בפני ועדת השחרורים בכלא צלמון הונחה בקשה לשחרור מוקדם של אסיר בן 33 המרצה יותר משלוש וחצי שנות מאסר על שוד מזוין ועבירות נוספות.
בפני הוועדה הונח בפרוטרוט סיפורו האישי של האסיר, בן למשפחה הרוסה מאתיופיה שהפך לסטלן אלים עם מסוכנות מינית. תסקירים וחוות דעת שונות שהונחו בפני הוועדה ציירו את דמותו ואת שעבר עליו בילדותו: בגיל 14 החל לצרוך אלכוהול ובגיל 16 כבר צרך סמים. מאז צבר הרשעות רבות על עבירות שונות ומגוונות, בכלל זה עבירות מין, נשק, איומים, אלימות, רכוש ועוד.
עבור האסיר, שנפלט כבר פעמיים מטיפול בהתמכרויות בכלא חרמון, מדובר בפעם השישית שבה הוא מרצה מאסר. בתסקירים שהונחו בפני הוועדה צוין גם כי אחד מאחיו שם לאחרונה קץ לחייו על רקע פסיכיאטרי, דבר שגרם לבני המשפחה צער רב והצטרף לטרגדיות נוספות שחוותה המשפחה – בעיקרן אובדן של שני אחים נוספים של האסיר, אשר נפטרו בעבר הרחוק בדרך לישראל, בעת שהמשפחה עלתה ארצה.
האסיר המדובר הורשע בעבר בעבירות מין, ריצה מאסר, שוחרר והפך לאחד מהעבריינים המפוקחים על ידי יחידת צור – יחידה מיוחדת של שב"ס המפקחת על עברייני מין לאחר שחרורם. פעמיים הוא נפלט מטיפול בהתמכרויות בכלא חרמון.
את הבקשה לשחרור מוקדם הגישה עו"ד מורן נירשברג-דרורי, שתיארה את נסיבות חייו הקשות של האסיר, וציינה כי הוא השתלב בעבר בטיפולים שונים וכיום הוא מביע מוטיבציה לשינוי ושיתוף פעולה עם הגורמים הטיפוליים. לבקשת הסנגורית צורפה תוכנית של הרשות לשיקום האסיר (רש"א), אשר המליצה על שחרור האסיר באיזוק אלקטרוני לבית הוריו, בכפוף לטיפול פרטני וקבוצתי ותעסוקה במפעל בו הוא כבר השתלב במסגרת מאסרו.
לוועדה הוצגה גם התנגדות המשטרה לשחרור המוקדם. בפני הוועדה הוצג מידע מודיעיני שלילי על האסיר, וגם החשש שהוא ישוב לבצע עבירות. עו"ד נירשברג-דרורי הוסיפה וטענה מנגד, כי מדובר במידע מודיעיני שאינו מהעת האחרונה, וכי התנהגותו של האסיר מאחורי הסורגים היתה לרוב תקינה, ללא עבירות משמעת. היא הוסיפה כי גם כך האסיר אמור להשתחרר בעוד כחצי שנה, ואולי אף לפני כן, כך שעדיף לשחררו כעת בכפוף לפיקוח ותוכנית שיקום, מאשר בעתיד הקרוב ללא כל אופק שיקומי.
ברוב דעות, הוועדה הסכימה עם עמדת הסנגורית ואישרה את בקשתה. האסיר ישוחרר בתנאים מגבילים שבעיקרם פיקוח אלקטרוני ומעצר בית לילי, בכפוף לתוכנית של רש"א, הכוללת כאמור טיפול ייעודי פרטני, וגם תעסוקה. לנוכח יתרת המאסר הקצרה שנותר על האסיר לרצות, הוועדה העדיפה את האופציה לשחררו בכפוף לתוכנית של רש"א הכוללת פיקוח, מאשר את האפשרות שישוחרר בעתיד הקרוב ללא פיקוח וללא תוכנית טיפולית. דעת המיעוט בוועדה, יש לציין, סברה כי חרף המוטיבציה של האסיר לערוך שינוי, הוא איננו מתאים לשחרור מוקדם מאחר שנפלט בעבר מטיפול, איננו בסבב חופשות ומסוכנותו לא פחתה.
