תושב אזור הדרום (42), רצה למכור את רכב המרצדס שלו אך לא הצליח. לאחר שרכב המרצדס נגנב, בחברת הביטוח חשדו כי בעל הרכב "דאג שהוא ייעלם" כדי לקבל את דמי הביטוח. לפיכך הם הפעילו חוקרים פרטיים.
בדיקת החוקרים הפרטיים העלתה כי בניסיון להעלים את הרכב, בעליו החנה אותו סמוך לתחנת דלק בצומת אריאל. מדוע דווקא שם? שוטף רכבים פלסטיני אמר לו כי במידה ויחנה את רכבו במקום זה – סביר להניח שהרכב ייגנב.
החוקרים הפרטים שתשאלו את בעל הרכב העבירו את ממצאי בדיקתם לחברת הביטוח, ולדבריהם קודם לגניבה בעל הרכב הותיר את הרכב בצומת אריאל כשהוא לא נעול. רק לאחר שווידא כי הרכב אכן נגנב, הוא נסע לתחנת הרכבת באשקלון, דיווח על הגניבה וטען כי הרכב נגנב מחניון תחנת הרכבת. במקביל הגיש לחברת הביטוח תביעה לתשלום דמי הביטוח.
בהסתמך על ממצאי החקירה הפרטית, חברת הביטוח העבירה את התיק למשטרה, שם זימנו את בעל הרכב לחקירה בחשד לעבירת "מסירת ידיעה כוזבת". לאחר חקירתו קיבל הודעה לפיה יוגש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע שייערך לו.
הסנגורית של בעל הרכב, עו"ד יפעת כץ, טענה בכתב התגובה לשימוע, כי החוקרים מטעם החברה פנו לבעל הרכב והודיעו לו כי במידה ולא ישתף איתם פעולה, הם יעבירו את הנושא למסלול הפלילי, ובהמשך ביקשו ממנו את מכשיר הטלפון שלו. לפי הסנגורית, החוקרים חדרו לאפליקציה של "גוגל מפות" כדי לבדוק היכן היה עם הרכב בפועל. לטענת, הם גילו שהיה במקומות שעליהם לא דיווח לחברת הביטוח, ולמעשה – ביצעו איכון לטלפון מבלי לקבל צו. עו"ד כץ הוסיפה וטענה כי החיפוש שבוצע בטלפון לא חוקי, ולפיכך כל הראיות פסולות. מאחר שכך, גם להודאתו של החשוד, לפיה החנה את הרכב במקום ספציפי כדי שיגנבו אותו, אין תוקף חוקי.
עו"ד כץ הוסיפה וטענה כי יסודות העבירה "מסירת ידיעה כוזבת" לא מתקיימים במקרה של בעל הרכב. לדבריה, הוא לא מסר ידיעה כוזבת לגבי גניבת הרכב, אלא רק לגבי המיקום בו החנה אותו. היא הוסיפה וטענה, כי אדם שמחנה את רכבו במקום "מועד לפורענות" אינו מבצע עבירה, וגם תקוותו שהרכב ייגנב אינה מהווה עבירה על החוק.
בכתב התשובה ששלחה לפרקליטות מחוז דרום הוסיפה הסנגורית כי מרשה אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, והביעה מחאה על כך שחוקרי הביטוח ביצעו חיפוש גס ובלתי חוקי במכשיר הטלפון. "בשום שלב לא הודה מרשי כי הרכב לא נגנב בפועל", טענה, "ההפך מכך הוא הנכון. מרשי חזר וטען כי הרכב אכן נגנב! בשום שלב לא טען מרשי בחקירתו כי הוא יודע מי גנב את הרכב, או כי ביקש ממישהו לגנוב את הרכב, או כי שיתף פעולה עם הגנבים".
במכתב שנשלח לעו"ד כץ בשבוע שעבר (11 אוגוסט) על ידי עו"ד רחל אלמקייס, מנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז דרום (פלילי), נאמר כי לאחר עיון בתיק ושמיעת הטענות בשימוע, הוחלט לסגור את התיק.
עו"ד כץ מסרה בתגובה: "חוקרי חברת הביטוח הפעילו לחץ על מרשי להודות בדבר עבירה, כאשר במהלך חקירתו ערכו חיפוש בלתי חוקי במכשיר הטלפון שלו, לרבות איתור מיקום הימצאו על ציר זמן (בדומה לאיכון). מובן שללא אותן ראיות פסולות שנמצאו על ידי חברת הביטוח, לא היתה נפתחת חקירה משטרתית כנגד מרשי. יתרה מזאת, גם אם מרשי רצה כי רכבו ייגנב ואף אם לכאורה מסר פרטים כוזבים לגבי המיקום בו החנה את הרכב, הרי שתקוות ומחשבות אינן בגדר עבירה פלילית. יודגש כי רכבו של מרשי אכן נגנב. מסירת ידיעה כוזבת לגבי מיקום הרכב, אינה בגדר מסירת ידיעה כוזבת בנוגע לעבירה עצמה (גניבת הרכב) ומשום כך, לא מתקיימים יסודות עבירת הידיעה הכוזבת. לשמחתי לאחר שימוע בכתב ובעל פה טענותיי התקבלו והתיק הפלילי כנגד מרשי – נסגר".
מחברת הביטוח נמסר בתגובה: "מבדיקה ראשונית עולה שלא היה שום פגם בחקירת הביטוח. הכל בוצע מול האדון בשקיפות מלאה ולכן הוא גם הודה. אם וככל שנפל פגם כלשהו, אולי זה היה בחקירת המשטרה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "נמסר כי כלל פעולות החקירה שנעשו בתיק בוצעו על פי כל דין ולא נפל רבב במעשה החקירה המשטרתית. תיק החקירה הועבר לעיון הפרקליטות".
מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נמסר בתגובה: "לאחר בדיקה מעמיקה ויסודית של מכלול חומר החקירה שנאסף בתיק, הוחלט בנסיבות העניין שלא להגיש כתב אישום".
