בדצמבר 2016 עצרו חוקרי ימ"ר מרכז שישה נותני שירותי מטבע מכפר קאסם, נס ציונה ומודיעין, בחשד שנתנו שירותי פריטת צ'קים במשך תקופה ארוכה לחברות קש, שהפיצו חשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים. חקירה העלתה כי בראש המערך של הפצת החשבוניות ומכירתן תמורת עמלה עמד יעקב שמואל מאשקלון, שנשפט בהמשך לשבע וחצי שנות מאסר.
אחד מאנשי הקש של שמואל גויס כסוכן – עבריין סמים ששימש כ"קוף" בחברות המפיצות והיה פורט את הצ'קים שקיבל שמואל מלקוחותיו. ככל הידוע זו פרשה ייחודית בה הופעל סוכן כדי להפליל נותני שירותי מטבע ששיתפו פעולה לכאורה במתן דיווחים כוזבים והלבנת הון עבור רשת עבריינית.
לפני שנה הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד ארבעה בעלי צ'יינג'ים בסך הכל ממרכז הארץ, בגין מסירת מידע כוזב בפעולות ניכיון צ'קים לרשות איסור הלבנת הון. הפרקליטות הודיעה כי במסגרת העונש, תבקש בין היתר לחלט מהנאשמים רכוש בשווי העבירות. במסגרת כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בכפר סבא נטען, כי י', אחד הנאשמים, ניכה צ'קים על שם הסוכן נ"פ וחברה הרשומה על שמו, אף שידע כי נ"פ הוא קוף ואינו מקבל השירות בפועל – בסך כולל של 2.5 מיליון שקלים. לנאשמים אחרים יוחסו בדרך זהה מאות רישומים כוזבים שביצעו לכאורה בגין ניכוי צ'קים עבור נ"פ ואנשים אחרים, בהיקפים שבין 20-26 מיליון שקל, זאת בעוד הנהנים מהכסף היו אחרים.
בשבוע שעבר, לאחר משא ומתן ממושך עם התביעה וגישור אצל השופט מיכאל קרשן, הגיע סנגורו של הנאשם י', עו"ד חיים לוי ממשרד עו"ד ברון ושות' לתוצאה יוצאת דופן: הפרקליטות הסכימה כי הנאשם לו יוחסו עבירות ב-2.5 מיליון שקלים, יימחק מכתב האישום וההליך הפלילי נגדו יבוטל, בתמורה לחילוט של 400 אלף שקל, מבלי שיודה בעבירה כלשהי. מדובר במתווה משפטי נדיר של חילוט חפץ שנתפס אגב חקירה, לפי פקודת סדר הדין הפלילי, ללא הודאה בעבירה בסופו של יום, ובמקביל לביטולו של ההליך.
עו"ד לוי מסר בתגובה: "אנו שמחים מאוד על התוצאה, שתאפשר למרשנו המשך הליכי קבלת הרישיון מהממונה על שוק ההון. הצבענו בקדם המשפט ובגישור על פגמים ראייתיים שהיו בהליך החקירה, והתביעה היתה ערה להם".
בשלב קודם נמחק מכתב האישום, ללא חילוט, נאשם אחר שיוצג על ידי עו"ד ציון סהראי ממשרד סרטל סהראי לזר, וסך העבירות שיוחסו לו עמד על 700 אלף שקל בלבד. הנאשמים הנותרים, המיוצגים אף הם על ידי עורכי הדין סהראי ורונן רוזנבלום, טוענים לאכיפה בררנית, שכן עבירות הלבנת הון בסעיף דיווח (להבדיל מעבירות מסוג פעולה ברכוש אסור) מתבררות לרוב באכיפה מנהלית, בדרך של עיצום כספי בוועדת עיצומים של הממונה על שוק ההון.
