כתב אישום שהגישה הפרקליטות בסוף שנת 2019 נגד ארבעה נאשמים ייחס להם חברות בארגון פשיעה אשר עסק בסחר בנשים. מכתב האישום עלה, כי הנאשמים ייבאו לישראל נשים ממדינות חבר העמים, והעסיקו אותן בארץ בזנות. כדי להרשיע את הנאשמים בביצוע העבירות במסגרת ארגון פשיעה, הפרקליטות תיארה תבנית שיטתית ומתמשכת של הארגון, ואת חלקו המדויק של כל אחד מארבעת הנאשמים באופרציה.
התיק כלל מאות ואף אלפי עמודי מסמכים ועדויות, ורשימת העדים של הפרקליטות כללה לא פחות מ-120 עדי תביעה. כתב האישום ייחס לנאשמים נודרי קבדזה (27), יורי סמיונוב (33), אחמד שחאדה (34) ורוסלן אוסטינסקי (40) פעילות בארגון פשיעה וכן עבירות סחר בבני אדם, גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות במסגרת ארגון פשיעה, סרסרות והלבנת הון. כל העבירות, הדגישה הפרקליטות, בוצעו במסגרת ארגון פשיעה.
תחילה, הנאשמים כפרו במיוחס להם, ולכן שלב העדויות החל. אל דוכן העדים עלו שתי נשים, עדות תביעה מרכזיות שלפי כתב האישום הובאו ממדינות חבר העמים על מנת לעסוק בזנות בישראל. לאחר שהעידו, הצדדים ניגשו להליך גישור ומשא ומתן שבסיומו הושג הסדר טיעון. כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת ההסדר כלל שלושה אישומים בלבד, לפיהם קבדזה וסמיונוב ביחד פעלו יחד עם אחרים בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת, שהחלה למעלה משנה לפני הגשת כתב האישום ונמשכה עד למעצרם של השניים בנובמבר 2018. כך למשל, אוטינסקי היה מנהל הארגון במחצית השנייה של שנת 2017, בעוד שקבדזה השתלב בארגון בתפקידים שונים והחל מתחילת שנת 2018 היה למנהל הארגון בעצמו.
כל אחד מהנאשמים, כך נטען, פעל בזמנו להביא נשים ממדינות חבר העמים לשם העסקתן בזנות בישראל. הארגון כלל מערך מוגדר של בעלי תפקידים, ובין היתר נהגים שהסיעו את הנשים למקום המפגש עם הלקוחות. תפקיד נוסף, לדוגמה, כלל אחריות על תפעול הנהגים. החל משנת 2018 כלל הארגון גם מתווך דירות שפעל למציאת דירות מגורים לנשים והשכרתן להן. לגבי שחאדה נטען, כי הוא פעל יחד עם האחרים, אך בארגון מקביל, הזהה באופן פעילותו לזה שניהלו האחרים.
קבדזה, סמיונוב ואוסטינסקי הורשעו במסגרת ההסדר בביצוע עבירות במסגרת ארגון פשיעה. קבדזה, סמיונוב ושחאדה הורשעו גם בסחר בבני אדם במסגרת ארגון פשיעה. כל הנאשמים הורשעו בעבירה של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות במסגרת ארגון פשיעה, בסרסרות ובאיסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר.
במסגרת הטיעונים לעונש טענה הפרקליטות כי למרות שהנשים פעלו מרצונן, ללא כפייה או הפעלת אלימות, עדיין קיים ממד של ניצול בפעילות הנאשמים, וכי החפצתן של הנשים כמו גם הסחר בהן מצדיקים תשלום פיצוי כספי. עוד נטען כי אלמלא הסדר הטיעון היתה המאשימה עותרת לעונשים חמורים לאין ערוך מאלה עליהם הוסכם.
סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין שירן גולברי, תמי אולמן, שאדי סרוג'י ודן גלעד – הדגישו את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים וניסו להפחית מחומרת העבירות. בין היתר הודגש, כי הנשים שהגיעו ארצה עבדו בזנות מרצונן ולא בכפייה. בדבריהם האחרונים, הנאשמים התנצלו על מעשיהם והביעו חרטה.
השופטים דיאנה סלע, אבי לוי וערן קוטון ציינו לאחר שמיעת טיעוני הצדדים את חומרת מעשי הנאשמים: "עסקינן בהתארגנות רבת משתתפים אשר לנאשמים חלק מהותי ומשמעותי בה ומטרתה להפיק רווח קל מסחר בנשים, אשר נכונות היו לעסוק בתחום אשר הוא כשלעצמו פוגע בכבודן, בגופן ובזכויותיהן… הנאשמים נטלו חלק בהתארגנות מבנית ומתוכננת אשר בה לכל אדם היה תפקיד וכולם למעשה גרפו רווחים על גבן של נשים אשר הובאו מהניכר על מנת שיעסקו בזנות". חומרת המעשים, הוסיפו השופטים, "נטועה" בשימוש "המסחרי" ש"עשו הנאשמים בנשים בשל תאוות בצע, בעוד הנשים משיקוליהן הן נכונות היו לעשות את שעשו".
השופטים ציינו לזכות הנאשמים כי הודאתם חסכה זמן שיפוטי, לרבות עדויות של עדי התביעה הרבים. לדברי השופטים, בהודאה גם מגולמות נטילת אחריות והבעת חרטה. לא מן הנמנע, ציינו השופטים, כי אלמלא הודאת הנאשמים, ניהול ההליך היה עלול להימשך עוד חודשים רבים, שלא לומר שנים. לפיכך סבר הרכב השופטים כי ההסדר "הולם ויש לכבדו".
ביחס לרכיב הקנס, השופטים הזכירו את טיעוני הסנגורים, לפיהם שלושה מהנאשמים מצויים על סף פשיטת רגל ובחובות כבדים של מאות אלפי שקלים. אוסטינסקי, כך צוין, הוא אסיר, בעוד שסמיונוב מכור לסמים ומצוי בגמילה. לדברי השופטים, משמעות הטלת קנסות משמעותיים היא כי בני משפחותיהם של הנאשמים יישאו בנטל, או שהנאשמים ירצו תקופות מאסר נוספות במקום הקנסות. לפיכך החליטו השופטים להסתפק בקנסות נמוכים.
בית המשפט כיבד לבסוף את ההסדר וגזר על קבדזה ושחאדה 54 חודשי מאסר. על סמיונוב נגזרו 27 חודש מאסר. אוסטינסקי נידון ל-38 חודשי מאסר. על כל אחד מהנאשמים הוטל גם מאסר מותנה, וכל אחד מהם חויב לשלם 5,000 שקל קנס. כל אחד מהנאשמים גם יפצה כל אחת משתי הנשים בסכום של 2,500 שקל.
