
בית המשפט העליון שחרר (שלישי, 3.3) למעצר בית את יונתן פדידה, הנאשם שדרס למוות שני רוכבי אופניים באזור המושב בני ציון שבשרון (יניב לוגסי ותומר ויינשטיין ז"ל).
יחד עם כתב האישום באשמת המתה בקלות דעת ושיבוש ראיות, הוגשה בקשה למעצרו של פדידה עד תום ההליכים, בה נכתב בין היתר כי ישנו חשש שינסה להימלט. בנוסף נכתב בבקשה, לאור העבירות בהן מואשם פדידה, כי קיים חשש שינסה לנהוג ברכב. למרות המלצת שירות המבחן שיש לשחרר את פדידה למעצר בית, ולמרות הפקדת דרכוניו במשטרה, בית משפט המחוזי החליט להשאיר אותו במעצר עד תום ההליכים.
הנאשם ערער לעליון על החלטת המחוזי באמצעות סנגורו, עו"ד עדי כרמלי. בדיון שנערך בשבוע שעבר מתח השופט אלכס שטיין ביקורת מרומזת על ההחלטה להשאיר את פדידה במעצר, מאחר והוא עדיין לא הורשע. השופט שטיין אמר במהלך הדיון כי "ניתן לאיין את המסוכנות בתנאים מגבילים".

בהחלטה של השופט היום הוא ציין כי פדידה "עבר לכאורה עבירות חמורות מאד אשר גוררות אחריהן, ברגיל, עונש מאסר לתקופה משמעותית. ברם, עונשים כאמור מוטלים על נאשמים שמעשיהם הפליליים הוכחו מעבר לספק סביר… כללים אלו קובעים כי חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בהתבסס על ראיות לכאורה אינה יכולה לשמש, כשלעצמה, עילה למעצרו עד תום ההליכים… העובדה שמייד לאחר התאונה ניסה העורר להיפטר מהשקית שהכילה קנבוס אינה בהכרח מעידה על דפוס התנהגותי של מי שינסה לשבש הליכים – ייתכן שהיה זה מעשה אימפולסיבי אשר נעשה מתוך לחץ רגעי".
על כן קבע השופט כי "מעצרו של העורר (פדידה) באיזוק אלקטרוני (להבדיל משחרורו למעצר בית) יאיין את החשש כי הלה ינסה לבצע עבירות הקשורות לנהיגת כלי רכב, לשבש מהלכי משפטו או להימלט מאימת הדין". על כן החליט השופט לשחרר את פדידה למעצר בית". זאת בכפוף להפקדה של 150 אלף שקל ערבות, והתחייבות צד ג' על סך 200 אלף שקל.

אלברט פדידה, אביו של יונתן, אמר לאחר הדיון לאתר "פוסטה" כי בנו עדיין לא שוחרר וייקח מספר ימים לגייס את סכום הערבות. האב הוסיף כי הוא מזדהה עם אבלן של משפחות ההרוגים. עו"ד כרמלי, שהתלונן בעבר על היחידה החוקרת במח"ש בשל חקירות מהותיות שבוצעו לטענתו לאחר הגשת כתב האישום וללא אישור הפרקליטות, מסר בתגובה: "החלטת בית המשפט העליון עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה, והיא הופכת למעשה את החלטת בית המשפט המחוזי. אנחנו מברכים על ההחלטה. מעצר כאמור איננו מקדמה על חשבון העונש, כאשר עילות המעצר ניתנות לאיון – הדין הוא שחרור".







