בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור של בני רביזדה על שומות מס הכנסה שהוצאו לו ולחברה בבעלותו לשנות המס 1995-1999, בגין הכנסות של 18 מיליון שקל מניכיון שיקים ומתן הלוואות בשוק האפור (4 אוגוסט).
זהו גלגול שני של הערעור, לאחר שהקודם נמחק בניסיון לסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. בגלגול הראשון של השומה קבע מס הכנסה כי ההכנסות של רביזדה, שקיבל לידיו כספים רבים שגנבה אתי אלון מהבנק למסחר – כהחזר חוב ההימורים של אחיה עופר מקסימוב – עלו ב-90 מיליון שקל לכאורה על הסכומים שהצהיר רביזדה כהכנסותיו.
בית המשפט המחוזי צמצם לפני שנתיים את גדר המחלוקת וקבע כי גובה ההכנסות של רביזדה שהוכחו ביחס לשנות המס הרלוונטיות עמד על 18 מיליון שקל בלבד. בהקשר זה יש להזכיר כי כנגד רביזדה התקיימו שני הליכים פליליים – אחד חופף לשנות השומה שבמחלוקת, ואחד בגין שנים מאוחרות יותר שבגינן נקבעה שומה סופית.
בשנת 2016 אישר שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן חילוט נכסים של רביזדה בשווי 35 מיליון שקל במסגרת ההליך הפלילי. במקביל לכך נמשכו ההליכים האזרחיים בגין השומות שדרש מס הכנסה מרביזדה על המסים שלא שילם.
עו"ד ורו"ח תמיר סולומון, שייצג את רביזדה בהליך האזרחי, טען כי החילוט איפס את כל הרווחים הכלכליים שהיו בידי מרשו, והוציאם מידיו, ולכן אין מקום לדרוש ממנו לשלם מס על הכנסות שכבר חולטו ממנו.
טענה דומה קיבל לאחרונה השופט הרי קירש בעניין רועי חיון, כאשר קבע כי אין הצדקה להותיר על כנו מיסוי מלא שדרש מס הכנסה על רווחי עסקי ההימורים של חיון, שחולטו בהליך הפלילי. בית המשפט התיר לחיון לנכות את המיליונים שחולטו ממנו כהוצאה מוכרת לצורך מס.
עם זאת, בעניין רביזדה המצב היה שונה: החילוט ושומות המס שבמחלוקת לא התייחסו לאותן שנות מס, ועל כן לטענת רשות המסים לא קיימת לגביהם חפיפה. החילוט שקבע השופט רוזן התייחס לעבירות שביצע רביזדה בשנים 2000-2002 – בעוד השומות שנותרו במחלוקת ניתנו בגין עסקיו של רביזדה בשנים 1995-1999.
בהקשר זה טען עו"ד סולומון כי ההפרדה לשנות מס היא מלאכותית, וכי יש לזקוף את הסכום שחולט כתשלום חיובי המס בשנות המס המוקדמות יותר.
מנגד, היחידה הארצית לשומה, באמצעות עו"ד שירה קידרון-גוטליב דחתה את טענת רביזדה כי לא נותר בידיו "כסף שחור". לדבריה, "ספק רב האם עלה בידי המדינה לזהות את כל חשבונות הבנק בהם הפקיד המערער את רווחי פעילותו הפלילית הענפה, והאופן בו הוא מציג עצמו כמי שנותר ערום מנכסיו רחוק מלהיות נקי מספקות. כך או אחרת וכמו כל אדם אחר, על המערער לשאת בתשלום מסים בגין פעילותו, ועד היום הוא לא שילם מסים אלה".
השופט אבי גורמן קיבל את עמדת רשות המסים כי במקרה זה, שאלת היחס בין החילוט לבין השומה אינה מתעוררת, מאחר שהשומות נושא הערעור עוסקות במיסוי הכנסות שהופקו עוד בסוף שנות התשעים, ואילו חילוט עשרות המיליונים נגע להכנסות מאוחרות יותר. רביזדה חויב בהוצאות של 20 אלף שקל.
עו"ד סולומון מסר בתגובה: "יש לזכור כי תיק זה הינו גלגול שני של ערעור כנגד תוספות הכנסה בסך של למעלה מ-90 מיליון שקל שצומצמו בכ-80 אחוז, לאחר שהוכחנו בשלבים הראשוניים של התיק והחזרתו לשלב ההשגה, כי מדובר בתוספת הכנסה רצופה בטעויות חישוב אלמנטריות. בשאלת קיזוז סכום החילוט מן ההכנסה החייבת שנותרה לכאורה לרביזדה, הצגנו עמדה ברורה ומוכחת כי חילוט כלל נכסיו של רביזדה איין למעשה את ההכנסה התאורטית שיוחסה לו, אלא שבית המשפט סבר, כי על אף שהנישום התרוקן מנכסיו, תזמון ריקון זה שנולד לאחר שנות המס הרלוונטיות לערעור, מותיר פתח למיסוי. דעתנו נותרה כי מדובר במיסוי אשר אינו מוצדק כלל, ומהווה בפועל מיסוי תאורטי בלבד. נושא חשוב זה ראוי שישוב ויבחן בערכאה גבוהה יותר, ואנו אכן שוקלים צעדינו כיום".
