עורך דין לוחם צדק היוצא למלחמה טוטאלית במערכות משפט מושחתות, ויוצא בשן ועין, במעצר ובתיקים פליליים שנתפרים לו, הוא גיבור ספרו החדש של עו"ד ד"ר חיים שטנגר: "כתב אישום – הספר שהשופטים לא רוצים שתקראו".
אף שהמחבר מדגיש כי עלילתו בדיונית, הספר כולל קווי דמיון אוטוביוגרפי לחוויות סוערות אשר חווה עו"ד שטנגר על בשרו. בשיאן, בתחילת העשור שעבר הושלך למעצר והתמודד מול תיק פלילי חמור, שייחס לו נסיון פגיעה לכאורה בשופטת, ממנו זוכה לחלוטין לאחר מאבק קשה. באמצעות גיבורו הספרותי, משחזר עו"ד שטנגר בין היתר, את חווית המעצר האישית וצלקותיה, בספר שעלה לחנויות הספרים הדיגיטליות בסוף השבוע. זהו ספר הפרוזה הראשון של שטנגר לאחר 16 קבצי שירה שכתב במהלך השנים.
10 ימים באבו כביר
גיבור הסיפור הוא עורך הדין שמשון אריה רבינוביץ, שמנהל עבור לקוחו מלחמה על ירושת עזבון עצום בשווי 400 מיליון שקל וירושה של נכסי נדל"ן בפיסות האדמה היקרות בארץ, שהותיר אחריו איש עסקים שהלך לעולמו, מול טוענים אחרים לזכות בנדל"ן. במהלך בירור התיק, בית המשפט ממנה כמנהל העזבון את הצד היריב, המנשל את לקוחו של עו"ד רבינוביץ מהנכסים. עו"ד רבינוביץ חושף קירבה בין השופט לבין מנהל העזבון אשר מונה על ידו, וטוען לקנוניה פלילית.
קריאת העלילה מתכתבת עם עימות שהיה לעו"ד שטנגר במציאות לפני כעשר שנים, כאשר העלה טענות חמורות לשיבוש מהלכי משפט, נגד שופטת, בתיק ירושה אדיר מימדים, בו ייצג את אחד הצדדים. השופטת החליפה את מנהל העזבון, בעקבות טענה כי הסתיר עובדות מבית משפט. עו"ד שטנגר יצא למלחמת חורמה באופן מינוי מנהל העזבון החדש, דרש את פסילת השופטת והגיש תלונות על אופן המינוי, לצד סדרת תביעות אישיות נגד השופטת ועתירות לבג"ץ. יש לציין שבמקרה זה לא הוכחה מעולם קנוניה פלילית, או מעשה בלתי כשר כפי שזעק עו"ד שטנגר, אולם בסופם של דברים הוא שילם מחיר קשה על הסכסוך והעימות האישי עם בית המשפט, שחרג ועלה על פסים לא שגרתיים.
אחרי סדרת תביעות והתלונות שהגיש נגד השופטת (שהלכה מאז לעולמה), ולאחר שהשופטת טענה כי חשה מאוימת, עו"ד שטנגר נעצר. לצורך הפללתו, המשטרה גייסה כעד מדינה עבריין יפואי שהיה מלקוחותיו. העבריין טען כי התבקש לכאורה על ידי עורך הדין לפגוע בשכן שהיה מסוכסך איתו, ובמסגרת תפירת התיק הוסיף וטען כי רכבה של השופטת היה מתוכנן להיות לכאורה היעד הבא. במשך עשרה ימים בילה עו"ד שטנגר בבית המעצר אבו כביר, ולאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום חמור, על נסיון רצח לכאורה של השכן וניסיון לשידול לחבלה ברכבה של השופטת. התיק התפורר בתוך חודשים ספורים, ולא נשאר ממנו זכר ביחס לטענות השופטת, ובסיומו נרשמה הרשעה רק באיומים על שכן (2011).
טראומת עשרת ימי המעצר שהסתיימה בזיכוי, הולידה כבר ספר שירים בשם "אבו כביר" שאת תחילתו כתב עו"ד שטנגר בבית המעצר. בקובץ שפורסם ב-2013, תיאר עורך הדין את חווית שלילת החירות.
