
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי המדינה תשלם פיצוי של 40 אלף שקל לבעל תחנת טוטו ולוטו. הסיבה: המשטרה והפרקליטות פנו למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים בספורט, וביקשו כי ישללו את רישיונו של בעל התחנה, מאחר ובמקום מתנהלים לכאורה גם הימורים לא חוקיים, אלא שבפועל – מכונות משחקים אסורות שנתפסו בצמוד לתחנת ההימורים החוקית היו שייכות לאחיו של התובע, ונקבע כי המשטרה והפרקליטות עוולו בלשון הרע כנגד הזכיין, וגרמו לכך שמפעל הפיס והטוטו השעו את רישיונו למשך שנתיים.
במתחם במרכז כפר פורדיס פעלו שלושה עסקים צמודים, ללא הפרדה פיזית, של שלושה אחים: תחנת פיס וטוטו, פיצריה ומכונות מזל. אחרי פשיטה במקום, ותפיסת חמש מכונות משחק, פנה ראש משרד החקירות בתחנת זכרון יעקב, רפ"ק אבי שפירו (כיום ראש מחלק הונאה חוף), במרס 2014 למועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס וביקש שישללו את רישיונו של הזכיין רפאת מרעי. במכתב, רפ"ק שפירו ציין כי המתחם מחולק לשלושה עסקים, שכל אחד מנוהל על ידי אח אחר – תחנת הטוטו על ידי רפאת מרעי ואילו משחקי ההימורים הלא חוקיים על ידי ד' מרעי – מה שלא מנע ממנו בהמשך המכתב לטעון כי רפאת אחראי לפעילות הפלילית.
רפ"ק שפירו ציין כי המשטרה סגרה את המקום ל-30 יום בצו מנהלי, ופירט במכתב ששלח למפעל הפיס ולטוטו מידעים, תחת הכותרת "מודיעין": "קיים מידע לפיו בבית העסק מתנהלים הימורים לא חוקיים… כל שחקן משלם מראש 200-500 שקל… רפאת עושה קופה של עשרות אלפי שקלים כל לילה והרבה אנשים נהרסו להם המשפחות ונקלעו למצוקה כלכלית ולחובות כבדים. כמו כן, המקום משמש מקום ריכוז לעבריינים רבים המעשנים סמים… נבקש לשקול שלילת רישיון הבעלים בניהול עסק של טוטו/לוטו". אחרי שבועיים, נשלח מכתב דומה המגבה את הפנייה המשטרתית, על ידי עו"ד ריצ'רד סאלח מצוות האכיפה הכלכלית בפרקליטות מחוז חיפה.

בעקבות פניית רשויות האכיפה, מפעל הפיס והמועצה להסדרת הימורים בספורט השעו את הרישיונות של רפאת מרעי. המכונות חולטו אך לא הוגש כתב אישום – לא נגד רפאת ואפילו לא נגד אחיו, והתיק נסגר מחוסר ראיות.
הזכיין מרעי עתר לבג"ץ נגד המשטרה, מפעל הפיס והמועצה להסדרת ההימורים בספורט. בג"ץ המליץ למרעי להמשיך במגעים עם הפיס והטוטו, לאור שינוי המצב בשטח וביצוע הפרדה פיזית בין העסקים. שנתיים לאחר השבתת הפעילות הודיעה המשטרה למרעי כי אין לה התנגדות לחידוש פעילות ההימורים החוקיים.
עכשיו ניגש מרעי לתבוע את נזקיו בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד גיורא אלדן. במקור התביעה הוגשה נגד רפ"ק שפירו והפרקליט סאלח אישית, ונגד משטרת ישראל. במהלך הדרך הוסכם כי התביעה נגד הקצין והפרקליט תימחק, ומדינת ישראל תישא באחריות.
