בינתיים במשפט זגורי: הטלפון הנעלם של עדת המדינה, ונערת הפיתוי

בעדות הראשית של עדת המדינה בתיק יניב זגורי ושות', מפעילת קלוב ההימורים שנטלה חלק בתכנון הרצח של טל קורקוס, בשליחות עד המדינה הצפוני, סיפרה בעיקר על פעולות ההכנה שקדמו למלכודת הכיפה האדומה לצורך הטמנת מטען החבלה ברכב של קורקוס אותו היא הזמינה לשחק אצלה בתמורה לתשלום שקבלה מעד המדינה הצפוני.

החקירה הנגדית עסקה בין היתר במכשיר הטלפון של בתה, שבאמצעותו היא עדכנה את עד המדינה הצפוני על תנועותיו האחרונות של קורקוס, בין היתר זמן קצר לפני שחוסל מתחת לדירת ההימורים שלה. במהלך החקירה הנגדית ביקשו הסנגורים לדעת, מה עלה בגורלו של מכשיר הטלפון הזה ומה עשתה איתו עדת המדינה.
למעשה, בהגנה סבורים שבדיקת הטלפון היתה יכולה להצביע על מעורבים אחרים ברצח של קורקוס.

לדברי עדת המדינה, מספר ימים לאחר הרצח היא שברה את מכשיר הטלפון, לדבריה מאחר שהתעצבנה על בתה, ובהמשך לכך הביאה אותו לעד המדינה וחברתו כדי שייקחו אותו לתיקון. עוד היא טענה, כי היא הוציאה ממכשיר הטלפון את כרטיס הסים, אבל בכל מקרה אין לה מושג מה עלה בגורלם של הטלפון ושל הסים.
"לא עשיתי את זה בכוונה תחילה", סיפרה בהתייחסה לטענות שהוטחו בה על כך שהיא שבשה את החקירה בזדון ומסתירה מעורבים אחרים בכך שהיא שברה את הטלפון והעלימה אותו. "הבת שלי שברה את המסך ואני התעצבנתי, אז פוצצתי אותו לגמרי… חמש פעמים תיקנתי מסך עוד לפני הרצח… במשך השנה שנתיים האחרונות… אחרי הרצח תיקנתי לה בפעם אחרונה את המסך. כשהיא שברה אותו אני ניפצתי אותו לרסיסים, וזה רשום… לא רציתי לשתף פעולה בכלל עם המשטרה אז עניתי להם על דברים שהם לא קשורים בכלל".

בשלב הזה הטיחו בה עורכי הדין משה יוחאי דורון נוי, יהלי שפרלינג ומשה שרמן, כי היא מחקה את התוכן של הטלפון עוד לפני הרצח של קורקוס, וסחטו ממנה הודאה סותרת על כך שהיא למעשה השמידה בזדון את הטלפון כדי לשבש את החקירה. "כל הזמן אני אמרתי שפחדתי שהמשטרה תגיע אליי ותמצא תכתובות… גם עד המדינה הצפוני אמר לי למחוק את הכל, במידה וקורה משהו שיגיעו אליי… ואם אני זוכרת נכון זה מה שהיה….".
לדבריה, יום לאחר הרצח כאשר עוכבה לחקירה השוטרים לקחו ממנה את הטלפון האישי שלה, אך זה לא היה הטלפון המבצעי בו תועדו התכתובות לכאורה, שכן לדבריה היא השתמשה בטלפון של בתה, שנעלם כאמור. "אחרי יומיים שלושה שברתי לה את הטלפון", היא חזרה ואמרה בתשובה לשאלות הסנגורים, "כי היא שברה את המסך והוא רק הגיע מתיקון, לא זוכרת מה עשיתי עם הסים".

עו"ד יוחאי: תגידי לבית המשפט הנכבד מה חשיבות הפלאפון של בתך, מה המשטרה היתה יכולה למצוא בפלאפון שלה?
עדת המדינה: "את כל השיחות וההודעות שהיו בליל הרצח ביני לבין עד המדינה הצפוני".
איזה הודעות היו בו?
"טל הגיע, הנה הוא בא, הוא חונה פה. באותו לילה היו ממש מעט הודעות אולי שתיים שלוש, לא ממש הרבה".

האקדח והחרדי
בהמשך לחקירת עדת המדינה מקלוב ההימורים, עלתה להעיד ידידה של עד המדינה הצפוני, חברתה של בת זוגו לשעבר.
לפי התביעה, היא נסעה עם עד המדינה לצפון הארץ בעת שהוא נסע להביא אקדח, שבאמצעותו תכננו תחילה לרצוח את קורקוס.

בעדות שלה בבית המשפט היא העלתה סיפור חדש שהיא לא סיפרה במשטרה, אבל הוא עשוי ללמד על מניע נוסף לרצח של קורקוס על ידי עד המדינה הצפוני, לאו דווקא בשליחות הנאשמים. לדבריה, כחמישה חודשים לפני שבוצע החיסול בפועל מתחת לדירת ההימורים, עד המדינה הצפוני כבר תכנן לפגוע בקורקוס, מה שסותר את הטענה הבסיסית שלו לפיה לפיה רק בזמן שהנאשם אריק איטל נחת מתאילנד חודש לפני הרצח הוא הבין ש"צריך לשמח את החבר" ולחסל את קורקוס, שהפליל בעבר את זגורי ו"הכניס" אותו לשבע שנות מאסר.
העדה סיפרה על חוב שהיה לקורקוס אליה, ועל כך שהדבר נודע לעד המדינה הצפוני שפנה אליה בהקשר זה, על מנת שתביא אותו למסעדה שבה הוא תכנן לפגוע בו. "לעד המדינה יצא לשמוע שיחה שלי עם טל קורקוס כשאנחנו היינו ברכב, יצא לו לשמוע שאני אמרתי לטל מה קורה עם הכסף… הוא שאל אותי אם אני מתקשרת אליו ואומרת לו בוא ניפגש, בוא נלך למסעדה, האם הוא יבוא? אמרתי לו שכן".

בחקירה הנגדית נסתה ההגנה לערער על גרסת עד המדינה הצפוני אשר תיאר אותה כנערת פיתוי שנטלה חלק בסחיטה של אדם חרדי נשוי שנסחט על ידה באמצעות תמונות אינטימיות שלה איתו.
עו"ד יוחאי הטיח בה את גרסתו של עד המדינה הפוגמת באמינותה: "הוא אומר שאת עבדת עם שני גברים כנערת פיתוי שרצתה לסחוט אדם דתי, הוא אמר שאותו אדם היה נשוי ואת הסתגרת איתו בחדר במלון, הורדת לו את החולצה וצילמת את כרטיסי האשראי שלו… הם רצו לסחוט ממנו מיליון שקל והוא ניהל איתם משא ומתן".
על כך השיבה העדה, "ממש לא. הוא יכול להגיד… הם יצרו סוג של תמונה כאילו שאני נערת פיתוי כביכול, שיש להם תמונות שלנו יחד, והוא (עד המדינה, מ"פ) ניסה פה גם לעקוץ אותי בכסף…. הם יצרו סוג של הודעות ושלחו כאילו שאני רושמת, אבל אני לא עשיתי את זה….".
העדה טענה על דוכן העדים כי עד המדינה הצפוני סחט אותה במיליון שקל, לדבריה, בשיחה בינה לבין עד המדינה הצפוני הוא השתמש בשמו של מיכאל מור כמי שמעורב בסיפור הסחיטה וכמי שהתמונות נמצאות אצלו.