דוח מבקר המדינה מותח ביקורת על הטיפול בהטרדות מיניות בגופים ציבוריים, ומתייחס בעיקר למשרד הבריאות ומשרד החינוך. מעבר לכך, המבקר קובע כי קיים פער בין הטיפול בהטרדות מיניות במגזר הציבורי, אל מול הטיפול בנושא זה במגזר הפרטי.
כ-153 אלף נשים השיבו בשנת 2018 לסקר של המשרד לביטחון פנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי חוו הטרדה מינית. עם זאת, מספר הפניות על הטרדות מיניות עמד על כ-4,880 בלבד. המשמעות: בין 95 ל-98 אחוזים ממי שחוו שחוו הטרדות מיניות בחרו שלא להתלונן. לצד זאת מציין המבקר סקר של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, לפיו בשנת 2017 מספר התלמידות והתלמידים שחוו הטרדות מיניות עמד על 1,568. נתונים נוספים העולים מהסקרים: מספר התלונות על הטרדה מינית בידי צוותי רפואה בשנים 2015-2017 עמד על 302; מספר התביעות על הטרדות מיניות בשנת 2018 עמד על 146.
המבקר מתניהו אנגלמן מציין בדוח כי למרות שמוסדות המדינה הקימו מנגנונים למניעת הטרדות מיניות בין עובדי ציבור ועובדי מדינה ולטיפול בהן, אירועי הטרדה מינית שבין עובדי ציבור ובין הציבור הרחב אינם מטופלים די צורכם, ואילו הטיפול באירועי הטרדה מינית המתרחשים במגזר העבודה הפרטי ובמרחב הציבורי לקוי, וחסר פיקוח מדינתי בתחום זה. בהקשר זה, נושא הטרדות מיניות סובל מתת דיווח לגורמים ממשלתיים האמונים על תחום הטיפול והאכיפה, וגם מהיעדר נתונים מקיפים ועדכניים בדבר היקף התופעה במרחבים השונים. המבקר מציין כי קיימים פערים ניכרים במערך התמיכה, הטיפול והאכיפה בתחום ההטרדות המיניות בין גופים ממשלתיים לבין גופים פרטיים.
עדיין באותו נושא: בשנים 2015-2018 הוגשו לנציבות שירות המדינה 595 תלונות על הטרדה מינית – כ-150 תלונות בשנה. לטענת המבקר, מספר התלונות ביחס למספר עובדי המדינה מלמד ככל הנראה על תת-דיווח. הממונות על הטרדות מיניות במשרדי הממשלה הלינו על קשיים שונים בעבודתן, ביניהם העובדה כי אין להן מעמד מוסדר בהליך המשמעתי הפנימי. כמו כן, נציבות שירות המדינה לא תמיד מעדכנת את המתלוננות על סיום הבירור, מה שמקשה על הממונות לתמוך במתלוננות.
המבקר מציין כי חל שיפור בנושא הטיפול בהטרדות מיניות בגופים הביטחוניים הכפופים למשרד לביטחון פנים. במיוחד מציין המבקר כי חל שיפור בתחום זה במשטרה ובשב"ס – נתון שלטענת המבקר יכול להצביע על מודעות גבוהה יותר לחוק, או על תמיכה גדולה יותר במתלוננות. מנגד מציין המבקר כי הטיפול בנושא הטרדות מיניות במשרד החינוך ובמשרד הבריאות לוקים בחסר: "להטרדה מינית יש מנעד רחב של צורות וביטויים, לכן נדרש מנעד רחב של תגובות על מעשי ההטרדה המינית. בשני המשרדים נמצא כי הנהלים העוסקים בהטרדות מיניות אינם נותנים מענה מלא, והאמצעים לטיפול בהטרדות אינם מספקים".
