השבוע אמור להיערך בבג"צ דיון דרמטי בעתירות שהגישו שורה של גופים ציבוריים המבקשים לקבוע כי בנימין נתניהו כנאשם בפלילים אינו יכול להקים ממשלה בישראל. לידיעת המעוניינים, הדיונים יועברו בשידור ישיר בטוויטר ובאתר של מערכת בתי המשפט בימים 3 –ו-4 מאי.
דווקא היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, שהגיש את כתבי האישום נגד נתניהו אינו מתנגד להקמת הממשלה החדשה בראשותו של הנאשם בפלילים. "למרות קשיים משמעותיים… אין עילה להתערבות שיפוטית… מן העבר האחד ניצב העיקרון הדמוקרטי הבסיסי ביותר של כיבוד רצון הרוב תוך מימוש תוצאות הבחירות, קושי רב טמון בקביעה שיפוטית לפיה מי שרוב חברי הכנסת מבקשים כי ירכיב את ממשלת ישראל, יהא מנוע מלעשות כן.
"מן העבר השני ניצב עיקרון טוהר המידות בשירות הציבורי. ההכרעה בעניין הטלת תפקיד הרכבת הממשלה מתבקשת בשעת חירום… "אמנם מדובר ביצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל", אולם חוקיות הליכי החקיקה תיבחן רק אחרי השלמתם, אומר מנדלבליט ומזמין למעשה עתירות נוספות בכל שלב של פעילות הממשלה החדשה, אם וכאשר תוקם.
שמגר ברק ואח'
את העתירות הגישו התנועה לטוהר המידות, התנועה לאיכות השלטון, עמותת חוזה חדש ואח'. בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אביה אלף ועו"ד בעז ארד מהתנועה לטוהר המידות נטען, כי חוק יסוד: הממשלה אכן אינו קובע מניעה משפטית להטיל על נאשם בפלילים את תפקיד הרכבת הממשלה, אולם בג"צ בשורת תקדימים משפטיים ב-30 השנים האחרונות קבע כי העובדה שהחוק אינו פוסל נאשם בפלילים להתמנות לתפקיד ציבורי, אינה חזות הכל – ויש לבחון את סבירות המינוי.
בפסק הדין בעניין אריה דרעי, כתב הנשיא מאיר שמגר כי "אם יכהן בממשלה שר שהוגש נגדו כתב אישום המאשימו בלקיחת שוחד ובשימוש לרעה במשרות שלטוניות, תהיה לכך השלכה מרחיקת לכת על דמות השלטון בישראל, על תום לבו ועל הגינותו. עניין זה משליך במישרין על שאלת הסבירות".
העותרים מצטטים גם את פסק הדין המכונן של הנשיא אהרון ברק בפרשת סגן השר רפאל פנחסי (ש"ס), שחייב אותו להתפטר. "שתיקתו של חוק יסוד: הממשלה משמעותה כי גיבושו של כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון או אף הרשעה אינם שוללים את כשירות המינוי, לא קיימת מניעת סף", אולם, "היעדר הוראה בדבר אי כשירות לכהן בתנאים של חקירה, הגשת כתב אישום או הרשעה, אינו שולל את הסמכות והחובה (של בית משפט, ז"ק) להתחשב בתנאים אלה".
פסקי דין קרובים יותר למצב הנוכחי בו נתון ראש הממשלה ניתנו בענייניהם של ראשי ערים. בשנת 2013 הדיח בג"ץ את ראשי הערים שלומי לחיאני, יצחק רוכברגר ושמעון גפסו. בג"צ לא פסל מראש את ריצתם של הנאשמים בפלילים לכהונה נוספת בבחירות, אך למועצות הערים ניתנה הוראה להעביר את ראשי הערים מתפקידם עוד לפני הבחירות. הנשיאה היוצאת מרים נאור כתבה אז, "דיני הפסלות הסטטוטוריים (הקבועים בחוק, ז"ק) אינם רשימה סגורה, ובנסיבות המתאימות גם מקרים החורגים מתנאי הפסלות הסטטוטוריים יחייבו את הפסקת כהונתו של נושא משרה ציבורית".
ראש עיריית רמת השרון לשעבר, רוכברגר, טען בהקשר זה, כי "יש לאפשר לקהל הבוחרים להחליט האם הוא מעוניין לבחור במועמד שהוגש נגדו כתב אישום, וכל עוד מודע הציבור להתנהלות המושחתת המיוחסת לנבחריו, יש לכבד את בחירתו ולהימנע מהתערבות בה".
השופטת אסתר חיות (לפני מינויה לנשיאה) התייחסה לכך בפסק הדין שלה: "גישה זו… אינה מאזנת כראוי בין הזכות לבחור ולהיבחר ובין זכויות ואינטרסים חשובים אחרים…. 'דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו'", ציטטה השופטת חיות מפסק דין פנחסי, והטעימה: "עילות פסילה לכהונת נבחרי ציבור המפורטות במעשי חקיקה אינן ממצות, עשויים להתקיים תנאים ונסיבות שבהתקיימם המשך כהונתו של נבחר ציבור עשוי לעמוד בסתירה לעקרונות המשפט הציבורי. פסילת אדם לכהונה עשויה להישען על עקרונות הסבירות, ההגינות וחובת ההגנה על אמון הציבור בנבחריו".
