עו"ד ג'קי סגרון, נשוי לרינת (עוסקת בענף התיירות, בחל"ת). הורים לאגם בת 14, אופיר בת 12 ואדיר בן 10, מתגוררים בנתניה.
עבודה בזמן קורונה?
"ירידה של למעלה מ-90 אחוז. המשטרה כמעט לא עוצרת ולא אוכפת, מה שכן ההיקפים בתיקי אלימות במשפחה עלו בצורה משמעותית. נראה כי השהייה המשותפת בין ארבע קירות גורמת לאווירה להתחמם. בכל מקרה, בגלל אילוצי המשבר ברוב תיקי המעצרים החשודים משוחררים עוד מהתחנה. ההזדמנויות לשחרורים בבתי המשפט גדלו משמעותית, נוכח השאיפה לצמצם את מספר העצורים בבתי הכלא. לקוח שלי נחשד בעבירה של אלימות במשפחה וזומן לחקירה. כאשר הגיע לתחנה ועדכן אותם שהוא חזר רק לאחרונה מחו"ל, חוקרי המשטרה סירבו לחקור אותו והורו לו לחזור לבידוד בית, ולחזור לחקירה רק אחרי המשבר. חשודים רבים שייצגתי החודש, גם בתיקים חמורים, לא היו משתחררים".
קשר משפחתי?
"נתנה לי הזדמנות לבלות יותר בקרבת המשפחה, מה שבימים כתיקונם אינו מתרחש. יש לי כעת הרבה זמן איכות, הן לנוכח ההנחיות והן לאור העובדה שכמויות המעצרים פחתו באופן משמעותי. אנחנו צופים הרבה בטלוויזיה ומכינים פופקורן בכמויות ענקיות. בין לבין משחקים; רמי קוביות ואקס-בוקס שולטים כאן בבית. פעם ביום, במשך איזה שעה, כולם עולים על בגדי ספורט בשביל לשחרר את הגוף, שמים בטלוויזיה מוזיקה ועושים יחד כל מיני סוגי ספורט וריקודים. הילדים כמעט לא יוצאים, אבל אשתי ואני יוצאים להליכות וריצות בטווח של מאה מטר. עם ההורים לא נפגשים כדי לא להעמיד אותם בסיכון, אז מתקשרים הרבה בטלפון ובזום".
מבשלים?
"בהתחלה הייתי מזמין משלוחים, אבל היום אני הולך לסופר ממוגן עם מסיכה, כפפות ואלכוג'ל ומתענג על כל יציאה כזאת לקניות. אני הבשלן בבית. אם בשגרה זה היה בעיקר בסופי שבוע, אז עכשיו יש לי הרבה יותר זמן לזה. היום למשל הכנו סטייקים בעישון, אתמול פאד-תאי תאילנדי שלמדתי להכין בעת שייצגתי בתיק רצח בקוסמוי, ושלשום עשינו ערב יווני של אוכל ומוזיקה".
מה צופה?
"המון נטפליקס. כמובן ראיתי 'בית הנייר', אך גם כמה סדרות על בתי סוהר: 'בפנים' על כלא נשים, וסדרה בשם 'נס בתא 7' על אסיר שהיה מועמד לתלייה על רצח שכביכול לא ביצע".
מה קורא?
"מתעדכן בפסיקה של בית משפט עליון. לקחתי איתי הביתה כמה תיקים ומנסה לנצל את הזמן ולעבור עליהם, למרות שלא ברור מתי הם יתנהלו. עושה מה שבשגרה העמוסה לא תמיד הייתי מספיק".
מה חסר?
"האקשן, האדרנלין של בתי המשפט, המעצרים והטלפונים באמצע הלילה. שני עשורים אני חי על הקצה ופתאום אני חי בסוג של יום כיפור מתמשך. לאחרונה הרביתי בטיסות לחו"ל, ענייני עבודה וכדי לברוח מהשגרה, היום זה לא מתאפשר. אני מנוי לחדר כושר ומתאמן שלוש פעמים בשבוע, עכשיו אני רק מרים משקולות בבית, עושה שכיבות סמיכה, האימון המוזיקלי היומי עם הילדים וקצת ריצות מסביב לבית, אבל זה תחליף גרוע. חסרות המסעדות כמובן, בתי קפה, הפאבים, טיולי סוף השבוע, היום כל האטרקציות מתרחשות בין ארבע קירות".
תובנות?
"מבחינתי התקופה הזאת היא הזדמנות שלא היתה לי 20 שנה – להכיר את המשפחה, יותר קשב וזמן איכות. לדעתי ההסגר הזה הוא חובה, במיוחד לפי הנתונים שאנחנו רואים בעולם".
מה יהיה?
"אני חושש שפתיחת הסגר עליה מדברים כעת היא מוקדמת מידי, צריך להמשיך אותו עוד. להערכתי לפני יום העצמאות לא יתחילו ההקלות, ורק לקראת חודש יוני רוב המשק יחזור לעבודה. בכל מקרה אנחנו נצא לעולם אחר. אני סבור שכולם יידבקו בסוף, רק שהסגר מאפשר לבתי החולים להתמודד עם קצב חולים סביר. הרבה עסקים קטנים לא יצליחו לקום על הרגליים והרבה אנשים נורמטיבים עלולים להיכנס למעגל הפשיעה. מסתבר שהחוסן הכלכלי שלנו לא כל כך איתן".
פוליטיקה?
"על פניו, ביחס למשבר הקורונה הדברים מתנהלים בצורה טובה. יש בעיות, יש מחדלים וקשיים, אבל אני לא חושב שיש מדינה אחת בעולם שהיתה מוכנה לדבר כזה. ישראל מתנהלת בצורה טובה. מה שחשוב כרגע זה לטפל במשבר ופחות חשוב מי יהיה בשלטון – ימין או שמאל. זה פרט שולי בעיניי כרגע. כשהתותחים רועמים המוזות שותקות וכרגע זאת מלחמה עולמית. כשהכל ייגמר נחזור למלחמות הרגילות שלנו".
