שופט בית משפט השלום בירושלים, אילן סלע, גזר עונש של תשעה חודשי עבודות שירות וקנס של 5,000 שקל על תושב ירושלים אשר העסיק יחד עם בת זוגו לפחות 16 נשים עובדות בזנות בשלוש דירות בעיר. השופט קבע כי הנשים כולן הגיעו לעיסוק בזנות מרצונן החופשי, ובנסיבות אלה, הענישה איננה חייבת לכלול מאסר בפועל. "לא הובאו ראיות לנזק קונקרטי נפשי או פיזי שנגרם למי מהנשים", ציין השופט.
הפרקליטות לא השלימה עם גזר הדין וערערה עליו לבית המשפט המחוזי. בערעורה תוקפת הפרקליטות את הקביעות השיפוטיות, בטענה כי "הנזק אשר נגרם לנשים אשר הועסקו בידי המשיב נטוע בעצם ביצוע העבירות, ואין כל צורך להוכיחו". דרישת המדינה היא לגזור שנתיים מאסר על הנאשם, שהורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת מקום לשם זנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, סרסרות ופרסום שירותי זנות.
מדובר בפרשה בה ארבעה נאשמים: המוזכר למעלה הוא תושב מזרח ירושלים לשעבר, ששי לב, שנמצא בתהליך גיור ועיברת את שמו. יחד איתו הואשמו אשתו אלן לוינסקי; אמה של לוינסקי אירינה שצ'פינין ונאשם נוסף – ענאן קסיס. בני הזוג לב ולוינסקי שכרו דירות, פרסמו הצעות עבודה לנשים באינטרנט, גייסו אותן לעבודה במתן "שירותי עיסוי" לכאורה וניהלו את בתי הבושת, על פי כתב האישום המתוקן, במשך כשנה. לוינסקי ניהלה את הנשים וגבתה את כספי האתנן, ואילו לב דיבר עם הלקוחות. אחת העובדות, אשה ערביה, עבדה עם מסכה על פניה כדי שלא תזוהה על ידי הלקוחות וכדי להגן על חייה. עובדת אחרת נתנה שירותי מין ללקוחות בבתי מלון.
בהסדר הטיעון עם לב הוסכם כי לא ייטען שהוא דרש מהעובדות לקיים יחסי מין מלאים, אלא לבצע "הרפיה" בלבד, אך בפועל ידע על יחסי המין המלאים, והוא חב אחריות לכך נוכח עצימת עיניים. אשתו לוינסקי ואימה הורשעו גם הן, כל אחת לפי חלקה, אך טרם ניתן גזר דין בעניינן. הנאשם הנוסף קסיס נידון למאסר על תנאי.
עו"ד דוד ברהום, סנגורו של לב, טען כי יש להביא בחשבון את נסיבות המקרה, בו "לא היה ניצול או שימוש באלימות כלפי נשים, אשר ענו למודעות ובאו לעבוד מרצונן החופשי ללא כפיה או לחץ". עו"ד ברהום ציין כי שליחתו של לב למאסר עלולה לגרום נזק חסר תקנה למשפחה, נוכח היעדר מקורות תמיכה לאשתו וארבעת ילדיהם המשותפים, התלויים בו. לב סיפר לשופט סלע כי גם הוא וגם אשתו מכורים לסמים בגמילה, והיא צורכת תחליף סם ועבדה בזנות בעבר. דווקא קצינת המבחן המליצה לבית המשפט על "ענישה מרתיעה", לנוכח מה שהגדירה כאי-לקיחת אחריות על ידי הנאשם, אשר "ציין כי שימש רק כפקיד", וקצפה יצא על כך שהוא טען כי "דאג לרווחתן של העובדות".
השופט סלע ציין בגזר הדין כי "הנאשם נטל חלק משמעותי בביצוע העבירות אותן ביצע יחד עם בת זוגו. מדובר בהיקף פעילות משמעותי, מאורגן ושיטתי, שהניב לנאשם ולבת זוגו רווח כלכלי משמעותי". לצד זאת הוסיף כאמור: "מלבד הנזק האינהרנטי למעשה העבירה, לא הובאו ראיות לנזק קונקרטי נפשי או פיזי שנגרם למי מהנשים. גם לא הוכח, ולא נטען, כי הנאשם ניצל את מצבן הכלכלי או אחר של הנשים, וכן לא הוכח, ולא נטען, ללחץ או כפייה מסוג כלשהו. מדובר בנשים אזרחיות ישראל, כולן בגירות ורובן אף רחוקות מגיל הבגירות, שהגיעו לעיסוק בזנות מרצונן החופשי". לפי גזר הדין, "יש להבחין בין מצבים שונים" בעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, ו"יש לתת את הדעת עד כמה קיים יסוד מוכח של ניצול חולשה, ועד כמה קיים יסוד של אלימות".
