תיק האונס במלון הים האדום: ארבעה אנסים ושבעה מסייעים ומעודדים

בתום חקירת צח"מ לכיש פרקליטות מחוז דרום הגישה כתבי אישום נגד 11 מעורבים באונס הקבוצתי של נערה בת 16 בבית מלון באילת (2 ספטמבר).
ארבעה הואשמו באונס, בעוד שאחרים – כל אחד על פי חלקו – הואשמו בסיוע לאונס, אי מניעת פשע ועבירות אחרות.

הנאשמים והעבירות המיוחסות להם:
נאשם 1, איליזיר מאירוב – אינוס בנסיבות מחמירות.
נאשם 2, איסי רפאילוב – אינוס בנסיבות מחמירות, סיוע לאינוס בנסיבות מחמירות, עבירות רבות של מעשים מגונים ופגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.
נאשמים 6 ו-7 (קטינים) – אינוס בנסיבות מחמירות.
נאשם 3 (קטין) – סיוע לאינוס בנסיבות מחמירות ואי מניעת פשע.
נאשמים 5-4 (קטינים) – סיוע לאינוס בנסיבות מחמירות.
נאשם 9, אושר שלמה – מעשים מגונים ואי מניעת פשע.
נאשמים 8 ו-10 (קטינים) – מעשים מגונים.
נאשם 11 (קטין) – שידול למעשה מגונה.

לפי כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד רותם יוחנני-הר ציון, מאירוב (27) ורפאילוב (28) מחדרה, ואחים תאומים בני 17 מיישוב בדרום הארץ, ביצעו עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות כלפי הקטינה בבית מלון "הים האדום" באילת, "שלא בהסכמתה החופשית, תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, ובהיותם בחבורה", כך לפי הפרקליטות.
נטען כי יתר הנאשמים – שלמה (19) מהיישוב נוגה ושישה קטינים נוספים –  ביצעו כל אחד לפי חלקו עבירות של סיוע לאינוס ומעשים מגונים, בנימוק שחלקם נכחו בעת ביצוע מעשי האינוס וסייעו לו בעצם נוכחותם, צחקו והתבוננו במתרחש ובכך אפשרו והקלו על המעשים.
האחרים, כך נטען, התבוננו בקטינה ששכבה ערומה על המיטה – "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, ומבלי שעשו דבר על מנת לעצור את מעשי האינוס שהתבצעו בחדר".

בהתבסס על חומרי החקירה שאספה המשטרה נטען בכתב האישום כי הקטינה הגיעה לאילת יחד עם שתי חברותיה, והשלוש התאכסנו בווילה בעיר. אחר הצהריים ב-12 באוגוסט הגיעה הקטינה עם חברותיה למלון, והן שהו בבריכת המלון יחד עם מכריה של החברה. באותה עת שהו בבריכה גם מאירוב ורפאילוב. נטען כי האחרון ידע שהקטינה בת 16, והציע לה לצאת איתו לבילוי, אך הקטינה סירבה.

לאחר שבריכת המלון נסגרה, הקטינה והחברות עלו לחדר של מכריהן בקומה השנייה של המלון, שם שתתה הקטינה כמות גדולה של אלכוהול שגרמה לה לערפול חושים, עד שהיתה במצב בו אינה מסוגלת לשלוט במעשיה וברצונותיה. נטען כי בסביבות השעה 19:00 פלשו מאירוב ורפאילוב לחדר 216 בקומה השנייה של המלון, מבלי שנרשמו בקבלה או שילמו עבור השהות בו. בשלב כלשהו, לפי האישום, הקטינה יצאה מהחדר יחד עם חברתה.
מכתב האישום עולה כי רפאילוב ניגש אליה, אמר לנוכחים שהוא חובש שקיבל הכשרה במתן עזרה ראשונה ולכן יכול לעזור. מהעדויות בתיק עולה כי הוא הוביל את הקטינה לחדרו.

בשלב זה, כך לפי האישום, מאירוב ורפאילוב ושני קטינים ביצעו עבירות מין בקטינה, לטענת הפרקליטות "באכזריות, תוך אובדן צלם אנוש, ותוך התעלמות מופגנת ממצוקתה, עד אשר הוצאה הקטינה מהחדר על ידי נאשם מספר 3, קטין כבן 17, לבקשת חברתה.
הפרקליטות מוסיפה וטוענת כי רפאילוב שהה כל זמן האירוע בחדר, בעוד ששאר הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם ויצאו. עוד עולה מהחקירה כי רפאילוב צילם את מאירוב בזמן ביצוע העבירה באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו, ובהמשך שלח אליו את הסרטון.

