הקפסולות של יענקל'ה

ב–10 יוני 2018 נוצר קשר בין אזרח מגואטמאלה לבין שני אנשי קשר אנונימיים מדרום אמריקה, להבריח קוקאין מברזיל.
אחרי שעשה העברה אחת עם 77 קפסולות ארוזות בתוך גופו מסאו פאולו דרך דובאי למומבאי הודו תמורת 1,700 דולר, הוא חזר לברזיל ותמורת 3,000 דולר הבריח קילוגרם קוקאין ארוז ב-100 קפסולות דרך אתיופיה לישראל (19 אוגוסט).

עם נחיתתו בנתב"ג הוא נעצר על ידי המשטרה והודה מיד, הוריד את הקפסולות ובפיקוח בלשי ימ"ר ת"א המתין בבית המלון המיועד לאנשי הקשר אותם לא הכיר למעשה. בשעות הצהריים התקשר אליו איש הקשר מברזיל, המכונה אלוויס, וביקש ממנו למסור קפסולה אחת ל"חבר" שיגיע לפגוש אותו. בהמשך לכך הגיעו אל הבלדר במלון שלושה בחורים, בינהם, עבריין ידוע בשם יענקלה אמסלם, ואיתו אוטר בדושווילי ואור באבו.
אמסלם ובדושווילי שוחחו בטלפון עם אלוויס בברזיל, העבירו לו תמונה של בדושווילי כמי שהולך לקבל מהבלדר את הקפסולה הבודדת לנסיון. העסקה בוצעה, והשלושה נסעו עם הקפסולה לביתו של אמסלם בעיר בת ים. כעבור יומיים נקבע כי הבלדר יעביר ל"חבר" את יתרת החומר, ויקבל 25 אלף דולר אותם יעביר לברזיל. העסקה בוצעה כמתוכנן, בדושווילי ובאבו שקיבלו את החומר מהבלדר מיהרו להטמין את הסמים בחדר אותו שכרו במלון בעיר בת ים. כאשר יצאו השניים מהמלון הם נעצרו על ידי המשטרה, שתפסה את הסמים במלון, ובמקביל תפסו בלשים עוד כ-2.5 גרם קוקאין בביתו של אמסלם, שלא נכח בפגישה השנייה.

נגד השלושה הוגש כתב אישום על יבוא והחזקה של קילוגרם קוקאין, והתיק התנהל אצל השופט בני שגיא מבית משפט המחוזי בתל אביב.
הנאשמים, שיוצגו בתחילת הדרך על ידי עו"ד דרי שני ועו"ד ליאור שביט, שמרו על זכות השתיקה והכחישו למעשה כל קשר לעבירות המיוחסות להם.
בשלב מסוים של המשפט צוות ההגנה ניהל מגעים להסדר טיעון עם התביעה. כאשר המגעים לא צלחו הם העלו בפני השופט שגיא רעיון חדש, הסדר דיוני, שבמסגרתו יוגשו לשופט כל הראיות בתיק והוא יחליט בהתאם להן.

בשלב הזה קמה מחלוקת בין הנאשם אמסלם לבין הסנגורים, והוא מינה את עו"ד יניב שגב כדי שייצג אותו, בזמן שעו"ד דרי ושביט המשיכו לייצג את שני הנאשמים האחרים, בדושווילי ובאבו.
עו"ד יניב שגב הוביל מכאן לבד את קו ההגנה של אמסלם תוך שהוא מוותר על הזכות של אמסלם להשיב לאשמה. בסיכומים שהגיש עו"ד שגב הודה אמסלם בקבלת הסמים והחזקתם, אך לטענת הסניגור אין בכך כדי ללמד על מעורבותו ביבוא הסמים לישראל.

בקו ההגנה הזה נקטו גם שני הנאשמים האחרים, באמצעות עורכי הדין דרי ושביט.
הלכה למעשה, שלושת הנאשמים הודו בכל עובדות כתב האישום על הפעולות שנעשו בישראל, וכפרו אך ורק בטענה כי היו חלק מתהליך היבוא מברזיל אותו תיאר הבלדר מגואטמלה שנשפט בנפרד (יוצג על ידי עו"ד ענבר קינן מהסנגוריה הציבורית ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר, אותן כבר סיים לרצות).

מנגד, הפרקליטות טענה כי צירוף הראיות והנסיבות מלמד על פעילות משותפת של הגורם העלום בחו"ל אשר הפעיל את הבלדר, הבלדר עצמו, והנאשמים – באופן המוכיח את עבירת הייבוא.
עו"ד שגב טען בהקשר זה, כי עבירת הייבוא מסתיימת ברגע הגעתם של הסמים לישראל, ומכאן שאין אפשרות לראות בראיות שהוצגו, שכולן משקפות פעולות שביצעו הנאשמים לאחר הגעת הסמים לישראל, ככאלה המוכיחות את מעורבותם בייבוא הסם ארצה.

