ב-29 במאי 2019, בשיאה של פעילות משולבת של היאחב"ל וימ"ר חוף, התמקמו בלשים סמוך למחסן באזור התעשייה בטירה והמתינו.
בשעה 16:30 אחר הצהריים יצא טל דרור (26) מהמחסן כשבידיו קנאביס ארוז בשקיות ניילון.
הבלשים הסתערו על דרור, עצרו אותו, ומיד לאחר מכן פשטו על מעבדת הענק, שם גילו 802 שתילי קנאביס במשקל כולל של יותר מ-420 ק"ג, בשווי כולל של יותר מ-12.6 מיליון שקל.
על אף גודלה החריג של המעבדה, הסתבר כי אינה היחידה בפרשה. נגד טל דרור ושישה מעורבים נוספים הוגשו כתבי אישום שייחס להם, כל אחד לפי חלקו, גידול קנאביס לא רק במעבדה בטירה, אלא גם במעבדות נוספות:
במחסן בראשון לציון נתפסה מעבדה ובה 968 שתילי קנאביס במשקל 61 ק"ג ובשווי של 1.83 מיליון שקל.
ביחידת דיור בפתח תקווה נתפסו 352 שתילי קנאביס במשקל של 103 ק"ג ובשווי של יותר מ-33 מיליון שקל.
העמקת החוקרים בהאזנות סתר שנערכו לנאשמים בטרם מעצרם העלו את החשד כי מי שעמד בצמרת ההיררכיה ברשת המעבדות הוא ניר דרור, הדוד של טל שנתפס בפשיטה בטירה. במיוחד החשידה הקלטה של שיחת טלפון אחת בין הדוד לאחיינו, שנערכה בצהרי היום, ממש בזמן שהשוטרים הקיפו את המחסן בטירה.
ניר: "…תגיד לי מתי אתם מוכנים לתזוזה?".
טל: "שעה ככה אני מוציא הכל".
ניר: "תארוז, תארוז בדיוק כמו שהראיתי לך עכשיו… נגעת בזה? זה בסדר? נהיה קשים כאלה?".
טל: כה כה כה כה, יותר טוב עכשיו אני בדיוק במיונים גם".
ניר: "יופי, תענוג…".
טל: "מסדר את זה ליפים, פחות יפים וזה".
ניר: כן, תסדר את זה כמו שצריך, לא אין… אין יפה, פחות יפה, הכל יפה, יש לך פירורים? יש את הפירורים האלה שמתפוררים?".
טל: "…כן".
ניר: "את זה לא לשים פשוט וקל רק את הפירורים האלה שאתה יודע, הראיתי לך אתמול מה".
טל: "כן כן כה כה".
בעקבות האזנת סתר זו הרחיב צוות החקירה בפיקודו של רפ"ק אסף וישניה את החקירה. מחקרי תקשורת ואיכונים סלולריים גילו, כי יום לפני הפשיטה על המעבדה בטירה והשיחה בין הדוד לאחיינו, השניים נפגשו סמוך למעבדה למשך 52 דקות. החוקרים הסיקו מכך כי דבריו של ניר לאחיינו בשיחה ביניהם ביום חשיפת המעבדה – "הראיתי לך אתמול מה" – מצביעים על כך שהסביר לו כיצד לארוז את הקנאביס בפגישה שהקיימה ביניהם יום קודם לכן.
האזנות סתר ואיכונים נוספים – בהן נשמע השם "נירו" – הובילו את הפרקליטות לטענה כי ניר דרור היה אחראי גם למעבדות בראשון לציון ובפתח תקווה. בהתאם, בספטמבר אשתקד תוקן כתב האישום בפרשה וניר דרור צורף אליו כנאשם השמיני.
מאז ועד היום, כל הנאשמים בתיק למעט ניר דרור סגרו עסקאות טיעון ונידונו לעונשי מאסר כאלה ואחרים, בצירוף עונשים נלווים. הסנגורים של ניר, עורכי הדין יקי קהן ושי טובים, הגיעו להסכמה דיונית עם התביעה, לפיה כל חומרי החקירה יוגשו לשופט חגי טרסי מבית המשפט המחוזי מרכז, ללא צורך בשמיעת מרבית עדי התביעה.
וכך, שני קלסרים עבי כרס, מלאים בתמלילי האזנות סתר, איכונים, מחקרי תקשורת וראיות נסיבתיות אחרות, הוגשו לשופט טרסי. לדוכן העדים עלו בסופו של דבר שלושה בלבד: אחד החוקרים בפרשה, ראש צוות החקירה רפ"ק וישניה, והנאשם ניר דרור עצמו.
וישניה נדרש להשיב לשאלות הסנגורים אודות מחדלי חקירה שונים, במרכזם שאלה אחת משמעותית: מדוע לא נבדק מכשיר הטלפון של ניר דרור חודשים אחורה, אלא רק לתקופה קצרה הסמוכה לתפיסת המעבדות? וישניה השיב כי הדבר נבע מתיעדוף פעולות חקירה אחרות.
ניר דרור, שבחקירתו במשטרה בעיקר שמר על זכות השתיקה, דיבר לראשונה על דוכן העדים. לטענתו, ידע שאחיינו עוסק בגידול, אבל הוא עצמו רק ביקש לקנות כמות מסוימת של קנאביס, ולא היה מעורב במעבדות. לדבריו, בחקירתו במשטרה שמר על זכות השתיקה מפני שלא רצה להפליל את אחיינו, אולם כעת הוא יכול לדבר מאחר שאחיינו כבר הורשע בעסקת טיעון.
התובע עימת את ניר דרור בסדרה של שקרים בהם נתפס, ובין היתר הזכיר לו כי בחקירתו הכחיש שהוא מכונה "נירו", בעוד שבבית המשפט הודה שלעיתים כך כונה. כאשר התובע ביקש מניר להתייחס מעל דוכן העדים להקלטות מהאזנות הסתר, הנאשם סירב לעשות זאת.
בשלב הסיכומים, נציגי הפרקליטות טענו כי ממארג הראיות הנסיבתיות מתבקשת מסקנה לפיה ניר "נירו" דרור היה האחראי על כל המעבדות ולמעשה – זה שהדריך את הנאשמים האחרים בפרשה, קיבל מהם דיווחים והיה אמור להעביר להם כסף עבור תפקידם ברשת. התביעה עתרה בהתאם למקם את נירו במקום גבוה בהיררכיה של רשת הסמים.
מנגד, הסנגורים עתרו לזכות את הנאשם לנוכח דלות הראיות ומחדלי חקירה בתיק. הם הוסיפו וטענו כי רוב השיחות שהוקלטו מתיישבות עם טענתו של הנאשם לפיה הוא רצה לקנות קנאביס. בנוסף הם ציינו את מחדל החקירה העיקרי – העובדה שלא הופקו פלטי תקשורת ארוכי טווח מהטלפון הסלולרי של הנאשם.
השופט טרסי הגדיר את גרסתו של הנאשם ככבושה, מאוחרת ומלאת שקרים, והרשיע אותו באישום הראשון המתייחס למעבדה בטירה. עם זאת, לגבי האישומים האחרים ציין השופט, כי הראיות הנסיבתיות המעטות אינן עוברות את הרף הראייתי הנדרש להרשעה בפלילים, ולפיכך זיכה אותו מאישומים אלה. בהתאם לכך, השופט דחה גם את בקשת התביעה למקם את הנאשם במקום גבוה יותר בהיררכיה של הרשת מזה של יתר הנאשמים.
