מימון ללא גבולות: הוכפל שכר הטרחה שהמדינה שילמה לסנגורים של רונאל פישר

הוצאות המדינה למימון ההגנה המשפטית של רונאל פישר הולכות ומאמירות.
מאז הוגש כתב האישום נגד פישר, רות דוד ואח' עברו בדיוק חמש שנים, ארבע שנים חלפו מאז מונתה הסנגוריה הציבורית לייצוגו של פישר, הנאשם המרכזי בעבירות שוחד, מרמה והלבנת הון.
בחודש מאי 2019 פורסם ב"פוסטה" כי הוצאות הסנגוריה הציבורית בתיק פישר הגיעו לכדי 578 אלף שקל (לפני מע"מ).
כעת חושף אתר "פוסטה" כי בשנה שחלפה מאז, הוכפלו ההוצאות ואף מעבר לכך. עד חודש אפריל 2020 הסנגוריה הציבורית העבירה 1,303,809 שקל עבור הגנתו של פישר (כ-1.5 מיליון שקל כולל מע"מ), כאשר מרבית הסכום שולם כשכר טרחה לסנגור עו"ד עמית בר, במסגרת חוזה ייצוג מיוחד.
הנתון נמסר על ידי משרד המשפטים בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע, שהגיש חושף פרשת פישר, עו"ד בני כץ, מי שייצג את עד התביעה המרכזי אלון חסן. עו"ד בני כץ מסר כי "העברתי את הנושא בפנייה אישית לעיונו של שר המשפטים היוצא אמיר אוחנה. קשה לקבל מצב שבו ציבור גדול במדינה ללא פת לחם, ונאשם שידו משגת זוכה לקבלת מיליוני שקלים לצורך ייצוגו".

לעלויות הייצוג של הסנגוריה הציבורית בתיק לא נקבעה תקרת מחיר או רף עליון, ועל כן הוא צומח ומאמיר ביחס ישיר להימשכות ההליך המשפטי וריבוי הישיבות. חלק גדול מהן ישיבות סרק על פי מיטב הז'אנר של רונאל פישר, אלוף הפיליבאסטרים מאז ימיו כיועץ המשפטי של שר הכלכלה עמיר פרץ, במפקד הארגזים הזכור לשמצה.

נאשמים בתיקים מיוחדים
על פי חוק הסנגוריה הציבורית, בדיקת זכאות כלכלית לייצוג על ידי המדינה אמורה להתבצע באופן פורמלי רק לגבי עצורים לצורך חקירה, בשלב שלפני הגשת כתב אישום, אלא שבפועל בדיקות כאלה כמעט ולא מבוצעות. לעומת זאת, על פי חוק המעצרים, עצורים עד תום ההליכים ו/או נאשמים שהתביעה מבקשת להטיל עליהם מאסר בפועל, זכאים לייצוג על חשבון הציבור במידה ואינם מיוצגים באופן פרטי, שאלת יכולתם הכלכלית אינה רלוונטית ולא נבדקת בשלב זה.
כך, גם נאשם בעל אמצעים וממון, כמו פישר, יכול להנות משירותי סנגוריה על חשבון הציבור, ללא מגבלה תקציבית וללא תקרת מימון.

במשרד המשפטים מודעים לאבסורד שבדבר – ולראיה, ביוזמת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד הכינה מחלקת יעוץ וחקיקה תזכיר חוק, המציע הטלת חובת תשלום על נאשמים ב"תיקים מיוחדים". התזכיר פורסם בפברואר 2018 וקבע חובת תשלום בעיקר בתיקי הלבנת הון ופשיעה כלכלית (כמו כתב האישום העומד נגד פישר) ותיקי ארגוני פשיעה. לפי התזכיר, "הסנגור המחוזי יהיה רשאי להורות כי הנאשם יישא במלוא עלויות הייצוג בתיקי פשע מיוחדים לאחר בחינת כתב האישום ומורכבות התיק".
כדרכן של יוזמות חקיקה רבות, גם זו נקברה, עד אשר יבוא הגורם הפוליטי שיחדש את היוזמה וירים את הכפפה להנעת הליכי חקיקה בכנסת.

עתירת לובינסקי
המצב המשפטי הקיים, המאפשר לרונאל פישר לשאוב מיליוני שקלים לייצוג משפטי באין מפריע, הגיע לידי בחינה חוזרת בחודשים האחרונים. יהושע לובינסקי, מעדי התביעה המרכזיים בתיק, עתר בחודש דצמבר לבג"ץ נגד שר המשפטים אמיר אוחנה והסנגוריה הציבורית הכפופה אליו. לובינסקי דרש כי הסנגוריה תחדול ממימון שכר הטרחה של פישר, ואף תחייב אותו להחזיר לקופה הציבורית את תקציב ההגנה לפחות מאז יולי 2017 – המועד בו בית המשפט אישר שחרור רכוש תפוס שלו ב-2.5 מיליון שקלים, לאחר שבקשת החילוט הזמני של המדינה התקבלה רק בחלקה.

העותר לובינסקי טען בעתירה נגד חוקיות וסבירות הסיטואציה, בה נאשם "בעל השכלה משפטית, מעמד כלכלי ובית מידות בצהלה זוכה ליחס מיטיב ומפלה ונופל לנטל על ציבור משלמי המסים בישראל, באמצעות הסנגוריה הציבורית שמשאביה היו אמורים להישמר להגנתם של מעוטי יכולת". גם לשכת עורכי הדין פעלה רבות בעבר לקביעת מבחני זכאות כלכליים למיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית (מאמץ אשר הניב בין היתר את תזכיר החוק שלא הושלם), ואולם בעתירה זו היה לובינסקי "קול קורא במדבר".

