
ב-25 ביולי סמוך לשעה ארבע לפנות בוקר דווח על התפרצות למתחם ספורט מוטורי ליד היישוב שדה תימן באזור באר שבע. למקום נגרם נזק ונגנבו ממנו חליפות רכיבה, קסדות וציוד נוסף בשווי כולל של כ-150 אלף שקלים.
חוקרי זיהוי פלילי ערכו דגימות בזירה ושלחו אותן למעבדה המשטרתית. ב-17 באוגוסט התקבלה חוות דעת לפיה מפריט שנתפס בזירה הופק די-אן-איי של חשוד פונציאלי. בעקבות הממצאים, שלושה ימים לאחר מכן עצרו החוקרים עצרו את מחמוד אלסאנע מהפזורה הבדואית בנגב (20 אוגוסט), בעת שנהג ברכבו.
אלסאנע שמר בחקירתו הראשונה על זכות השתיקה ובחקירה הבאה הכחיש כל קשר לביצוע העבירות וסיפק הסבר אפשרי להימצאות הדי-אן-איי שלו בזירה. סנגורו, עו"ד אייל אביטל, הכחיש את המיוחס למרשו.
מעצרו של החשוד הוארך עד 23 באוגוסט, אז הביאה אותו המשטרה שוב לבית המשפט, וביקשה בשנית להאריך את מעצרו. השופטת רחלי טיקטין עדולם אמנם קבעה כי קיים חשד סביר, אך דחתה את בקשת המשטרה והורתה על שחרורו של החשוד בתנאים מגבילים.

המשטרה לא השלימה עם החלטת השחרור והגישה ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. עו"ד אביטל שב בטיעוניו והכחיש כל קשר של מרשו לפריצה, חרף הראיה לכך שנכח בזירה.
השופט אריאל ואגו קבע כי הראיות הקושרות את החשוד להתפרצות, הן נסיבתיות ופורנזיות, ומקימות חשד סביר. יחד עם זאת, לדברי השופט המסוכנות מצדו של החשוד אינה גבוהה, מה גם שאין לו עבר פלילי מכביד בתחום זה. מאחר ועו"ד אביטל הציע חלופת מעצר ראויה, השופט דחה את הערר והותיר את החלטת השחרור על כנה. בהחלטתו ציין השופט כי המשטרה יכולה להגיש כתב אישום לאחר סיום החקירה גם כאשר החשוד אינו שוהה במעצר.







