שוטרי תנועה שהיו בפעילות שגרתית בכביש 44 ב-8 במאי, קלטו באזור צומת בית דגן רכב שנסע במהירות של 143 קמ"ש, במקום בו המהירות המקסימלית המותרת היא 90 קמ"ש, ועצרו אותו.
יש לציין כי עד למהירות של 150 קמ"ש (40 קמ"ש מעל המותר), אין חובת התייצבות למשפט. מאחר שהנהג נתפס במהירות של 43 קמ"ש מעל המותר, לקצין שמור שיקול דעת האם לפסול את רישיונו של הנהג או לא. במקרה זה, הקצין החליט לפסול את רישיונו של הנהג מנהלית ל-30 יום וזימן אותו למשפט.
סנגורו של הנהג, עו"ד אוריאל גולדברג, פנה לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בבקשה לביטול הפסילה המנהלית. הוא טען כי הקצין שמחליט האם לפסול את רישיונו של הנהג עושה זאת כרשות מנהלית, ולפיכך – הוא כפוף לכללי מנהל תקין ועליו לנמק מדוע קיבל את ההחלטה לפסול את רישיונו של הנהג. אלא שבמקרה זה, כך נטען, הקצין תיאר את העבירה של הנהג כנימוק לפסילת הרישיון.
לטענת עו"ד גולדברג, מדובר בנימוק שמתאים לסיבת רישום הדו"ח, אך לא כנימוק לפסילה. חומרת העבירה, אמר הסנגור, אינה מהווה נימוק, והקצין צריך היה להתייחס לנתונים אחרים בבואו לפסול את הרישיון: ותק הנהיגה של הנהג, עבירות קודמות שלו (אם יש), ונסיבות האירוע עצמו. הסנגור השווה פסילה זו למקרים אחרים בהם נהגים נתפסו אף במהירויות גבוהות יותר, אך רישיונותיהם לא נפסלו.
במסגרת משא ומתן בין הצדדים, שנערך לאחר עשרה ימים בהם הנהג היה פסול מנהלית מלנהוג, התביעה הסכימה להסתפק בפסילה של עשרה ימים ולהחזיר את הרישיון לנהג. השופט אורן בועז אימץ את ההסדר והטיל על נאשם גם קנס של 1,500 שקל.
עו"ד גולדברג מסר בתגובה: "מדובר במקרה קלאסי של שיקול דעת מוטעה מצד הקצין, בתקווה שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם".
