שירות בתי הסוהר הודיע כי החל מה-1 באוגוסט יתחיל לבצע בדיקות יזומות לצהבת הכבד, הפיטיטיס C, לאסירים חדשים המגיעים לבתי הסוהר.
בהמשך, כך נמסר, יבוצעו בדיקות יזומות לאסירים שכבר שוהים בבתי הסוהר.
הודעה זו של שב"ס נמסרה לרגל יום הצהבת הבינלאומי (28 יולי), ודיון בנושא שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. מרבית צרכני הסמים הקשים נגועים בצהבת מסוג C, בין ביודעין ובין שלא ביודעין. מטבע הדברים, רבים מהם נכנסים ויוצאים בשערי בתי הסוהר, ומכאן החשיבות של זיהוי המחלה בשב"ס, שכן מדובר במחלה מדבקת בעיקר במגע של דם.
במהלך הדיון בכנסת הוצגו נתונים על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מהם עולה כי כשני אחוזים מאוכלוסיית ישראל נשאו את הנגיף נכון לשנת 2018, מדובר ב-184 אלף איש.
ד"ר יובל דאדון, מנהל התוכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C במשרד הבריאות, אמר כי בהיעדר סימפטומים לנגיף, אנשים עלולים להסתובב עם הנזק שהוא גורם (צלקת בכבד) שנים רבות, ולהתייצב לבדיקה ראשונה כאשר הם מצויים כבר בשלב של גידול סרטני בכבד. "לצערנו אי אפשר כרגע להוסיף את הבדיקה לכל אוכלוסיית המדינה כי יש לכך עלות, אבל ההערכה היא שיש כ- 900 אלף אנשים המוגדרים בקבוצת סיכון".
ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) אמרה במהלך הדיון: "יש אפליה של קבוצת סיכון משמעותית שאינה מטופלת וזה כולל עיכוב באיתור נשאים ובמתן טיפולים". בהקשר זה בישר פרופ' אורן שיבולת מבית החולים איכילוב כי "שב"ס הרים את הכפפה והחל מחודש אוגוסט יבצע בדיקת סקר לכל אסיר חדש שמגיע לבית הסוהר, ומחודש מרס בשנה הבאה יבצע בדיקת סקר לכל האסירים הנמצאים".
"מחלת הצהבת הפטיטיס C היא מחלה נגיפית, שכמו הקורונה – אפשר להיות נשא א-סימפטומטי למחלה", מסביר לגולשי אתר "פוסטה" קצין הרפואה הראשי של שב"ס, גונדר משנה ד"ר ליאב גולדשטיין. "במהלך השנים המחלה יכולה להיות קשה ולהתפתח לדלקת בכבד ולשחמת כבד, רוב החולים מתים משחמת כבד, ודלקת קשה בכבד, במקרים קשים אפשר גם לפתח סרטן כבד. כ-25 אחוז בלבד מצליחים להבריא".
ד"ר גולדשטיין אומר כי רוב האנשים השייכים לקבוצות הסיכון של צהבת C הם או נרקומנים שמשתמשים בסמים במחטים מזוהמות שעוברות מאחד לשני, או מי שעברו פרוצדורה חודרנית לא סטרילית. למשל, קעקועים, או תרומות דם לפני שנת 1992, שעד אז לא נבדקו הנוגדנים למחלה בתרומות דם. קבוצה נוספת של אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון הם מבוגרים שנולדו במדינות ברית המועצות לשעבר, שם לא היתה הקפדה על סטריליות בטיפולים רפואיים. "בפועל, אוכלוסיית האסירים מכילה חלק ניכר מקבוצות הסיכון", אומר ד"ר גולדשטיין, ומציין כי "אפשר לאבחן את האנשים בקבוצות הסיכון באמצעות בדיקת דם פשוטה יחסית או על ידי אולטרה סאונד לאיתור נזקים בכבד".