לשיטת הסנגורים, יש מספר אפשרויות במסגרתן יכול והסמים הגיעו לישראל ללא מעורבות של הנאשמים. למשל, קיומו של קו המופעל על ידי אלוויס והבלדר כאשר יצירת הקשר עם קונים פוטנציאלים מתבצעת רק לאחר השלמת הברחת הסמים לישראל.
עוד נטען כי השתלשלות העניינים מרגע נחיתת הבלדר בישראל ועד העברת הסמים לנאשמים היתה מאולתרת לחלוטין, נעדרת תכנון מוקדם ונעדרת מידע קריטי אשר היה נחוץ לשם ביצוע עסקת ייבוא סמים.

זיכוי ללא השבה על האשמה
השופט שגיא בחן את מכלול הראיות והעדויות בתיק: דוחות פעולה וצילומים של הבלשים מרגע מעצרו של הבלדר; הודעות הבלדר שלא הצביעו על קשר עם הנאשמים, עד להגעתו לישראל עם הסמים; האזנות הסתר לשיחות עם אלוויס בברזיל ועם אמסלם ובדושווילי בישראל; המעקבים אחרי שלושת הנאשמים מרגע קבלת הקפסולה הראשונה, ועד לקבלת ה-99 הנוספות; תפיסת הסמים במלון ובביתו של אמסלם.

בסיום ניתוח הראיות בתיק שהופקד בידיו על ידי ההגנה קבע השופט כי אכן אין כל ראיה ישירה או אחרת המצביעה על מעורבותם של הנאשמים בתכנון ובתיאום הבאת הסם ארצה, ואף לא בהחדרתו לישראל. השופט קיבל את התזה של ההגנה, אותה ניסח עו"ד שגב בסיכומים, כי מבחינה עובדתית הראיות מצביעות על מעורבותם של הנאשמים רק לאחר שעבירת הייבוא הושלמה, היינו לאחר שהסם הוכנס לישראל על ידי הבלדר.

לפי השופט, "לאחר בחינת כלל הראיות הגעתי למסקנה כי חרף חשד בעוצמה לא מבוטלת הרובץ על כתפי הנאשמים לפיו היו מעורבים בייבוא הסם לישראל, אין די בצבר הראיות שהוצגו על מנת לעמוד ברף הנדרש במשפט הפלילי ולהוביל להרשעתם בעבירת הייבוא".
השופט גם התייחס לקביעת התובעים בתיק, עו"ד נעם שביט ועו"ד דיה בן אסא, לפיה הימנעות הנאשמים מהשבה לאשמה בבית המשפט מהווה סיוע לראיות נגדם. "בהינתן העובדה כי אין בראיות שהוצגו אינדיקציה כלשהי לפעילות שביצעו הנאשמים עובר להגעת הסם לישראל, אני מתקשה לראות כיצד התביעה יכולה להיבנות מהחלטת הנאשמים שלא להעיד בהקשר לעבירת הייבוא".

קורס בתיק נסיבתי
פרקליטות מחוז תל אביב רקמה למעשה כתב אישום המבקש להרשיע את הנאשמים ביבוא סמים על בסיס ראיות נסיבתיות, והשופט שגיא התייחס לכך.
"הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות נעשית בהתאם ל'כלל המסקנה הסבירה היחידה', לפיו המסקנה אשר נלמדת מהראיות הנסיבתיות צריכה להיות היחידה המתחייבת בגבולות ההיגיון והסבירות". במקרה הזה, הדגיש השופט שגיא, "לא עולה מראיות התביעה מסקנה סבירה אחת ויחידה שיש בה כדי לשלול הסברים אפשריים אחרים. ולכן, גם אם הנאשם (השותק) אינו מציע הסבר מזכּה… אזי על בית המשפט לבחון מיוזמתו הסברים אפשריים".
השופט קבע כי הגיע למסקנה ש"קיימים מספר הסברים אפשריים… כגון קו קבוע אשר תופעל על ידי אלוויס או הצעה לנאשמים לרכוש את הסמים לאחר שאלו הוכנסו בבטחה ארצה".

השופט ציין, כי לאחר שנקבע כי אין ראיה ישירה הקושרת את הנאשמים לייבוא הסמים, גם אם היה מקבל את עמדת הפרקליטות הרי שמעבר ל"כותרת" כי הנאשמים שותפים לייבוא הסמים, "לא ניתן היה לקבוע, בהיעדר ראיות כלשהן, מהו חלקם. האם ממנו את רכישת הסמים בחו"ל? האם היו בקשר עם יצרני הסם? האם היו שותפים לבחירתו של הבלדר? האם נטלו חלק במימון הוצאותיו של הבלדר וברכישת כרטיס הטיסה עבורו? העובדה כי לשאלות אלה לא נתנה תשובה, ולו חלקית ובסיסית, רק ממחישה את הקושי בקבלת עמדת התביעה".

אחרי כל הקביעות הללו השופט שגיא קבע כי התשתית הראייתית מצדיקה את הרשעת הנאשמים בעבירות של החזקת 20 גרם הקוקאין מהקפסולה הראשונה, וניסיון להחזקת 980 הגרם הנותרים, שגם הם הוחלפו בחומר דמי על ידי המשטרה.
הטיעונים לעונש ייערכו בזמן בקרוב.