בזמן שהכנסת עומדת על סף חקיקה שמכניסה תחת כנפי החוק את השימוש בקנאביס ומוצריו, המשטרה והפרקליטות ממשיכות להציף את המערכת בתיקים שמכתימים לדיראון עולם בהרשעה פלילית משתמשים וספקים קטנים של הסם שמוגדר כבר כלגיטימי בחברה הישראלית.
כ-8,000 סיגריות מגולגלות במריחואנה לכאורה עמדו במרכזו של משפט סמים שניהל נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט צחי עוזיאל.
לשכת התביעות של המשטרה במחוז תל אביב, באמצעות עו"ד עומרי אבודרם, הגישה ב-2018 נגד יוסף בידני (32) מתל אביב, כתב אישום המייחס לו ארבעה אישומים בעבירות סמים: באישום הראשון, החזקה בכיסיו, באופנוע שלו ובביתו של קילוגרם קנאביס, שני קילוגרם חשיש מחולק לפלטות, וכאמור כמות גדולה של סיגריות מגולגלות – ג'וינטים.
באישומים הנוספים ייחסו לו סחר בסמים: שתי מכירות קנאביס באמצעות האפליקציה טלגרס, ואספקת אצבע חשיש לידידה שלו בתמורה למחיקת חוב שהיה בינהם.
תקנות הדיגום
מדובר בעבירות סמים שגרתיות יחסית, שגם אותן הכחיש הנאשם, אבל מה שעשה את התיק למעניין היה טענת הסנגורית, עו"ד ענת קירשנברג, בנוגע לתקינות הבדיקה המדגמית של הג'וינטים אשר נתפסו. מדובר בכמות גדולה של ג'וינטים שהיו בשקיות של 50 ג'וינטים כל אחת, ונתפסו בשישה ארגזים ובקטנוע של הנאשם – סך הכל 7,952 ג'וינטים שנתפסו.
לפי הסנגורית, עקב מחדלים של חוקרי המשטרה, שרוקנו את הג'וינטים מהשקיות בהן הם היו, המעבדה לא הוכיחה שכל הג'וינטים שנתפסו אכן הכילו מריחואנה.
על מנת להוכיח את קיום העבירה ברמה הפלילית יש להוכיח כי מדובר בסם כהגדרתו בחוק, ואז לקבוע אם כל אחד מהג'וינטים מהווה חלק מ"יחידות מסחריות" שיוצרו על ידי מכונה תעשייתית או שנדובר ב"יחידות שאינן מסחריות" אשר יוצרו בעבודת יד. ביחידות מסחריות ניתן להסתפק בבדיקה מדגמית של יחידה אחת מכלל היחידות בכל אריזה, בעוד שביחידות לא מסחריות דורשת התקנה בדיקה מדגמית של מספר יחידות מכל אריזה.
הפרשה החלה להסתבך כאשר ששת הארגזים הובלו לתחנת המשטרה וכל שוטר הופקד על ספירה וסימון של ארגז אחד מתוך השישה. בשלב זה פתח כל שוטר את אחת משקיות הג'וינטים, נטל ממנה ג'וינט אחד, ובסוף הספירה ריכזו את כלל הג'וינטים שנדגמו בשק מוצגים אחד במקום להחזירם לשקיות המקוריות. שק המוצגים הועבר לידי מומחה במעבדה שהתייחס אל הג'וינטים אשר הובאו אליו כאל יחידה שאינה מסחרית ועל כן ביצע בדיקה מדגמית לפיה כל שבעה ג'וינטים שנדגמו מייצגים 51 יחידות, במקום שכל ג'וינט אחד שנדגם ייצג 50 יחידות שהיו בשקית ממנה הוא נלקח.
כאשר הסנגורית קירשנברג עלתה על מחדלי החוקרים, שפגמו בתקנות הדיגום הקבועות בפקודת הסמים, מיהרה התביעה לבקש לשנות את כתב האישום, ואת ההגדרה של הג'וינטים מיחידה לא מסחרית ליחידה מסחרית, כדי שכל ג'ויינט שנדגם ייצג 50 ג'וינטים שהיו בשקית ממנה הוא הוצא. מי שהוביל את המהלך הוא ראש לשכת התביעות של המשטרה, תנ"צ דדו זמיר, שכינס את בכירי המעבדות במטה הארצי עם מומחים סטטיסטיים, הכל כדי להביא להרשעה של הנאשם על כל הג'וינטים שנתפסו.
השופט עוזיאל אישר לתביעה לשנות את כתב האישום, ואת ההגדרות מיצור לא מסחרי ליצור מסחרי, אולם בפסק הדין הוא קבע כי חרף חוות הדעת של ראשת מעבדת הסמים במטה הארצי, סנ"צ דנה זוננפלד, לא הוכח כי אלפי הג'וינטים שנתפסו יוצרו באמצעות מכונה תעשייתית, ולפיכך אין תוקף לקביעה כי מדובר ביצור מסחרי של 8,000 ג'וינטים כפי שנטען בכתב האישום.
לפיכך השופט קבע כי מתוך כלל הג'וינטים שנתפסו ניתן להרשיע בהחזקה של 74 ג'וינטים בלבד – 49 שנתפסו בבית (אלה שנדגמו בלבד) ועוד 25 הג'וינטים שנתפסו על הקטנוע של הנאשם. "נפל בהליך הבדיקה המדגמית באופן אשר לא מאפשר לקבוע, במידה הנדרשת בפלילים, כי כלל הג'וינטים מכילים סם מסוכן, אלא רק אלה שנבדקו במעבדה".
בסופו של דבר, בידני הורשע בהחזקה של קנאביס במשקל כולל של 1.2 ק"ג, חשיש במשקל כולל של 1.9 ק"ג. הוא גם הורשע בשלוש עבירות של סחר בסמים, שתיים מהן באמצעות טלגראס ואחת בהספקת אצבע חשיש לידידה שלו.