לסל הבריאות הוכנסו בשנתיים האחרונות תרופות יעילות מאוד נגד המחלה, ולכן נשאי צהבת C זכאים לטיפול על חשבון המדינה. "יש היום שתי תרופות ייעודיות", אומר גולדשטיין, "אשר מכחידות לחלוטין את המחלה. הטיפול התרופתי אורך בין שמונה ל-12 שבועות בלבד".
במסגרת הכרזת ארגון הבריאות העולמי על תוכנית בינלאומית למיגור מחלת הצהבת C, בשנת 2016 גם מדינת ישראל אימצה את מדיניות הארגון והודיעה על הכנת תוכנית לאומית לטיפול במחלה. בדיון בכנסת נמסר כי יישום התוכנית לא החל באופן גורף, הגם שבשנתיים האחרונות הוכנסו לסל שירותי הבריאות טיפולים תרופתיים שונים לטיפול במחלה, בסכום מצטבר של כ-255 מיליון שקל. למעשה, משנת 2018 כל החולים זכאים לקבלת הטיפול היעיל החדש ללא תלות בחומרת המחלה.
ד"ר גולדשטיין מסביר כי "בגלל שהתרופה נכנסה לסל הבריאות קופות החולים מקבלות תקציב על כל מבוטח. עם זאת הקופות עדיין לא החלו ליישם באופן מלא את הטיפול התרופתי. בנוסף, למרות שישנה יוזמה לאומית, המצב של טיפול במיגור המחלה ברמה הלאומית מתעכב בגלל משבר הקורונה".
לדבריו, הדברים מעט שונים בכל הקשור ליחס לנושא מצד שב"ס, שטיפל בשנים האחרונות בכ-50 אסירים נגועים בכל שנה. על רקע זה מוסיף ד"ר גולדשטיין ומוסיף כי החל מה-1 באוגוסט "כל מי שמשתייך לקבוצות סיכון ונכנס לכלא יעבור בדיקת דם לאיתור המחלה. אם הוא יתגלה כנשא הנגיף הוא יטופל. בהמשך ייבדקו באופן יזום גם אסירים שיושבים בכלא".
מאז הקים את "בית חם", מעון לגמילה ושיקום מהתמכרויות, המנכ"ל יעקב אילוז נתקל בלא מעט אנשים שחלו בצהבת ברמות שונות. "אני ראיתי אנשים שמתו מצהבת C", אומר אילוז, "זו מחלה שידוע כי היא נפוצה בקרב אנשים שמזריקים סמים קשים, בעיקר בגילאי 40-50. צעירים פחות מפתחים את המחלה. שנים רבות זו היתה מחלה נגיפית קשה שלא היה לה מרפא, אך כיום יש תרופות וטיפולים למחלה. יש תרופה שהורגת את הנגיף ללא שום תופעות לוואי".
בדיון בכנסת אמר ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) כי בתקופת ילדותו בברית המועצות זכורה לו התנהלות מסכנת סביב חיסונים או טיפולי שיניים: "היו מחסנים בתוך חמש דקות את כל הכיתה, עם אותו מזרק וללא שום פעולות חיטוי. על אף שהיום זה נראה לנו הזוי – והדברים לא נאמרים בשיפוטיות – באותה תקופה ככה הדברים התנהלו. לא היתה מודעות לסיכונים מהסוג הזה". הוא הוסיף כי "רבים בקרב האוכלוסייה המבוגרת אינם מודעים לקיום המחלה עד שהכבד מתחיל להיפגע. אנחנו כנבחרי ציבור רוצים להעלות את המודעות לנושא וקוראים לציבור לבוא להיבדק, כי בדיקה מוקדמת עשויה להציל חיים".
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב (ליכוד), אמרה: "אם קבוצת הסיכון העיקרית לנגיף היא יוצאי חבר העמים, איך יתכן שכדוברת רוסית מעולם לא שמעתי ולא ראיתי שום הודעה מצד משרד הבריאות או קופות החולים בנושא הזה? הציבור לא מכיר את החשיבות והסיכון שיכול להימנע בבדיקה פשוטה".
בדיון בכנסת השתתפו גם נציגים של עמותת חץ המסייעת בהדרכה והכוונה של נדבקים וחולים במחלות הכבד.