השופט אביים ברקאי דחה בפסק הדין את עמדת המדינה, לפיה פניית המשטרה למפעל הפיס ולטוטו בבקשה שיישללו את רישיונו של התובע היתה לגיטימית. השופט ברקאי דחה גם את הטענה כי הפנייה לפיס ולטוטו דומה לשיתוף הפעולה השוטף המתקיים בין המשטרה לבין רשות המסים וגופים נוספים במסגרת האכיפה האזרחית המשולבת. "מפעל הפיס אינו רשות אוכפת וכך גם לא המועצה להסדר הימורים בספורט", כתב השופט. "פנייה למפעל הפיס תוך שיתופו במידע מודיעיני כביכול, והטחת עלבונות בתובע כמי שהורס משפחות – אין דינה כהתייעצות בין גורמים כגון שלטונות המס, הרשות להגנת הצרכן ועוד. אין לאפשר פגיעה בזכויות, ללא כל יכולת טיעון, ללא כל בסיס בחוק וללא כל הסמכה בדין".
"אילו רצתה המשטרה לסכור את בית העסק באופן חוקי – היה עליה לנהוג בדרך הנכונה והחוקית. הוצאת צווים מנהליים, לאחר שימוע ובכפוף לחוק – וככל שהדבר לא אפשרי להימנע מכך", הוסיף השופט וכתב, "חזקה על גורמי הנתבעת שידעו היטב שלא יוכלו לקבל סעד חוקי כנגד התובע, שכן אילו עמדה להם האפשרות לקבל סעד חוקי – היו פועלים לעשות כן. אין לבצע כל פעולה משטרתית ללא סמכות. קביעת מסגרת התפקיד אינה כוללת אפשרות של פנייה לגופים שונים, דוגמת מפעל הפיס, בבקשה שמשמעה פגיעה באזרח. הציבור מצפה ומעוניין שהיוזמה והפעילות של המשטרה יהיו במסגרת הדין ולא יהיו פרי יוזמה פרטית ללא מוסרות וללא מגבלות… מכתב הרפ"ק ביקש לקבל סעד של פגיעה בעסקו של התובע, סעד שלא התבקש מבית המשפט, ואשר הועלה על ידי הרפ"ק באופן עצמאי וניתן לומר ב'מעין מעמד צד אחד'".

השופט ברקאי קבע עוד כי היוזמה העודפת של רשויות האכיפה, לפגוע במשלח ידו של התובע, אינה מוגנת מתביעת לשון הרע. לדבריו, המשטרה לא הוכיחה "אמת דיברתי" בפרסומיה, ולא הוכח ש"רפאת עושה קופה של עשרות אלפי שקלים כל לילה מהימורים לא חוקיים", שכן לא הוגש כתב אישום. "לא ניתן לפעול בדרך מכפישה אלא במסגרת תפקידי וסמכויות המשטרה. משטרת ישראל והפרקליטות חרגו ונטלו לעצמם חירות לפנות באמירות מכפישות מבלי שנוהל הליך משפטי".
עם זאת, בית המשפט דחה את תביעתו של מרעי לפיצויי נזיקין של 800 אלף שקל בגין השבתת התחנה לשנתיים, מאחר ולא הוכיח מה היו הפסדיו לעומת הכנסות מפעילות אחרת בה עסק, ובשל "אשם תורם" בכך שלא העביר את עסקו למקום אחר. לבסוף קבע בית המשפט כי התובע זכאי לפיצויי לשון הרע בסך 40 אלף שקל והחזר הוצאות של 12 אלף שקל.
את המדינה ייצגו עורכי הדין ניר גנצ'רסקי וגיא ורדי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
ממשטרת מחוז חוף והפרקליטות נמסר בתגובה: "במסגרת אכיפה ממוקדת בתחום עבירות הימורים, בשיתוף מערכי אכיפה נוספים, חשפה המשטרה בתום חקירה סמויה מכונות מזל שהופעלו בבית העסק, כאשר הדיווח הועבר על ידי הפרקליטות ומשטרת ישראל לכלל הגורמים, כנדרש וכפי שקבע בג"ץ בעניין זה. הפרקליטות שוקלת להגיש ערעור".









