דוד רוזן: יחידת תלונות הציבור של המשטרה מגינה על השוטרים ולא על האזרח

למשטרת ישראל יש מערך יחידות מחוזיות לתלונות הציבור, וייעודן לכאורה הוא טיפול בתלונות שעניינן התנהגות לא נאותה של שוטרים, ומילוי תפקיד לקוי. חלק מהתלונות שמבררת היחידה מוגשות במקור למח"ש, שסוגרת את רוב התיקים ומעבירה אותם לטיפול פנימי של המשטרה, במקרה הטוב.

כזה היה הטיפול בתלונתו של האזרח דניאל גבריאלוב מתל אביב, שהתלונן נגד שוטרת בשם בת אל בכור אשר לטענתו עיכבה אותו עיכוב שווא ופתחה לו תיק סרק על תקיפת שוטר. מח"ש החליטה כי בהתנהגות השוטרת אין היבט פלילי, אך העבירה את התלונה למחלקת המשמעת של המשטרה. מהמחלקה הועבר הבירור ליחידה לתלונות הציבור. כך "על הנייר", אלא שבחודש ינואר הודיעה היחידה למתלונן גבריאלוב, כי מאחר והגיש תביעה אזרחית נגד השוטרת לבית משפט, בירור תלונתו יוקפא. המתלונן פנה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, וביקש למחות על כך שהמשטרה "מענישה" מי אשר תובע אותה, ומקפיאה בשל כך בירור משמעתי וטיפול בתלונה נגד שוטר.

קצינת יחידת תלונות הציבור הארצית של המשטרה, סנ"צ לימור בן-נתן, טענה בתגובה לרוזן, כי אין לו (לרוזן) סמכות לברר תלונות על קציני תלונות הציבור במשטרה והתנהגות שוטרים שאינם "מייצגי המדינה בערכאות". רוזן לא נרתע, וקבע כי יחידת תלונות הציבור פועלת בניגוד לפקודות, והמליץ למ"מ המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, לבחון את התנהלותה "למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד". רוזן קבע, בניסוח חריף, כי מהתנהלות היחידה ומדיניותה עולה כי במקום טיפול בתלונות הציבור, עולה "משום מראית עין של רצון המשטרה להגן על הנמנים על שורותיה, חלף בחינת התנהלותם באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי".

https://www.youtube.com/watch?v=4iU-c8XIeHw&feature=youtu.be

לאקונה או לא לאקונה
האירוע עליו התלונן גבריאלוב, ובגינו גם הגיש כאמור תביעה לבית המשפט, הוא עימות עם שוטרת מתחנת שכונות בחודש אוגוסט 2018. לדבריו, הלך למכולת בשכונת התקווה, ליד ביתו, וראה ניידת חונה באדום לבן, על מעבר חציה. כשהתבונן, השוטרת שעמדה ליד הניידת פנתה אליו בתוקפנות: "הכל בסדר?", הוא השיב "מה קרה", והחלו חילופי דברים. לדבריו השוטרת איימה: "תמשיך ללכת, שעכשיו לא אקפל אותך כמו שק תפוחי אדמה". בהמשך, הוא הבחין בשוטר שרשם דוח לרוכב אופנוע, ובתגובה כעוסה לדברי השוטרת כלפיו, גבריאלוב הוציא טלפון מהכיס וכיוון את מצלמתו אליה, תוך שהוא מתקרב ומתריס: "מה את משחקת אבו עלי? למה הניידת עומדת ככה?".
השוטרת דרשה ממנו להזדהות, הוא סירב: "לא חייב, לא ביצעתי עבירה". בסופה של התקרית המיותרת, השוטרת בסיוע השוטר הנוסף הכניסה אותו לניידת, החרימה את הטלפון ועיכבה אותו לחקירה בתחנה, שם דאגה כי ייפתח לו תיק סרק לטענתו, על עבירות בדויות של איומים ותקיפת שוטר כביכול, העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אחרי שעות של עיכוב בתחנה, לדבריו מעל פרק הזמן החוקי, שוחרר אך הטלפון שלו נשאר בידי המשטרה והוחזר רק אחרי שפנה לבית משפט, ובמצב בלתי שמיש.

