מספר הנפגעים מתאונות של קורקינטים חשמליים ברחבי הארץ עולה מדי שנה בעשרות אחוזים, אבל בעיריית תל אביב שבשטחה השימוש בקורקינטים הוא מהגבוהים בארץ, ואולי אף בעולם, רק מעודדים את השימוש בקורקינטים ובאופניים, ובעקבותיה נוהגות כך גם ערים נוספות ברחבי המדינה – את התוצאות רואים בבתי החולים.
לפי נתוני עמותת אור ירוק, בשנת 2018 אושפזו 75 אנשים בלבד בבתי חולים כתוצאה מתאונות מדווחות הקשורות בקורקינטים. בשנת 2019 השימוש בכלים הללו גדל ובעקבותיו מספר המאושפזים, שקפץ ל-247 בני אדם, עליה של 230 אחוז.
לפי הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי מחדל השימוש בכלי הרכב הללו החל לגבות גם קורבנות בנפש. מתחילת השנה (2020) נרשמו כבר 10 הרוגים כתוצאה מתאונות קורקינטים, 51 פצועים קשה ו-192 פצועים קל.
הנתונים הקשים הללו מתקבלים בהפחתה של החודשים מרץ עד מאי, אז מדינת ישראל היתה בסגר ותחת הגבלות מגיפת הקורונה.
עיריית תל אביב, שהחליטה לסלול אלפי מ"ר נוספים של מסלולי רכיבה, על חשבון אלפי מקומות חנייה, מקדמת גם את ההתקשרויות עם החברות הבינלאומיות של הקורקינטים שהוצאו מחוץ לחוק בערים רבות בארה"ב, ובראשן ניו יורק. החברות הללו שנדחות מיותר ויותר ערים ברחבי העולם מציפות את העיר תל אביב, והעירייה שמתוגמלת בהתאם מקצה להן שטחי חניה על המדרכות והטיילות תוך שהן פוגעות בחזות העיר ונוגסות במרחב הציבורי, "המקודש" לכאורה לגורמים הירוקים בעירייה.
יותר נפגעי תאונות
תאונה שהתרחשה בתחילת אוגוסט בפינת הרחובות הגדוד העברי וצ'לנוב בתל אביב (ראו סרטון) מלמדת על עוצמת המחדל, לו שותפה גם משטרת ישראל, שאינה אוסרת את השימוש בכלי המסוכן הזה כפי שנוהגות משטרות רבות בעולם, ואף אינה מחייבת רישיון נהיגה לנוהגים בו – צעירים בעיקר.
בתאונה, שממחישה את הזלזול של נהגי הקורקינטים בחוקי התנועה, רואים זוג בנות שעומדות על אותו קורקינט ללא קסדה, נוסעות במהירות גדולה, לא מאיטות בתמרור תן זכות קדימה שהוצב בפינת הרחוב שם עקב חולשת שדה הראייה, ומתנגשות בעוצמה ברכב שחולף בכביש הנגדי. במקרה הזה, למרות התמונות הקשות, הבנות שרכבו על הקורקינט נפצעו באורח קל בלבד. ועדיין, אם הן היו נהרגות הנהג שפגע בהן היה נדרש לעבור תהליך משפטי ותעבורתי קשה הכולל גם מעצר ותביעות של חברות ביטוח.
ד"ר מורן בודס, מנהל המרכז הלאומי לחקר טרואמה ורפואה דחופה במכון גרטנר אומר לאתר "פוסטה" כי דו"ח שהגיש המכון לגבי התאונות על קורקינט בשנת 2019 הראה שיש זינוק בתאונות של הקורקינטים והאופניים החשמליים.
