
בית משפט השלום בתל אביב גזר 15 חודשי מאסר על מוחמד חסוה מרמלה, בשל קיזוז חשבוניות פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים וניכוי מע"מ של 3.5 מיליון שקל, וכן הוצאת חשבוניות פיקטיביות לעוסק אחר, אשר קיזז את המע"מ בהן בסך 300 אלף שקל. העבירות בוצעו באמצעות שתי חברות בנייה ושיפוץ מבנים, בהן שימש הנאשם כמנהל, דירקטור ובעל מניות. את אחת החברות רכש מאדם אחר שהתחזה כבעליה, כאשר זהות אותה חברה "נגנבה" מבעליה האמיתיים.
לאחר הליך גישור, הודה חסוה בכתב אישום מתוקן. באמצעות הסנגור עו"ד יוסי חמצני, נקבע בהסדר כי חלק מהעבירות ביצע הנאשם "ביחד עם אחר", אשר זהותו אינה ידועה. מסכום העבירות המקורי הופחת סכום של שני מיליון שקל, לאחר שבתחילה נטען כי היקף החשבוניות הפיקטיביות עמד על 35 מיליון שקל וסך המע"מ שקוזז בהן היה 5.5 מיליון שקל. במסגרת ההסדר, רשות המסים הגבילה את טיעוניה לעונש לעד 30 חודשי מאסר בפועל.

העבירות בוצעו לפני זמן רב, בשנים 2011-2012. תסקיר שירות המבחן תיאר את נסיבות חייו הקשות של הנאשם והיותו מכור לסמים והימורים מגיל צעיר. חסוה הסביר כי באותה תקופה הציע לו מכר לרשום על שמו חברות, בתמורה לתגמול כספי מדי חודש. הוא נענה להצעה על רקע מצב כלכלי קשה, אך לטענתו הוא היה איש קש בלבד, ולא היה מעורב בפעילות החברות, בעוד תפקידו הסתכם בחתימה על מסמכים על פי הוראות שקיבל.
עו"ד חמצני התמקד בתיאור הנסיבות האישיות, והדגיש כי הנאשם נוצל על ידי אחרים ולמעשה היה קורבן בפרשה זו. בעת ביצוע העבירות הוא היה בן 22 בלבד, עם רקע של התמכרות לסמים. חסוה אמנם אפשר לאחרים לרשום על שמו חברה, אך עשה זאת תוך שאינו מבין את משמעות מעשיו או את השלכותיהם. לטענת ההגנה, הוא אף לא נהנה מפירות העבירות, והרווח הכספי מעוקץ כספי מע"מ לא הגיעו לידיו. עו"ד חמצני ציין את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ואת השתלבותו של הנאשם בטיפול ביחידה להתמכרויות של שירות המבחן.
הנאשם עצמו ביקש את רחמי בית המשפט: "עשיתי את העבירות כשהייתי ילד… עבדו עליי ואני לא יכולתי להגיד מי האנשים האלה. הם היו מזיקים לי וגם למשפחה שלי, ולכן לא העזתי לפתוח את הפה. היום אני מבין את חומרת העבירה שעשיתי… את הכסף הזה אני לא קיבלתי. אני חייב כסף לשוק האפור, להוצאה לפועל, לכל גוף כמעט במדינה. אני מבין שאני הולך לכלא, אבל אני מבקש מבית המשפט שיתחשב בי, יש לי שני ילדים קטנים, ומגיל 17 אני משתמש, אבל אני נקי עכשיו".
תובעת מע"מ רבקה גיסינגר הדגישה את חומרת העבירה של הפצת חשבוניות פיקטיביות, המהווה "מכת מדינה" ואת הנזק לקופה הציבורית, ומלבד 30 חודשי מאסר ביקשה להטיל על חסוה קנס של 5 עד 10 אחוז מסך המס שנגזל מקופת המדינה.
השופט שאול אבינור קבע כי אין מקום לראות בעובדה שאדם שימש כאיש קש עבור אחרים, כנסיבה מקלה לעונש. ואולם מכלול הנסיבות לדבריו מלמד כי אלו המקלות עולות על נסיבות החומרה, וכי רישומיו הפליליים של הנאשם ישנים ולא רלוונטיים. הטלת מאסר בפועל תפגע הן בנאשם והן במשפחתו, בהתחשב בכך שהוא אב לשני ילדים קטנים. מאז ביצוע העבירות חלפו שנים לא מעטות. אמנם, הנאשם לא תיקן את מחדליו ולא שילם את המס לקופת המדינה, אך לפי בית המשפט יש להקל גם בקנס שיוטל, ויש להתחשב במצבו הכלכלי והיותו חייב בהוצאה לפועל, וכן בעונש המאסר שנגזר עליו ונושא בפני עצמו השלכות כלכליות כבדות. לפיכך נגזר על חסוה קנס בסך 15 אלף שקל בלבד.