"הגם, שהתסקיר שהוגש בעניינו אינו כה חיובי", סיכם השופט, "לא ניתן להתעלם מהנזק שעלול להיגרם לילדיו במידה והנאשם ייאסר… הנאשם נעדר עבר פלילי. לפני כשנה החל בתהליך גיור… הודה במיוחס לו עם תחילת ההליך".
בערעור שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים באמצעות עו"ד גלית שוהם נטען כי העונש שקבע השופט סלע "מסכל את מאמצי בתי המשפט והמחוקק במיגור תופעת הזנות… אין כל מקום להבחנה אותה ערך בית המשפט בשל היעדר אלמנטים של לחץ וכפייה כלכלית". הפרקליטה אף ציינה את "חוק איסור צריכת זנות" הצפוי להיכנס לתוקף בעוד מספר חודשים – ויביא להטלת סנקציות כספיות על לקוחות הזונות, הגברים, ולדידה הדבר מצביע "על רצון המחוקק לעקור מהשורש את תופעת הזנות על כל צורותיה". נותרת השאלה, אם כך, מדוע מעשה הזנות עצמו אינו נאסר בחוק.
השבוע התקיימו טיעונים לעונש בעניינן של לוינסקי ואימה. הפרקליטות ביקשה לגזור על לוינסקי (35) עונש אף כבד יותר מבעלה – 28 חודשי מאסר. הסנגור, עו"ד רועי פוליטי, הצביע על ההליך השיקומי של הנאשמת, גמילתה מסמים, והעובדה שגם היא כעובדותיה עסקה באותו עיסוק בעבר, מאותו מקום של מצוקה כלכלית-חברתית. לטענת הסנגור, יש לשקול לזכותה כי היא הביאה לעובדותיה "קורת גג וביטחון יחסי לעומת זונות רחוב המתמודדת עם סכנות איומות…". "אני לא מתעלם מזה שלא מדובר בפילנתרופיה טהורה אלא בהפקת רווח כלכלי", הוסיף הסנגור, "אבל גם הוא הישרדותי בעיקרו. לא מדובר במי שהביאה נערות לארץ וגרפה רווחים רבים, אלא במי שמפרנסת את ילדיה".
אמה של הנאשמת הורשעה בשל פרסום מודעה ברוסית באחד האתרים, ובסיוע בהחזקת מקום לזנות. סנגורה, עו"ד דוד הלוי, אמר כי האם נקלעה לביצוע עבירה משום שהיא מתגוררת עם בתה.
מוקדם יותר החודש ניתן גזר דין לנאשם מספר, ענאן קסיס מבית ג'אלה, שסייע ללב והביא לבית הבושת כיצאנית את שכנתו בת ה-26, שעבדה בניקיון ומצבה הכלכלי היה קשה. עובדת זו, לפי האישום, חבשה מסכה על פניה כאשר נתנה שירות ללקוחות ממוצא ערבי. קסיס קיבל מלב ומלוינסקי 20 אחוז מהכספים ששילמו לקוחותיה, והורשע בסרסרות. גם כאן, התביעה ביקשה לגזור מאסר בפועל, בעוד שהסנגור, עו"ד טסים דכוור, ציין כי מדובר בגבר בן 35 המתגורר עם אמו. השופט סלע קבע כי "במקרה זה מדובר במעשה אחד המתייחס לאשה אחת שהועסקה בזנות כמה ימים, ואין מקום להפריז בענישה", והטיל על קסיס מאסר על תנאי.
לרוסיה שהולכת עם הערבי יעני לשעבר תתעוררי הוא לא התגייר ולא מתכוון להתגייר מי יגייר אחד שמתעסק בכאלה דברים אולי גיור רפורמי שאגב זה לא תופס אם הוא רוצה להיות יהודי אמיתי אז תתעוררי על החיים שלך מעסק מסריח כזה אין לא היה ולא תהיה ברכה