"יש עליה של 15 אחוזים במספר הנפגעים והפצועים אנוש. נקודת האור בדו"ח היא שכמות הילדים מתחת לגיל 16 הולכת ויורדת (בעקבות ההגבלה של המשטרה, א"ז, ד"א). אנחנו רואים שיש עליה במספר הפצועים קשה מתאונה מרכב דו גלגלי ביחס לרכב מנועי, כי לרכב דו גלגלי יש פחות הגנות מרכב ממונע", אומר ד"ר בודס, ומציין, "כ-25 אחוז מהמאושפזים והפצועים בעקבות תאונות קורקינט ואופניים חשמליים הם מתל אביב".
לדבריו של המומחה, לאחרונה אפשר לראות כיצד השימוש בקורקינט חשמלי הולך ותופס את מקומם של האופניים. הגורם העיקרי הוא כנראה ההיצע הרב של החברות המשווקות שבעידוד עיריית תל אביב מציעות קורקינטים שיתופיים ולכן יש להם יותר זמינות בכל פינה בעיר.
כוונות טובות – ביצוע גרוע
פרופ' טל רביב, ממכון שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב, וחבר המחלקה להנדסת תעשייה אומר לאתר "פוסטה" כי קשה לבקר את עיריית תל אביב על המספרים. "אמנם יש בה הכי הרבה תאונות בארץ, אבל מנגד יש בה הכי הרבה רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. הסיבה לכך היא בעיות התנועה בעיר וגם המבנה הטופוגרפי שלה כעיר מישורית. לדבריו, עוד לפני העידן של האופניים החשמליים היה בתל אביב שימוש מוגבר באופניים".
פרופ' רביב טוען גם כי תרבות הנהיגה בארץ קלוקלת, ובכל סוגי כלי הרכב. "לרוכבי האופניים אין תשתית טובה, אין אכיפה יעילה ואין חינוך מתאים. במדינות אחרות בהן רוכבים על אופניים כמו באמסטרדם, שהיא ממילא עיר ללא תנועה רבה של כלי רכב, אנשים שומרים על כללים ויש יותר אכיפה, לכן הסיכוי לעשות תאונה באמסטרדם קטן יותר".
לדבריו, המדיניות של עיריית תל אביב לסלול שבילי אופניים בכל רחוב צדדי קטן מיותרת, לא מעשית ויקרה מאוד. "אפשר לעשות רחוב משולב לכלי רכב ואופניים אבל להגביל את המהירות ל-30 קמ"ש, כך לא יילקחו מקומות חניה של כלי רכב. האפקט המשמעותי ביותר לצמצום תאונות צריך להיות בתשתיות, צריך להתקין במפרים להאטת התנועה, להשקיע בחינוך נהגים ורוכבים".
פרופ' רביב טוען שדרושה גם אכיפה אינטליגנטית – במקומות של סיכון גבוה. "רוב הדוחות שמקבלים רוכבי הקורקינטים והאופניים הם על נסיעה במדרכה או על נסיעה ללא קסדה, מנגד על השתוללות בכביש, נסיעה עם נוסע נוסף, אי ציות לתמרורים ורמזורים, אלו הגורמים המרכזיים לתאונות הקשות שנאכפים בצורה דלילה ביותר למרות שהרוכב מסכן גם אנשים אחרים".
פרופסור רביב מציע לסלול שבילי אופניים רציפים ברחובות הראשיים, בתנאי שיהיו מופרדים לחלוטין מהכביש ומהמדרכות. "הכוונות של עיריית תל אביב טובות אבל הביצוע גרוע", הוא אומר ומפנה למספר נקודות ציון אקראיות בעיר בהן הוא מזהה מחדלים של העירייה.
שכונת הדר יוסף – "גל של סלילת שבילי אופניים על חשבון מקומות חנייה, אבל השבילים ריקים מרבית שעות היממה".
שדרות קרן קיימת בכניסה לרמת אביב – "עשרות שנים מתכננים לסלול שם שבילי אופניים, זה מופיע בתכניות הבינוי, אבל זה לא קורה בגלל סיבות טכניות והתנגדויות עקב פלישות של אנשים פרטיים לשטח הציבורי בו צריכים לעבור שבילי האופניים. התוצאה? רוכבי אופניים חשמליים נוסעים על המדרכה ומסכנים הולכי רגל, כי לנסוע על הכביש יותר מסוכן להם".