קו הגנה אחרון
בשנים האחרונות בג"צ נזהר מהתערבות בהחלטות הממשלה והכנסת, בטח כעת כאשר בסביבת ראש הממשלה מפזרים איומים על מהומה ציבורית רחבה שצפויה במידה וייפסל מכהונה נוספת, מה שמן הסתם השפיע על תגובת היועמ"ש.
בהקשר זה של איומי נתניהו אולי כדאי להזכיר כי הפסיקות המכוננות של בג"צ בעניין פיטורי פנחסי והשר דרעי ניתנו נגד כהונתם בממשלת השמאל של יצחק רבין. העתירות נגד נתניהו הולכות לאורן של קביעות דרעי ופנחסי, אך המתח בין דין הבוחר לדין המשפט הופך לחסר תקדים כאשר מדובר בראש ממשלה נערץ והכרעת מיליוני מצביעים על הכף.
"הטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים היא פגיעה אנושה בשלטון החוק, באמון הציבור בנבחרי הציבור וברשויות השלטון, ולוקה בחוסר סבירות קיצוני", אומרת יו"ר התנועה לטוהר המידות, עו"ד אביה אלף, מבכירות פרקליטות המדינה לשעבר אשר כיהנה כמנהלת המחלקה הכלכלית וניהלה את חקירות אביגדור ליברמן אשר נסגרו באופן תמוה על ידי היועמ"ש הקודם, יהודה וינשטיין, כפי שהיא פירטה באריכות ברב מכר שפרסמה בנושא. "בעוד שיקולי נשיא המדינה ממוקדים בהגשמת רצון הבוחר, שיקול דעתו של בית המשפט הוא שיקול דעת נרחב יותר המשתרע על מערכת רחבה של אינטרסים… דין המשפט בא להגן על אינטרס הציבור… ועל בית המשפט להוות 'קו הגנה אחרון' בהגנה על ערכי יסוד" .
עו"ד אלף יודעת כי בג"ץ ניצב לפני דילמה, שכן מתנגדי הקו האקטיביסטי טוענים כי הצגת 'אינטרס הציבור' כמנוגד ל'דין הבוחר' והפקעת ההחלטה מידי הבוחר משקפת פטרנליזם לא דמוקרטי. תרמה לכך דחיית ההכרעה על ידי בג"ץ בעתירות שהוגשו לאחרונה נגד הכשירות של נתניהו כחשוד וכנאשם להיבחר כראש ממשלה. בכל פעם בית המשפט קבע כי העתירות מוקדמות, עם זאת העותרים רואים בדחיות הללו קביעה מקדימה ("פרה-רולינג") לגבי קיימות לתוקף משפטי של מהלך, כדי ליידע ולהזהיר את העוסקים בו.
כעת בג"ץ עומד בפני רגע האמת, לכאורה, שכן היועמ"ש מנדלבליט מבקש דחייה נוספת בהכרעה, עד למינויים בפועל של שני ראשי ממשלה, ושינויי חוקי יסוד לטובת ההסכמים בינהם.
"אני מסכימה שקיים קושי", אומרת עו"ד אלף, "כפי שראינו בעניין ראשי הערים, בית המשפט אמר: 'אני לא יכול למנוע מהבוחרים להצביע, אבל הוא קבע שהמועמד אינו כשיר לקבל את המנדט. אנו טוענים שנתניהו הנאשם בעבירות שנעברו לכאורה במהלך תפקידו כראש הממשלה, אינו יכול לקבל מנדט, ומינויו אינו סביר באופן קיצוני לאור שיטת המשפט בישראל. נתניהו עומד בראש ממשלת מעבר, שפעם שלישית לא נהנתה מאמון העם, והוא חבר כנסת מהמניין שמבקש מנדט פעם נוספת. הדין שלו אינו זהה לחוק יסוד: הממשלה, שאומר כי ראש ממשלה יתפטר כאשר יש נגדו פסק דין חלוט. הדין שם נקבע מאחר שהתפטרות ראש ממשלה מכהן גוררת אחריה את כל הממשלה. חשש זה לא רלוונטי כאן, כי עדיין אין ממשלה.
"תכליתו של ההסכם הקואליציוני כולו היא להכשיר את מה שהחוק לא מאפשר", מוסיפה עו"ד אלף. "משנים את הדין הקונסטיטוציוני המשטרי במדינת ישראל, באופן פרסונלי עבור אדם אחד. הכל נועד להכשיר את מה שלא ניתן לעשות היום – להטיל הרכבת ממשלה על נאשם בפלילים, ולכן ההסכם הזה נוגד את תקנת הציבור וגם הוא אינו חוקי".
