ארגון "המחתרת" לסחר בקנאביס ברשתות החברתיות מדווח על עלייה של 330 אחוז בהזמנות ובמכירות מתחילת משבר הקורונה, בכל הארץ. כך נמסר ל"פוסטה".
מוטי, ממנהלי הרשת: "זה כמו קניון שנכנסו אליו בבת אחת פי שלושה יותר אנשים, המספרים משוגעים. הגידול מתחלק בין לקוחות קבועים שמזמינים יותר ופעילים יותר, לבין מאות מצטרפים חדשים כל יום. פרופיל הלקוח שלנו כולל אנשים יותר מבוגרים ומיושבים, לאו דווקא 'ילדים' בני 21. כאלה שמחפשים ספק קבוע ויציב. ראינו קפיצה גדולה של לקוחות בימים שאחרי טיסות חילוץ אשר החזירו לארץ מאות ישראלים שטיילו בפרו וארה"ב".
"המחתרת" היא ספק ותיק של קנאביס אשר פועל מספר שנים באתר אינטרנט, ואפליקציות ווטסאפ וטלגרם, ובעקבות תפיסת ארגון הטלגראס צבר תאוצה דווקא. בניגוד לטלגראס, אומר מוטי, "אנחנו לא מכניסים אצבע לעין של המשטרה. האסטרטגיה השיווקית שלהם היתה אחרת, שם מכרו קוקאין. אצלנו מוכרים רק קנאביס, ורק מעל גיל 18. זה ארגון יוצא דופן. מנהל המיזם הוא ילד טוב ירושלים, בעל רקע טכנולוגי, הייטקיסט. אנחנו מאמינים שהארגון שלנו יהיה חוקי בקרוב".
"המחתרת" עושים לעצמם קידום מכירות נועז יחסית ושיווק בפלטפורמות גלויות, שלטי חוצות חתרניים בתל אביב, דף אינסטגרם, לפני כמה חודשים כתב הבריאות יואב אבן מחדשות 12 אף עשה עליהם כתבה במהדורה המרכזית. פעילי האפליקציה משדרים שהם צריכים להיות לגיטימיים ותופסים את עצמם כך. באחד המהלכים התדמיתיים הם ניסו לתת חסות לקבוצת כדורגל בליגה ג', אבל ההתאחדות לכדורגל נעמדה על רגליה האחוריות ואיימה להעניש את הקבוצה אם תופיע למשחק עם הכיתוב של "המחתרת" על חולצות הכדורגלנים.
ב"מחתרת" זיהו את ההזדמנות בתקופת הקורונה, אך מעבר למכירות, כחלק ממיצוב הלגיטימיות של העסק יש להם אמירה ואג'נדה חברתית. "אנחנו עוזרים למטופלי קנאביס רפואי שלא מצליחים למצוא את הצמח שלהם בבתי המרקחת ונופלים בין הכסאות. אנו מסייעים גם לאנשים שזקוקים לטיפול ואין להם כסף. יש לנו כמה מאות לקוחות ותיקים, שמקבלים מאיתנו קצבה קבועה של כמה גרמים בחודש, ויש לנו מוסד שנקרא 'קופת קהילה', שכל מי שקונה יכול לתרום שם כסף. נכנסנו לחלל שהמדינה השאירה בטיפול בחולים".
קנאביס לפוסט טראומה
הגענו ל"מחתרת" בעקבות שיחה על קנאביס בימי הקורונה עם עו"ד יניב פרץ, סנגור המייצג בתיקי סמים ופעיל בולט למען הליגאליזציה. "ימי הסגר הממושכים על הבדידות ואי הוודאות הכלכלית המאפיינות אותם מעוררים מתחים נפשיים, וזה גורם מרכזי להגברת צריכה של קנאביס", אומר עו"ד פרץ. "משבר הקורונה מערער את הביטחון וגורם לבריחה מהמציאות, אסקפיזם, לכן יש עכשיו יותר צורך בתרופה, אז אנשים צורכים יותר קנאביס להקלה".
עו"ד פרץ, שמחזיק ברשיון קנאביס רפואי מזה חמש שנים, אינו מופתע מהגידול בביקוש לקנאביס לנוכח ריבוי האנשים במציאות הישראלית אשר חוו פוסט-טראומה, מאובחנים ושאינם מאובחנים. "אנחנו מדינת גיוס חובה ומדינה מוכת שכול ומצבי דחק יומיומיים, אז אנשים מחפשים מפלט", אומר פרץ בין יום השואה ליום הזיכרון, כמי שנעזר בקנאביס כדי להתגבר על השלכות הפוסט טראומה שחווה בשירות קרבי, והתפרצה רק אחרי שנים. "בין השנים 1999 ל-2002 שירתתי כחובש בגולני ועברתי טבילות אש בפיגועים הכי קשים בעזה ובלבנון. ערב ליל הסדר 2002, בחופשה בבית, עברתי ליד מלון פארק בנתניה והייתי האדם הראשון שנכנס למלון אחרי הפיצוץ. סייעתי בחילוץ פצועים".