רחוב באבן גבירול – "יצרו שם שביל אופניים שערורייתי כשהתחילה להתגבר תנועת האופניים, פשוט לקחו חלק מהמדרכה וצבעו שביל לאופניים שמסכן הולכי רגל וחלקו עובר בתחנות אוטובוס. היה צריך לעשות שביל במפלס של הכביש, שיגזול מנתיב נסיעת המכוניות".
שבילים לא רציפים
אודי רייטר, תושב תל אביב ופעיל בקבוצת הפייסבוק "חניה ותחבורה לתל אביבים", הגיש לאחרונה עתירה נגד עיריית תל אביב נגד גזל מקומות החניה והיעדר פיתוח שבילי אופניים וקורקינטים חשמליים.
בשיחה עם אתר "פוסטה" הוא מבהיר כי הוא בעד דו גלגליים חשמליים, אבל גם לטענתו חייבים להכשיר לשם כך שבילי אופניים רציפים. "עיריית תל אביב בנתה מקטעי שבילים ולא שבילים רציפים. יש מקטעים שהשביל האופניים מסתיים ואז חייבים לרדת לכביש. רוכבי האופניים החשמליים מפחדים לנסוע על הכביש, וכך גם הולכי הרגל נפגעים. חייבים לעשות רגולציה קפדנית בתחום. כשלא מייצרים תשתית וסדר אז אנשים עושים מה שבא להם".
מדוברות עיריית תל אביב נמסר: "נתיבי האופניים נסללים כחלק מהמדיניות העירונית ליצירת נתיבי אופניים רבים ובטיחותיים ככל האפשר, בכדי לתת מענה למספר הרוכבים ההולך וגדל בעיר ולשמור על הולכי הרגל. העירייה מודעת לסוגיית אי רציפות שבילי האופניים בחלק מהאזורים בעיר ועושה כל שניתן לשיפור הנושא לרבות התקנת תמרורים, סימונים והפניות, זאת במטרה ליצור רציפות ובהירות לגבי הסדרי הרכיבה, כאשר יש לזכור כי בהתאם לחוק במידה ואין שביל אופנים יש לרכב על הכביש.
"יצוין כי עיריית תל אביב-יפו מובילה בהיקף שבילי האופניים בעיר, כאשר משנת 2000 נסללו בעיר כ-140 ק"מ שבילים. אולם, התהליך אינו תם והעירייה ממשיכה להשקיע מדי שנה עשרות מיליוני שקלים בהמשך סלילת שבילים חדשים ויצירת חיבוריות בינם לבין השבילים הקיימים. במקביל ממשיכה העירייה באכיפה משמעותית וללא פשרות בדגש על עבירות רכיבה אסורה על המדרכות באופניים חשמליים, קורקינטים ממונעים ואופנועים, במטרה לשמור על ביטחונם ושלומם של הולכי הרגל במדרכה".
ממשטרת ישראל נמסר: "במסגרת המאבק בקטל בכבישים, משטרת ישראל פועלת באכיפה ממוקדת נגד עבירות מסכנות חיים, ומבצעת הסברה ומניעה בתחום רוכבי הכלים החשמליים המונים כיום מאות אלפים ברחבי הארץ. מניתוח הנתונים עולה כי בשנת 2020 חלה עלייה משמעותית של 250% באכיפה, בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד, בה נרשמו 3,840 דו"חות לעומת 9,872 דו"חות שנרשמו מתחילת השנה. נמשיך לפעול בשת"פ עם כל הגורמים העוסקים בתחום, במטרה לשמור על חיי הרוכבים ולמנוע תאונות דרכים".
מישהו חייב להוריד את הכלי הזה מהכביש, זה ממש דילול אוכלוסין באופן מכוון