עו"ד ווליד כבוב, נשוי לנג'אח ואב לשניים, נרימאן (10) וחאלד (5), מתגורר ביפו
המצב בבית?
"מאז שהתחיל משבר הקורונה אני מוצא את עצמי בזמן איכות עם המשפחה, מה שלא היה לפני כן, עם בתי נרימאן, בני ח'אלד ואשתי נג'אח. המצב מתוח ואנחנו נזהרים בכל פעולה ויציאה מהבית, כאשר אנחנו חוזרים הביתה אנחנו תמיד מחטים את עצמנו, למשל כמו אחרי הטיול בנמל יפו (בתמונה) מתחילת ההסגר. רק עכשיו אני מבין כמה זמן איכות הפסדתי עם הילדים, כי במצב הרגיל אני עסוק מאוד במלחמה יומיומית, יוצא בבוקר לפני שהילדים מתעוררים וחוזר בזמן שהם ישנים. אין זמן עם הילדים מלבד סופי שבוע, שגם שם לעיתים אני נדרש לצאת לעבודה. אני עכשיו ממש מתחבר לילדים, אפילו אם זה פלייסטיישן או משחק חשיבה, ומבין שהם גדלו והם כבר לא זאטוטים.
"אשתי נג'אח עובדת מהבית במסגרת עבודה בחברה לסחר בינלאומי, וכל יום הוא כמו סוף שבוע ארוך שלא נגמר.
"אני עצמי הולך למשרד כל יום לשלוש או ארבע שעות, אבל אם בעבר הייתי נוסע לבתי המשפט כל בוקר ורק בשעות הצהריים מגיע למשרד עם חליפות כבדות, כיום אני מוצא את עצמי מגיע למשרד בשעות הבוקר בג'ינס וטישרט. במקום ארבעה או חמישה דיונים כל יום, היום אני בקושי מגיע לדיון אחד ביממה.
"צריך גם להימנע מחיבוקים ולא להתנשק, דברים שבדרך כלל מקובלים מאוד במשפחה ובחברה הערבית בכלל, ובמיוחד בעולם הפלילי. העליתי בפייסבוק תמונה אודות המצב, איך סניגור פלילי מתמודד עם המצב כאשר לקוח מנסה לחבק, ולאחרונה אני פשוט מנסה להתחמק. הלקוחות סך הכל מבינים שנורמות שונות משתנות בהתאם לכללים, הכל כדי לשמור על הבריאות והביטחון האישי.
ובעבודה?
"בבית משפט תל אביב היו כ-35 עצורים בממוצע כל יום, עכשיו יש ממוצע של חמישה שישה עצורים ביממה, ועל פי הנחיות החירום צריך חתימה של סגן ניצב לכל בקשה של הארכת מעצר. אם ברגיל עצור אחד מתוך חמישה היה משתחרר, בגלל משבר הקורונה כמעט כולם משתחררים למעצר בית, מהתחנה או מבית משפט. על מקרים חמורים של ירי ביפו שופטים משחררים למעצר בית. בימים האחרונים קיבלתי החלטה של בית משפט מחוזי ובית משפט העליון לשחרר נאשמים בתיק ירי עם בקשה למעצר עד תום ההליכים, בגלל שלא ניתן לקבל חוות דעת של שירות המבחן מאחר ונאסר על נציגי השירות להיכנס לבתי המעצר כדי לראיין עצורים".
מה קורא?
"אני מוצא את עצמי צולל לספרים, ספרות יפה, אני קורא כרגע את "ההודאה" של ג'ון גרישם".
ספורט?
"במקום שלושה אימונים בשבוע אני מתאמן ארבע וחמש פעמים בשבוע, אבל למרות זאת עליתי במשקל כי אני גם אוכל כל היום".
מה צופה?
"השלמתי בנטפליקס את הסדרה 'המדריך לרוצח', צפינו בסרט 'התפשטות' על מצב שדומה למצב שאליו נקלענו".
שופינג?
"לראשונה אני פוקד את האטליז של 'אבו חלווה' ביפו במשך יומיים ברציפות, זה השופינג היחיד, שבעבר האישה הייתה עושה כן? היום עשינו סטיק פילה במחבט ומצאתי את עצמי משתתף בבישול עם האישה, דבר שבדרך כלל אני לא עושה, בחיים לא התעניינתי בבישול, אני תמיד מגיע הביתה והאוכל מוכן".
תובנות הקורונה?
"המצב נותן לך להסתכל על החיים אחרת. רק עכשיו התחלתי להבין שיש תהליך שאני לא נוטל בו חלק, כי עוד 10 שנים הילדים יתבגרו. כהורה זה נותן לי נקודת אור, שלא הייתה מוארת מספיק.
בעבודה כסניגור פלילי אני כל הזמן במלחמה נגד הזמן, אבל אני מפספס את הכיף המשפחתי. תחנות משטרה, הארכות מעצר, ביקורים בכלא, דיונים בבית המשפט, אם לא נעבוד בקצב מטורף נאבד לקוחות, אנחנו מתחננים שיגיע כבר השישי שבת כדי שכמות העבודה תרד".
למה מתגעגע?
"להגיע להורים שלי, למרות שהם גרים במרחק 50 מטר מאיתנו אנחנו נמנעים מללכת אליהם, כי הם מעל לגיל 60. אנחנו כן מנהלים שיחות בזום. אז מצד אחד אני מאוד נקשר מאוד לילדים בגלל משבר הקורונה, אבל מצד שני אני מאוד מתגעגע להורים ולאיחוד עם המשפחה המורחבת".
מתי יגמר?
"שום דבר לא יגמר לפני אחד במאי, ואז המשבר יגמר בהדרגתיות. הצעירים שנמצאים בקבוצת סיכון פחותה יחזרו לשגרה נורמטיבית, ורק אז המבוגרים יחזרו לשגרה".
פוליטיקה?
"נוצר איחוד שאפילו בבדיחות הדעת לא הייתי חושב עליו, מסתבר שהקורונה מאחדת".