תלונת האזרח הועברה ממח"ש, לאחר בדיקה, ליחידה לתלונות הציבור במרחב יפתח. גבריאלוב לא חיכה ותבע את השוטרת על סך 50 אלף שקל בבית משפט השלום בתל אביב בגין עוולות רשלנות, תקיפה, עיכוב שווא לכאורה ועוד. המשטרה טענה בכתב ההגנה בשם השוטרת, כי היא פעלה בסמכות משום שהתובע הפריע לתפקידם של השוטרים וסירב להזדהות.  השוטרת הגישה תביעת-נגד, באמצעות עו"ד יוני ג'ורנו, על סך 75 אלף שקל ובגין לשון הרע, לאחר שגבריאלוב העלה את הסרטון שצילם ממהלך האירוע ברשתות החברתיות, ולטענת השוטרת הוא הוסיף גידופים כלפיה ואיפשר למגיבים להוסיף תגובות נאצה.
לאחר כניסתו של הנציב רוזן לתמונה, נדרשה תגובתה של ראש מדור תלונות ציבור ארצית, סנ"צ בן-נתן. הקצינה, מעבר לכפירה בסמכותו בעניין, טענה כי מדיניות "היחידה לתלונות ציבור" של המשטרה היא לא לברר תלונות כאשר מתקיים הליך מקביל בבית משפט. אמנם הקצינה הודתה כי הפקודות הרשמיות מתייחסות רק לקיום הליך פלילי, ואילו בנוגע להליך אזרחי כגון תביעת האזרח המתלונן, יש "לאקונה", אולם עמדת המשטרה בפועל היא להפסיק את הבירור.

רוזן דחה עמדה זו. לדבריו, תלונת האזרח "הציפה מכשלה, אשר לא ניתן להתעלם ממנה", ומדיניות המשטרה "טומנת בחובה פגיעה בזכות בסיסית של אזרח. מדובר במדיניות אשר לא ניתן להסכים עימה".

לדברי הנציב, "הליך אזרחי המתנהל כנגד שוטר, אינו אמור לעכב או להשליך על ההליך הפלילי, ובוודאי לא על הליך בירור תלונת ציבור או על הליך משמעתי. הפרקליטות, בענייננו, המחלקה לחקירות שוטרים, מצאה להעביר הטיפול בתיק למשטרה. החלטת הפרקליטות נותרה כאבן שאין לה הופכין", כתב רוזן.  "מי ישים כפו להבטיח כי ההליך האזרחי יסתיים תוך שנה, שנתיים, או יותר, ולאחר מספר שנים ברור כי הליך בירור התלונה מאבד מתוקפו. כך, החלטת הפרקליטות הייתה בבחינת החלטה על הדף בלבד. לא זאת אף זאת, בעמדת יחידת תלונות הציבור, יש כדי למנוע מאזרח להגיש תביעה אזרחית, מאחר שזו תעצור בירור תלונתו", כתב רוזן.

"אם בכך לא די, יש במדיניות זו משום מראית עין של רצון המשטרה להגן על הנמנים על שורותיה, חלף בחינת התנהלותם באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי", הוסיף הנציב. "נוכח כל האמור, סבורני כי אין מדובר בלאקונה (בירור תלונה במקביל לתביעה, ז"ק), אלא בהסדר משפטי ראוי. המלצתי למ"מ המפקח הכללי לשקול יישוב התנהלות יחידת תלונות הציבור עם פקודות המשטרה למניעת הישנות מקרים דומים".