הטראומה היתה רדומה עשר שנים, ופרץ היה לעורך דין פלילי עם עתיד מבטיח, שייצג את משפחת אבוטבול בתחילת דרכו. האירוע אשר שינה את חייו היה בדצמבר 2013, בעימות אלים עם שוטרים בתחנת שדות, בעקבות מעצרו של לקוח שנחשד בגידול סמים. שלושה שוטרים תקפו את עו"ד פרץ בצורה קשה, לאחר שמנעו ממנו לפגוש את החשוד והוא תיעד במצלמתו את התנהגותם. קצין ושני שוטרים הפליאו בו מכותיהם, ובהמשך לכך טענו שהוא זה אשר תקף אותם. עו"ד פרץ נאזק ונעצר למשך שמונה שעות, ואת היום ההוא סיים בסדרת בדיקות בבית חולים.
"הטראומה שלי מהשירות הצבאי קמה לתחייה ביום הזה. במשך שנה התקשיתי לחזור ולעמוד על הרגליים. הייתי עסוק במחשבה 'איך לא הגנתי על עצמי', ונקלעתי למשבר… לא ידעתי שאני חבית חומר נפץ. פוסט טראומה זה פצע פתוח ומדמם", הוא אומר.
"בהתחלה טופלתי בתרופות קונבנציונליות, לא האמנתי שקנאביס יכול לרפא, אבל בדיעבד התברר שרק הקנאביס נתן לי את הכוח. הקנאביס הרפואי הציל את חיי ומאז אני נאבק למענו. עד היום, לפני כל מפגש עם איש חוק בתחנת משטרה אני מאדה קנאביס במכשיר אידוי שאני לוקח איתי לכל מקום. זו התרופה שלי לכל דבר, כמו אדם חולה אסטמה שמסתובב עם משאף.
"קודם לכן, אם לקוח הגיע אליי למשרד ודיבר על הערך הרפואי של הצמח הייתי מגחך לעצמי. אתה לא באמת מאמין לו שהוא לא סתם סטלן… היום אני מאמין ש-90 אחוז מהמשתמשים בקנאביס אשר תוייגו כ'עבריינים', סוחבים איתם חוויות שונות ומשונות. אף עורך דין לא שואל אותם: אחי, למה אתה מעשן, מה זה עושה לך? ואז אתה מבין שזה היה בלבנון, ההוא אבא שלו התאבד, אחר היה ילד מוכה, ואחרת נוצלה מינית. בני אדם סוחבים טראומות מודחקות ואינם מבינים שהקנאביס הרפואי מגיע להם.
"רוב האנשים שמגיעים אלינו למשרד בתחושה של עבריינים נרדפים מסיימים את התהליך עם רשיון לקנאביס רפואי. למשל יחזקאל סרבי, מכור להרואין שהפך נקי, ואחרי שנים תפסו אצלו בבית קנאביס בכמות מזערית. ארבע פעמים האריכו לו תנאי, ובפעם הרביעית שלחו אותו לשבעה חודשים בכלא. שותפי עו"ד איתן כבריאן ואני הגשנו ערעור, בו נקבע תקדים, קנאביס רפואי ברשיון הוכר כטיפול גמילה מסמים קשים לצורך הארכת תנאי לנאשם במקום מאסר".
דופקים את החומר
בימים אלה האכיפה נגד סטלנים שלא ברשיון הורידה הילוך, אבל המשטרה לא מורידה הילוך בניטור וחשיפה של מאות מעבדות קנאביס ברחבי הארץ. המשטרה חושפת עשרות מעבדות יפהפיות כל חודש, אבל בתי המשפט משחררים חשודים ופוטרים בעונשים קלים את הנאשמים. כך, שוק מעבדות הקנאביס הולך ומתרחב, בהשראת ארגוני הפשע שנכנסו לענף.