שופטי בג"ץ ענת ברון, עוזי פוגלמן ונעם סולברג הבהירו בפסק הדין שניתן בחודש מרס, כי יכולתו הכלכלית של פישר אינה רלוונטית, שכן המימון הציבורי לייצוג משפטי בתיק פלילי חמור אינו מותנה בחוסר יכולת. "חובת ייצוגו של פישר אינה נובעת מחוסר יכולת כלכלית, אלא מחומרת העבירות המיוחסות לו ולנוכח כוונת התביעה לבקש מבית משפט להטיל עליו עונש מאסר. בהתקיים עילות זכאות אלה, על הסנגור הציבורי להורות על מינוי והדבר אינו נתון לשיקול דעתו ואף לא לשיקול דעת בית משפט".

מסע הדיג של פישר
בינתיים, רף המימון הציבורי לעורכי הדין של פישר הגיע כאמור למיליון וחצי שקל בארבע שנות התנהלות המשפט, אשר סופו אינו נראה באופק. על פי הנוכחים בדיונים באולמו של השופט משה סובל בבית המשפט המחוזי בירושלים, פישר ממצה כל אמצעי וכל תרגיל משפטי להאט את ההליכים.
אפילו שמיעת עדי התביעה לא הסתיימה בתיק שהוגש בשנת 2015, ובהתאם לכך לא נשמעו עדיין עדויות ארבעת הנאשמים אשר נותרו במשפט ויעלו להעיד בפתח פרשת ההגנה, ועוד לא הזכרנו את הרשימה הענקית של עדי ההגנה שפישר, רות דוד והאחרים ידרשו להעיד.

בחודש הקרוב אמור לעלות על הדוכן עד התביעה דובי שרצר, שהיה ראש צוות החקירה בתיק החשוב ביותר של מח"ש, אשר שוקע בדשדוש, חרף העניין הציבורי העצום שהתיק הזה מעורר בציבור הרחב. לאחרונה פישר ביקש לשוב ולזמן ל"השלמת עדות" אחרים מבין חוקריו – בדלתיים סגורות, כדי לחקור אותם על עניינים הקשורים ב"צנעת הפרט" (מצבו בחקירה). עדי התביעה אלון חסן ויהושע לובינסקי, המקפידים להגיע לכל ישיבת הוכחות כמעט, כנפגעי עבירה, התנגדו לסגירת הדלתיים והפרקליטות הוסיפה את התנגדותה.

בנוסף, עומדת לפני השופט סובל בקשתם של פישר ועו"ד בר לחזור ולהעיד את עד המדינה ערן מלכה, ולערוך חיפוש מחודש בטלפונים שלו, בנסיון להפריך לכאורה גרסאות שמסר לבית המשפט. חקירתו הנגדית של מלכה שנמשכה עשרות ישיבות, הסתיימה לפני שנה. עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין המייצגים את מלכה, שהשתחרר מהכלא ביולי אשתקד בתום ארבע שנים וחצי, לאחר קיצור שליש, מסרו לבית המשפט את התנגדותם הנחרצת לצו חדירה נוסף למכשירים שנתפסו בתחילת החקירה. לדבריהם, פישר מנסה לערער על החלטות חלוטות של בית משפט העליון מ-2017 שהגדיר את מתווה החיפוש המפורט בטלפונים של מלכה. "העובדה היא שיש אפשרות שמסע דיג יסתיים בציד לוויתן לא נותנת היתר להגנה לבצע חיפוש אינסופי, בוודאי לא אחרי שנערכו חיפושים שונים ומקיפים בטלפונים שמובילים למסקנה שלא יימצא שום לוויתן בחיפוש נוסף", כתב עו"ד חדד.

תגובות
העותר נגד ייצוג הסניגוריה הציבורית בתיק, יהושע לובנסקי, ציין להשוואה את לורי שם טוב, נאשמת מחוסרת אמצעים כלכליים, שהשופט בני שגיא אישר מתווה חריג לייצוג שלה על ידי סנגור פרטי במימון המדינה, מחוץ למסגרת הסנגוריה הציבורית, באישור משרד המשפטים. השופט שגיא קבע מראש את שכר הטרחה הגלובלי של הסנגור עו"ד דניאל חקלאי, 500 אלף שקל עד גמר התיק. "כמו שיש אכיפה סלקטיבית, יש גם הגנה סלקטיבית. לפישר בעל האמצעים ניתנה מטריית הגנה ללא מגבלה תקציבית, בשיעור חסרי תקדים ללא השוואה לנאשמים אחרים במצבו".

מהסנגוריה הציבורית נמסר בתגובה: "הסנגוריה הציבורית מייצגת חשודים ונאשמים בהתאם לעילות הקבועות בחוק. בתיק זה, בית המשפט המחוזי בירושלים מינה את הסנגוריה הציבורית לייצג את רונאל פישר בהתאם לחוק. לאחר המינוי פנה מר פישר, באמצעות הסנגוריה הציבורית, לבית המשפט בבקשה שיורה על שחרור חלק מנכסיו וזאת במטרה שיוכל לממן ייצוג משפטי פרטי. בית המשפט דחה את הבקשה ובהמשך דחה בקשות נוספות של הסנגוריה הציבורית להפשיר את הנכסים ולאפשר ייצוג פרטי. רק לאחר כשנה וחצי בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשתו של מר פישר והפשיר חלק מהנכסים. בשלב זה ההליך המשפטי כבר היה בעיצומו, ולאור מורכבת התיק, והחלטת בית המשפט כי הדיונים ישמעו ברציפות פעמים בשבוע, החלפת הייצוג היתה בלתי אפשרית. התשלום לעורכי הדין הוא בהתאם לתעריפים הקבועים בתקנות הסנגוריה הציבורית".