דוח המבקר מציין כי אין איסוף מידע על פוגעים במשרד הבריאות, וכך פוגעים עלולים לעבור בין מקומות עבודה ולבצע פגיעות נוספות. כמו כן מציין המבקר כי מערכת המידע המשמעתית של משרד החינוך אינה מאגדת את כלל המידע על בגירים הפוגעים בקטינים: "בהיעדר נתונים מרוכזים, פוגעים עלולים לחזור ולפגוע בתלמידות ובתלמידים". בנוסף מציין המבקר כי משרד החינוך אינו משתמש בכלים הקיימים ברשותו, המאפשרים פיטורי עובד הוראה כאשר תלונת קטין על הטרדה מינית לא הגיעה לכלל הרשעה פלילית. מעבר לכך מציין המבקר כי משרד החינוך לא סיים במשך שנים רבות לעדכן את חוזרי המנכ"ל העוסקים בפגיעות מיניות.
המבקר מציין כי במרחב הציבורי נמצא מיעוט בולט של תלונות פליליות, ועוד פחות מכך – תביעות אזרחיות. הוא ממליץ למשרד המשפטים והממונה על ביצוע החוק לאסוף נתונים שיאפשרו לעמוד על היקף התופעה, ועל בסיס זה למצוא פתרון לתופעת תת-הדיווח על הטרדות מיניות. במגזר הציבורי ממליץ המבקר להתמקד באוכלוסייה המוחלשת, בעיקר בעובדי הקבלן.
המבקר מבקש ממשרד הבריאות לערוך הסדרה כוללת של דרכי הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות כדי למנוע מעבר של פוגעים בין מקומות עבודה ופגיעות חוזרות ונשנות. לדבריו, מסקרים ומחקרים עולה כי רווחות גם הטרדות מיניות של נשות צוות רפואי בידי מטופלים וגם הטרדות מיניות של מטופלים בידי מטפלים: "למשרד הבריאות אין נתונים מלאים על היקף ההטרדות. מוצע כי משרד הבריאות יבצע מחקר מקיף במטרה להעריך את היקף תופעת הפגיעות המיניות במערכת הבריאות לגווניה. בדיקה כזו תסייע בקבלת החלטות על הדרכים לטיפול בנושא".
בנוגע לטיפול בנושא הטרדות מיניות במשרד החינוך (מורים אשר חזרו והטרידו מינית תלמידות ותלמידים ולא הורשעו בהליך פלילי – יכולים להמשיך בעבודתם), המבקר דורש הסדרה בנושא והגנה מתאימה לתלמידים המתלוננים כלפי עובדי הוראה. כמו כן מתבקשת הגברת הפעילות והעלאת המודעות להטרדות מיניות בקרב תלמידים ואנשי צוות במוסדות החינוך, "בייחוד בבתי הספר דוברי הערבית", כך לפי המבקר.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי המשרד "מתייחס בחומרה רבה ובכובד ראש למקרים של הטרדות מיניות, וכאשר מתקבל מידע בעניין הוא מטופל באופן מידי. לנוכח חשיבות הנושא ובעקבות המלצות דוח מבקר המדינה הקודם, עלתה לאוויר ביולי 2017 מערכת ניטור חדשה. המערכת מאפשרת לקבל מידע אודות מקרים של עובדי הוראה שהיו מעורבים במקרים פליליים ובאירועים משמעתיים. אירועים אלה מטופלים יחד עם נציבות שירות המדינה.
"אופן הטיפול במקרים של הטרדות בילדים שמגיע אל המשרד, כאמור, מטופל באופן מידי, נשקל לגופו, ומותאמת לו תכנית התערבות בהתאם לגיל הילדים וחומרת המקרה. המשרד נוקט בקשת רחבה של פעולות הסברה למניעת מקרים של הטרדות, בהן: שילוב של שיעורים קבועים במערכת בנושא מוגנות ומניעת פגיעה מינית, ציון של הנושא באמצעות שבוע מערכת החינוך למניעת פגיעה מינית בו כל בתי הספר עוסקים בנושא, הכשרות של פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ומורים בנושא. ההכשרה נועדה לסייע בטיפול ומניעה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נערך כעת פיילוט בשיתוף אגוד מרכזי הסיוע ובמימון משרד הבריאות בבית חולים אסף הרופא, אשר מטרתו בדיקה בקבוצות מיקוד עם אנשי מקצוע שונים על הטרדה מינית במערכת. לאחרונה נוסף תקן ייעודי לריכוז הנושא בנציבות קבילות למקצועות רפואיים. ברגע שתכנס העובדת שנבחרה לתפקיד תבדק אפשרות של סקר מקיף".