בינתיים בבית המשפט
בתוך כך נעדכן כי בתביעה שהגיש גבריאלוב לבית משפט השלום בתל אביב, הביעה המשטרה את רצונה לסיים את התיק בפשרה, שתחסוך את הצורך בעדותה של השוטרת, בעוד שגבריאלוב המייצג את עצמו עמד על ניהול הוכחות והקרין את הסרט בו צילם את העימות, באולם בית המשפט. השופטת רונית פוזננסקי כץ, הזכורה מפרשת המסרונים עם טוען המעצרים בתיק 4000 (חזרה לאחר השעיה של שנה, לתיקים אזרחיים בלבד), ניסתה לשכנע את התובע גבריאלוב בדיון בפברואר האחרון, להסכים להצעת המשטרה כי היא תיתן פסק דין מהיר, על דרך הפשרה ללא נימוקים. זאת לאחר שנציגי המשטרה הבהירו כי הם מוותרים על הטיעון כנגד קיומן של עוולות, וכל המחלוקת היא על גובה הנזק שנגרם לאזרח "למען סיום מהיר של התיק". גבריאלוב עמד על סירובו להסדר, והמשך הדיון נדחה.

בהליך המקביל, בתביעה שהגישה נגדו השוטרת לבית משפט השלום בכפר סבא, עקשנות זו עלתה לו ביוקר: תחילה, הרשם צוריאל לרנר פסק כנגדו את מלוא סכום התביעה, 75 אלף שקל, בשל אי הגשת כתב הגנה במועד. לאחר שגבריאלוב הגיש כתב הגנה, קבע הרשם, לכאורה כמקובל, כי פסק הדין ה"טכני" יבוטל, אך הציע לצדדים להסמיך אותו לתת פסק דין על דרך הפשרה, ללא דיון ונימוקים, לאחר שלקח בחשבון כי "טענות ההגנה של המבקש אינן כאלה שיש לבטלן במחי יד". כאשר גבריאלוב הבלתי מיוצג סירב להסדר, הרשם הענישו בהחלטה כי פסק הדין הקודם יישאר על כנו, זאת "בשל סגנונו הפוגעני של הנתבע" ומחדליו בעריכת כתבי הטענות לבית המשפט.

עו"ד ג'ורנו שייצג את השוטרת בתביעתה, מסר בתגובה: "נגד גבריאלוב הוגשה תביעת לשון הרע בגין ביטויים מזעזעים שכתב. לאחר שהתקבל נגדו פסק דין בהיעדר הגנה, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין. ניתנו לו מספר רב של אורכות. גבריאלוב הגיש בקשות על גבי בקשות, רובן ככולן המשך הכפשות, כולל נגד עורך הדין. בסופו של יום, נפסק כנגדו פסק דין בסך  75 אלף שקל. גבריאלוב הגיש בקשות לביטול ונדחה על הסף. לפנים משורת הדין ניתנו לו 30 ימים להגיש ערעור, הוא לא עשה כן, כיום פסק הדין חלוט והוא מתנהל בהוצאה לפועל. טענותיו לעניין תביעה נגד משטרת ישראל לא נמצאות בטיפולי".

ממשטרת ישראל נמסר: "ראשית נציין כי פעילות קציני תלונות הציבור אינה מצויה בגדר סמכותו של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, בפרט כשעוד מתנהל הליך משפטי תלוי ועומד בעניין.
"כנגד החשוד התנהלה חקירה פלילית. החשוד התלונן בפני מח"ש ואלה העבירו התלונה לבחינת פניות הציבור במשטרה. בתוך כך פרסם החשוד פוסטים ברשת החברתית בהם הכפיש את השוטרת, לרבות שימוש בביטויים מיניים קשים ופסולים, ובגין כך הגישה נגדו השוטרת תביעה אזרחית בה נפסק כי עליו לשלם לה פיצוים בסך 80,000 שקל. בנוסף הגיש החשוד בהקשר זה תביעה אזרחית המתבררת בימים אלו אשר במסגרתה נדונות אותן עובדות נשוא ההליך שמתנהל בתלונות הציבור. עמדתה של משטרת ישראל היא שככלל אין לברר תלונת ציבור שעה שמתנהל באותו עניין ועל אותן העובדות נשוא התלונה הליך משפטי פעיל וראוי שהמשטרה תמתין להכרעתו של בית המשפט בעניין זה".
.
.