"ועַכְשָו/ עַכְשָו מֻפקָד אַתָה/ פִּקָדוֹן/ מְחֻפָּץ/ דֶרֶך חֵפֶץ/ מְמֻספָּר בְּמִסְפָּר/ יודֵעַ/ מה היה/ לא יָשוּב עוֹד"…
שיר אחר נקרא "תצהיר": "אני, החָתוּם מַטָה,/ מַצהִיר/ בְּאוֹתיות בּוֹלטוֹת/ צוֹעֲקות/ כי זה שְמִי,/ זוֹ חֲתימָתִי/ וְכל שֶנִכתַב קׂדֶם לָכֵן/ לא נִכתב על דַעתִי/ או מִדַעְתִי –/ רק מִדַעְתָם,/ כי זו לא צַעֲקָתי/ זו צַעֲקָתָם!/ שֶנִצְעֲקָה בְּאׂנֶס, מִלַחַץ על מֵיתְרֵי גרוֹנִי"…
עו"ד רבינוביץ
בספר החדש, ששמו "כתב אישום", חוזר המחבר אל חווית העצור הזועק לחפותו, באמצעות גיבורו הבדיוני – כמעט בן דמותו, עו"ד רבינוביץ, שהקים קול זעקה נגד מערכת מושחתת בעיניו, והסתבך באישומים פליליים קשים. "גם כיום", הוא כותב בספרו, "שנים הרבה לאחר שעבר על עו"ד שמשון אריה רבינוביץ' האירוע שטלטל את חייו והביא, כמעט, לחיסול הקריירה המקצועית שלו, כמו גם הביא בו מחשבות אובדניות – ברור לו, לחלוטין, כי גם כיום הוא היה נוהג בדיוק באותו אופן שגרם לאירוע הנורא… אותו בוקר, כשיצא לעמל יומו, הוא לא ידע עדיין שכל המערכות סביבו חָברו עליו לכלותו, מן הפּן הכלכלי, מן הפן המקצועי ומן הפן החברתי גם יחד… אם הם, שם למעלה, בחלונות הגבוהים של הממסד, מורידים עליך מהלומה, הרי זו מהלומת מוות", כותב הסופר.
"הם לא שוכחים ולא סולחים למי שמעז לחצות את מה שהם רואים כקווים אדומים שאין לחצותם. אם הם ירגישו או יחשדו בך שפגעת בפרקליט או בשופט כלשהו, הם יוציאו עליך חוזה… הם לא לוקחים שבויים והם מבצעים וידוא הריגה… שנים הרבה לאחר קרות האירוע המטלטל, הביט ברבינוביץ', במבט מכמיר לב, שופט ותיק אחד. אותו שופט רכן אליו, הביט בו במבט אבהי ואוהב ואמר לו: 'שמשון, אתה לא מכיר את המשפט שאומר: במלחמה תנהג כמו במלחמה, מה רצית? שהמערכת השיפוטית או הפרקליטות תודה – מרצונה שלה – שיש בקרבה פרקליטים או שופטים מושחתים? מה אתה ילד?".
שטנגר, 65, מהדמויות הססגוניות בברנז'ה הוא בוגר משרד סוכובולסקי הרטבי, שהיה משרד המקרקעין הגדול בארץ וייצג את הכנסיות הביזנטיניות המחזיקות בקרקעות המדינה, שם הוא התמחה בתחום המנהלי והחוקתי, ובתחומי המשפט האזרחי. "שטנגר הוא מולטי מדיה", הוא מעיר על עצמו בהומור, "אני שולט ב-53 תחומי משפט, ממקרקעין עד מסים ודיני חברות. את דיני סדר הדין הפלילי, בהם עסקתי מעט מאוד, למדתי על גופי בעיקר, לאחר שנעצרתי".
מעבר לססגוניות ולהומור, שטנגר הוא עורך דין מוערך שהטביע חותם וקבע כמה תקדימים משפטיים חשובים בעתירות מנהליות לבג"צ. כך למשל, עד שנת 1997 לא פורסמו שמות מועמדים לשיפוט שהוגשו לועדה לבחירת שופטים. עתירה ראשונה של עו"ד שטנגר לבג"ץ בדרישה לפרסום השמות לפני הדיון במועמדותם, נדחתה, ורק פנייה נוספת לשר המשפטים צחי הנגבי, והסכמת הנשיא דאז אהרון ברק, שינתה את התמונה. בעקבות עתירה אחרת שלו משנת 1986, נקבעה הפסיקה התקדימית של הנשיא מאיר שמגר, שהכיר בחסיון המקורות העיתונאי. נסיון לקבוע תקדים מהפכני אחר בשנת 2002 – בעתירה נגד תשלום דמי חבר ללשכת עורכי הדין – פחות צלח.
הסיפור שמספר עו"ד שטנגר אף מתקשר, לדבריו, אל פרשות אקטואליות של שחיתות בממסד המשפטי, שבגינן הוא מרים קול זעקה בהווה. גילויים על קשרים אישיים בין שופטים לבין בעלי תפקידים אחרים הממונים על ידם, הפכו בשנים האחרונות לחזיון נפרץ, שאילץ אף את מערכת המשפט להתקין לבסוף כללי שקיפות. עו"ד שטנגר מוצא דמיון בין השחיתות שאפיינה את בתי המשפט בעניין זה, לגילויים שהתפרסמו על התנהלותה של לשכת עורכי הדין ביחס לאופן חלוקת בוררויות למקורבים.
