שבוע בדיוק לפני יום השנה להריגתו של סלומון טקה בן ה-19, השופט ד"ר זאיד פלאח יצא היום מבית משפט השלום בחיפה לדיון שטח נדיר וחריג במיוחד (23 ביוני): סיור בזירת המוות בקרית חיים, במקום בו נורה טקה על ידי קצין משטרה הנאשם בגרימת המוות ברשלנות.
באופן אירוני, זירת האירוע האלים היא שכונת מגורים שקטה ובורגנית, כ-50 מטרים בלבד מפרידים בינה לבין אולם "תיאטרון הצפון", אלא שבנסיבות הקיימות, כל קשר בינה לבין אירוע תרבותי הוא מקרי בהחלט. טקה והנערים האתיופים אותם פגש קצין המשטרה בגן הציבורי המטופח, הגיעו לשם משיכונים של שכונה סמוכה. בחשבון אחרון, נראה שעולם שלם מפריד בינם לבין הסביבה הפסטורלית בה שלף השוטר את נשקו והוציא קהילה שלמה לרחובות, למחאה שהגיעה היום לשיא נוסף, מחאה הנמשכת כבר שנה תמימה.
השכונה השקטה והאמידה רעשה וגעשה במהלך הביקור של השופט פלאח והפמליה שלו, נציגי התביעה וההגנה, תובעי מח"ש רונן יצחק וליאת יונניאן, הסנגור עו"ד יאיר נדשי והנאשם עצמו, הגיבור הטראגי והמסתורי של הסיפור הזה אשר שמו נאסר לפרסום מחשש חייו. כולם הגיעו לדיון חוץ בזירה על מנת לאפשר לשופט להתרשם ישירות מהמקום הפיזי ומסלול האירועים שהסתיים בירי הקטלני.
רחוב השיירה בקריית חיים נסגר בשעת סיור בית המשפט והפך למתחם סטרילי, באמצעות טבעת אבטחה הדוקה במיוחד, שכללה מאבטחים ולמעלה מ-100 שוטרים, שנדרשו כדי לחצוץ בין שני מחנות האזרחים שליוו את סיור בית המשפט: עשרות רבות מאנשי הקהילה האתיופית, בני משפחה ופעילים חברתיים, שהרעידו את הרחוב בקריאות עזות לכל אורכו של הסיור/דיון המשפטי שנמשך למעלה משעה. מולם התייצבו פעילים אחדים בלבד, גמלאי משטרה אשר באו להביע תמיכה בשוטר היורה ודרשו "צדק לשוטר המתגונן".
שדרת עצים רחבה הנטועה באמצע הרחוב, שימשה מעין חיץ טבעי בין המפגינים האתיופים הסוערים שגדשו את הרחוב, לישיבת בית המשפט בשטח.
השופט פלאח הציג שאלות הן לנאשם והן לתביעה, ואמר כי יעשה ביקור נוסף בזירה לאחר סיום פרשת ההגנה ושמיעת העדים.
המשפט נמצא בתחילתו ועד כה העידו אנשי מח"ש בלבד. שאלות השופט בסיור עסקו במרחק בו ניצבו טקה והנערים שהיו איתו מהשוטר והמצב הפיזי ביניהם, והתגלגלות האירוע, נוכח דברי השוטר כי חש סכנה והדגיש את פציעתו מאבנים שהושלכו לעברו.
את הסיור ליוותה ראש צוות החקירה במח"ש, מעיין לוי כהנא, שהעידה קודם לכן כי האירוע התחיל מסחיטה של קטין בן 13, על ידי ארבעה נערים גדולים ממנו (גילאי 14-16), על רקע עסקת סמים, כאשר גם טקה היה במקום. אשתו של השוטר, שטיילה איתו ועם ילדיהם, הסבה את תשומת לבו של בעלה לנערים התוקפים את הקטין, ומשם התגלגלו הדברים והגרסאות חלוקות. לטענת השוטר, טקה וחבריו החלו לאיים עליו מרגע שפנה אליהם, איימו עליו ש"יביאו לו בלוק בראש", צילמו אותו, ומימשו את איומיהם כאשר החלו לזרוק עליו אבנים.