מלבד כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה להארכת מעצרם של מאירוב ורפאילוב, כמו גם חמישה קטינים נוספים, עד תום ההליכים. מהבקשה עולה כי לשני הבגירים רפאלוב ומאירוב עבר פלילי שבגינו ריצו מאסרים בפועל. יתר הנאשמים שוחררו בתנאים מגבילים בהסכמת הפרקליטות. "הנאשמים נהגו במתלוננת כחפץ, ככלי לסיפוק יצריהם ואיש מבין הנאשמים לא ניסה לעצור את המתרחש ולהגיש לקטינה עזרה כלשהי", טוענת הפרקליטות.

במהלך החקירה,  החוקרים של צח"מ לכיש ביססו את התשתית הראייתית לא רק על עדויות המעורבים וגרסאות מפלילות של המעורבים, אלא גם על צילומי מצלמות אבטחה וממצאים פורנזיים בזירה וכן התכתבויות. כמו כן, בוצעו עימותים בין כמה מהמעורבים.

בית המשפט אסר לבקשת הפרקליטות לפרסם את פרטי כתב האישום מעבר לתקציר שאושר, וכן נאסר לפרסם את תוצרי מצלמות האבטחה מהמלון.
עו"ד נס בן נתן מייצג את התאומים הקטינים. יתר הנאשמים מיוצגים על ידי עורכי הדין עו"ד שני דרי, ליאור שביט, חן בן חיים, רותם טובול, יהושע קרן רז וליאור רונן. 

השיימינג לפנינה ממן
בין כל החשודים שכיכבו בפרשה מתחילתה, במשטרה ובכלי התקשורת, נמצאת גם הבעלים של מלון "הים האדום", פנינה ממן, שמהיום הראשון התייצבה מול המצלמות וגינתה את המעשים, תוך שהדגישה את חוסר הידיעה המוחלט שלה ושל הנהלת המלון למה שהתרחש בחדר 216.
הופעותיה של ממן בטלוויזיה צרמו לחוקרים כנראה, שכן עוד לפני ההחלטה לעצור אותה כבר הודלפו פרטים על כך שבניגוד לראיונות שנתנה – היא היתה מודעת היטב לנעשה, ואף פעלה בזדון כדי לשבש את החקירה.

במשטרה טוענים שתיק החקירה בעניינה של ממן הועבר להחלטת הפרקליטות עם סעיפי עבירות של שיבוש מהלכי חקירה ואי מניעת פשע, אך בשלב זה נראה כי טענות המשטרה בעניינה מתבררות כעורבא פרח, שכן ממן לא נכללת בכתב האישום שהוגש בפרשה, והמלון ממשיך לעבוד כסדרו.

"למרשתי נגרמה עוגמת נפש גדולה על לא עוול בכפה וגם עכשיו ממשיכים להפיץ נגדה סיפורי כזב", טוענת הסנגורית של ממן, עו"ד שני רופא. "הטיחו בה שבסרטוני האבטחה רואים את רגליה בנעליה בקצה המסדרון בזמן האירועים המתוארים, ומכאן הסיקו שהיא עברה ליד החדר בקומה השנייה, אלא שהחדר המדובר הוא לא בקצה המסדרון. מעבר להיותה לקוחה שלי, האם יעלה על הדעת שאדם נורמטיבי כמוה יידע על עבירה כל כך חמורה ויישב בשקט, קל וחומר עבירת מין נגד קטינה? איך בכלל חושבים על דבר כזה?".

פרט אחר שהטיחו החוקרים במנכ"לית הוא, שכמה קטינים טענו בחקירה שהם דיווחו לה על המעשים והיא נפנפה אותם ואמרה להם "שבו בחדר". "מרשתי מכחישה את זה בתוקף", אומרת עו"ד רופא, "פנייה לכאורה כזו אינה מתועדת באף מצלמה בדלפק הקבלה או במשרדי ההנהלה. מרשתי עצמה מיהרה להביע זעזוע מהאירוע, התראיינה בפומבי, אבל זה לא הפריע למשטרה וכלי תקשורת לפגוע בשמה הטוב".
עו"ד רופא מציינת בהקשר זה שני אירועים מהימים הסוערים בתחילת הפרשה. האחד, ציטוטים שלה מהשימוע בפני חוקרי המשטרה טרם המעצר פורסמו במהדורות החדשות האלקטרוניות דקות ספורות לאחר שיצאה מתחנת המשטרה.
השני גובל בשיימינג שנעשה לה באמצעי התקשורת המרכזיים על בסיס הדיונים בבקשת המשטרה להארכת המעצר שלה. "מהיום הראשון התעללו בה כאילו היתה מודעת לאירועים המזעזעים והיא הסתובבה בחרדות, אגב עד היום. בימים הראשונים זה עורר בה חוויות קשות מילדותה, וטענו את זה בבית המשפט, אבל עיתונאים דיווחו על זה מתוך האולם ובסיוע העורכים שלהם במערכות עשו מזה כותרות ראשיות פוגעניות מאוד, כאילו אין חוק הגנת פרטיות וכל מה שמדובר בבית משפט מותר לפרסום אוטומטית".