מנגד, בימי שיא של ביקוש לצמח על רקע משבר הקורונה, הנפשי והכלכלי, גם מחירי הקנאביס הרפואי מרקיעים שחקים. "משרד הבריאות עשה רפורמה טיפשה", אומר עו"ד פרץ, "לא רק שמחירי הקנאביס הרפואי זינקו בחודשים האחרונים, גם איכות הצמח ירדה. כמטופל אני אוחז ברשיון של 50 גרם בחודש. לפני שלושה חודשים העבירו אותי, כמו מטופלים רבים אחרים ל'הסדרה החדשה', ופתאום אני מקבל את הצמח מבית מרקחת במקום ישירות מהספק. והנה, הצמח השתנה: זן שהיה מכיל 24 THC (חומר פעיל) מכיל עכשיו רק 16 THC, הוא עבר הקרנות רדיואקטיביות במעבדה, טיפול נסיוני חדש שמעולם לא נבדק (להשמדת מזיקים). פתאום שינו את התרופה בניגוד לחוק זכויות החולה. עם כל 'שכלולי הרפורמה ושדרוגיה', הרגולטור לא מאפשר את הטכנולוגיה שבה באמת צריך לגדל את הצמח – בשיטת הידרו.
"בנוסף, המחירים האמירו לאחר שמשרד הבריאות הוסיף הרבה חוליות תיווך מיותרות להעשרת הספקים. בהסדרה הישנה בעלי הרשיונות שילמו 370 שקל לחודש, לכל כמות, ובהסדרה החדשה המחירים קפצו פי 3 ופי 4 בהתאם למינון. לחלק מהמטופלים הורידו את הכמות המאושרת כאמצעי נוסף להעלאת המחיר ליחידה. הממשלה דורסת את מטופלי הקנאביס, שהם אוכלוסיה מוחלשת, ומבצעת בהם ניסוי וטעייה".
לדברי עו"ד פרץ, דווקא בשוק השחור הפרוץ לכאורה, מחירי הקנאביס אינם עולים – אלא יורדים בימים אלה. "אנחנו רואים ארגונים כמו המחתרת או טלגראס מציעים כמו רובין הוד הצעות מתחרות למדינה, למשל שמטופלים יוכלו לקנות את הכמות המוקצבת להם ברשיון במחיר מוזל, קנאביס איכותי במקום התוצרת הירודה והיקרה של משרד הבריאות".
לשכת עורכי הדין נגד משרד הבריאות
עקב משבר הקורונה והקושי של מטופלים ברשיון לשלם את מחירי ההסדרה הלגאלית החדשה, הצטרפה בחודש האחרון לשכת עורכי הדין למאבק הציבורי להוזלת מחירי הקנאביס הרפואי ולדרישה לפיקוח על מחיריו. בבג"ץ תלויה ועומדת עתירה של עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי בראשות דנה בר-און ובאמצעות עורכות הדין יסמין מזרחי ומרים בריינין, להקפאת הרפורמה של יחידת הקנאביס הרפואי, שהזניקה את מחירי הזנים השונים שינתה את הרכבם והעבירה את השיווק לבתי מרקחת. בעקבות העתירה, אמורים שרי האוצר והבריאות להודיע לבג"ץ בחודש הקרוב האם יקבעו מחירי מקסימום לקנאביס בפיקוח המדינה.
לשכת עורכי הדין הצטרפה ללחץ הציבורי באמצעות פנייה מהחודש שעבר לשר הבריאות יעקב ליצמן. במכתב ביקשו ראש הלשכה עו"ד אבי חימי ועורכי הדין יעקב בדור ואיתן עמרם, יושבי ראש הוועדה לקידום אנשים עם מוגבלות, כי משרד הבריאות יקפיא את רפורמת הקנאביס עד לגמר מצב החירום, ויותיר את מחירי ההסדרה הישנה על כלל המטופלים. "האמרת מחירי הטיפול באמצעות קנאביס רפואי הפכה באחת את הטיפול לבלתי נגיש", נטען במכתב של הלשכה. "נוכח החלת הרפורמה, אנו עדים למצוקות קשות של מטופלים הנאלצים לשלם מדי חודש סכומי עתק. נוכח מצב החירום הבריאותי, אובדן הפרנסה וחובת הבידוד שנכפתה על תושבי המדינה, מצבם של חולים אלו רק הוסיף והחמיר והוצאות הטיפול הפכו לנטל כבד מאוד ביתר שאת. אוכלוסיית המטופלים ברובה הינם נתמכי קצבאות, ומתקשים להתפרנס בשל מצבם הבריאותי גם בימים כתיקונם".
בחלוף חודש לא התקבלה מהשר ליצמן או אנשיו כל תגובה לפניית לשכת עורכי הדין.
ממשרד הבריאות גם לא נמסרה תגובה לפניית "פוסטה".