באמצעות עמותה למלחמה בשחיתות בשם "ועשית הטוב והישר", יצא עו"ד שטנגר בשנה האחרונה למאבק בדרישה למיצוי החקירות הפליליות נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, לרבות חקירת ההתנהלות המפלה שיוחסה ללשכת עורכי הדין עם עורכי דין "מיוחסים" שמונו לכאורה בתיקי בוררות שמנים. נוה, כזכור היה גם יו"ר ועדת האתיקה אשר העמידה את עו"ד שטנגר לדין משמעתי, במקביל להליכים הפליליים נגדו לפני עשר שנים שכאמור הסתיימו בלא כלום.
"קול הזעקה שהרמתי על ההתנהלות המושחתת של הממסד המשפטי לפני עשר שנים", אומר עו"ד שטנגר, "היה הקול המקדים שהצביע על רקבון המערכת וניבא דברים חמורים בהרבה שהתממשו והתגלו לעיני כל בשנים האחרונות".
במבט לאחור על הפרשה בה הואשם ו"ניצוד" בתגובת נגד של המערכת, אומר ל"פוסטה" שטנגר: "היה לי נס גדול שהשופט עוזי פוגלמן היה קשוב אלי. לאחר שנעצרתי על ידי השופט עודד מודריק מבית המשפט המחוזי בתל אביב עד תום ההליכים (בשל האישום לחבלה ברכב השופטת, ז"ק), השופט פוגלמן בבית המשפט העליון הציל את חיי. הוא אמר: ניתן את העונש אחרי שיתבררו העובדות, אבל לא מקדמה על העונש, ושיחרר אותי.
"אני לא בטוח שהייתי מחזיק מעמד נפשית באבו כביר. אתה מגיע בבית המעצר לשיא השפל, לוקחים לך את חגורת המכנסיים. אתה צריך להחזיק את המכנסיים שלא יפלו, ואתה הולך שם מושפל לחלוטין. יש לי מזל שבאתי מחינוך דתי, ודיברתי עם האנשים על ענייני תורה. החבר'ה מעדות המזרח שהיו סביבי, נתנו לי גיבוי, כיבדו אותי, וגם 'ראש החדר' (התא), בחור ערבי, פרס עלי את חסותו. החבר'ה הערבים חיבבו אותי בגלל הפשטות שלי. אני יודע לדבר עם פרופסור ועם הומלס בגובה העיניים. ראש החדר הערבי קלט את זה ובזכותו ניצלתי מהרבה בלגנים. ראיתי אלימות של סוהרים שמכניסים מכות יבשות, ראיתי כאסח בין סוהרים ממוצא רוסי לאסירים ערבים, ראיתי עצור שכפתו אותו כל הלילה בכפיתת 'בננה'. לקחו את הראש של הבן אדם ומתחו אותו לאחור כנגד שפת הגוף. כאבים איומים והוא צעק… בחדר שלי היה חלון שבור. באתי לקצינה שם, לה היה תנור וחלון בחדר, והיא בכלל לא ראתה את זה (את החלון השבור בחורף, ז"ק). באחד משיריי הקודמים כתבתי שמן הראוי ששופט יהיה שבוע בכלא, שיראה לאן הוא שולח את האנשים….
"כל הדברים האלה מופיעים בצורה מושאלת בספר. אתה לא יכול לכתוב על חוויה של בית סוהר או בית מעצר, אם לא היית בפנים".
לפי שטנגר, מאז עליית הספר נרשמו כבר קרוב למאה אלף כניסות לאתר הספר, שנמכר במחיר של 26 שקלים לעותק דיגיטלי, לכבוד 'חג הקורונה', אומר עו"ד שטנגר. "תזמנתי לכם ספר זה לקראת התחלת הסגר הצפוי לנו, סגר נעים לכולם".
לחצו על הלינק לרכישת הספר הדיגיטלי
חובה לחייב את כול עו״ד הפללים החדשים כמו הישנים לקראו את הספרים שלו.
איפה תמצאו היום עו”ד שלא עושים עסקאות של תן וקח,של לזה תתן עכשיו הרבה ולשני יש לי אינטרס כספי תן לו בעדינות.
היה איתי בחדר באבו כביר אדם מיוחד מאוד
יישר כח, מהתמצית מאוד נהנתי. הרוע תמיד היה ותמיד יהיה אבל קומבינות ושופטים ולא ישרים זה כבר חציית קו אדום.