אגב, אמר השוטר, טקה המנוח פקפק בכך שהוא שוטר בכלל, שכן הוא היה בלבוש אזרחי.
"שוטר רוצח חייב להיות בכלא!", נשמעו על רקע ההתדיינות בשמש הקופחת זעקות המחאה של המפגינים, רובם ככולם בני העדה האתיופית, שליוו את האירוע לכל אורכו בשלל ססמאות אשר שודרו לאורך היום בכל תחנות הרדיו וערוצי הטלוויזיה. "שוטר שוטר, תפסיק לשקר", או "מי רצח את סלומון טקה? שוטר!". וגם, "כולנו סלומון טקה". המפגינים זעקו גם, "סלומון נרצח בדם קר. קצין רצח ילד", ועל הרקע הזה הבטחה: "נמות למען הילדים שלנו".
אחת המפגינות בשם פרי אשר עובדת כמיילדת בבית חולים זעקה בהתרסה מהולה בכאב מול עשרות שוטרים שאבטחו את הזירה: "אנחנו לא אברג'יל ולא משפחת פשע. המשטרה רוצחת את הילדים שלנו. אני פוחדת מכם, ואני פה בשם ילדיי. לא רוצה עוד סלומונים. אם אתם חושבים שהילדים שלנו לא יוכלו להסתובב ברחובות כמו הילדים שלכם, אתם טועים. כולנו קורבנות. אין קשר בין צבע לאלימות, תפסיקו להכפיש את הנרצח ומשפחתו".
גם הקריאות בגנות ההתנהלות של מח"ש בלטו מאוד ונשמעו היטב מעבר לצד השני של השדרה. בן העדה, עומר טיאצו, עצמאי ופעיל חברתי, הוביל את ההפגנה וקריאות המחאה שלו הדהדו ברקע שעה ארוכה: "16 קורבנות – אפס כתבי אישום", זעק, כשחבריו שבים וחוזרים בקריאות על המספר המסמל את הקורבנות מבני העדה שנפגעו מאלימות שוטרים לאורך השנים. "אמריקה בוערת, וגם ישראל תבער אם לא יהיה פה צדק", חזרו וזעקו המפגינים עם הפנים לאחיהם השחורים באמריקה. "אנחנו אזרחים שווים כמו כולם ולא סומכים על מח"ש", הביע טיאצו הנסער את תסכולו. "תפסיקו לשקר ולטייח. כל המטרה של המשפט הזה היא להגן על השוטר ולהוציא אותו זכאי".
כך, באופן לא מפתיע, עם סיום הסיור של בית המשפט, מילטה המשטרה במהירות מהמקום את הנאשם וסנגורו. המשפט עדיין רחוק מסיום, אבל אין ספק שבני העדה ימשיכו לרדוף אחר הצדק, כפי שהם רואים אותו, ואחרי הכבוד האחרון של סלומון טקה אשר הפך בעל כורחו להיות ילד נצחי של עדה שלמה.
מהעבר השני של המפגינים האתיופים וקומץ פעילים חברתיים יהודים וערבים, ניצבו במיעוט גמלאים בודדים של המשטרה ותחנת זבולון אשר הגיעו כדי לתמוך בקצין, אך קולם נבלע בהמון הזועם. "הגענו לתמוך ולהזדהות עם המאבק של השוטר, שלפי עניות דעתנו מילא את תפקידו", אמר אחד הגמלאים, רפי לוזון. "זה השוטר המתגונן מבחינתנו, והחוק מעניק לו את כל ההגנה. דעתנו נחרצת, השוטר הזה אמור להיות זכאי ואנו מבקשים שייעשה איתו משפט צדק. אם נחליש את השוטרים האלה, תהיה אנרכיה".
ספק גדול אם בני הקהילה האתיופית יסכימו עם השוטר בדימוס לוזון, עבורם, כבר שנים שהאנרכיה מרימה את ראשה המכוער ורומסת פעם אחר פעם את זכויותיהם.
לא קל להסתובב עם אות קין על הגב
לא פשוט להסתובב עם שק על הגב כשהוא מלא