אברהים ח'טיב (21) ואחמד מוסטפא (22), קרובי משפחה מכפר אעבלין, הועסקו כעובדים שכירים בחברה ממפרץ חיפה, העוסקת בין היתר בייצור ומכירה של משטחי עץ. בפברואר 2019, אחרי שאחיו של הבעלים פיטר את השניים, ח'טיב ביקש לקבל תשלומים שלטענתו מגיעים לו, אך בקשותיו נדחו. הסירוב הזה הביא את שני הנאשמים להיפגש עם פארס חסן (20), ולדון יחד איתו בדרכים שבאמצעותן יוכלו לקבל מהחברה כספים. לבסוף החליטו לסחוט מבעל העסק 100 אלף שקל.
כדי "לדרבן" את בעלי העסק לשלם להם את דמי הסחיטה, השלושה החליטו להצית מבנים של העסק. בליל ה-6 ביוני 2019 הם נסעו לתחנת דקל באעבלין, קנו דלק והמשיכו בנסיעה למתחם בו מצויים מבני החברה, שם הציתו אש. כתוצאה מההצתה משטחי העץ החלו לבעור, והאש התפשטה גם למבנים סמוכים. צוותי כיבוי שהוזעקו אל המקום אמנם כיבו את האש, אבל מבחינת בתי עסק סמוכים זה היה מאוחר מדי. חוות דעת של שמאי אמדה את הנזק לחברה בלמעלה מ-200 אלף שקל, בעוד שהנזק לעסקים הסמוכים נאמד בכ-470 אלף שקל.
מספר ימים לאחר ההצתה התקשר חסן לבעל העסק, דרש ממנו 100 אלף שקל, ציין כי ידוע לו שיש לבעל העסק עסקים רבים ורכוש שאותו ניתן לשרוף, ואיים לפגוע בבני משפחתו. בעל העסק הודיע למשטרה על השיחה המאיימת, ובהנחיית החוקרים תיאם מפגש עם חסן. תאריך המפגש נקבע ל-20 ביוני, וסוכם כי במקום בעל העסק מי שיגיע עם הכסף למפגש יהיה אדם אחר במונית. בפועל היה מדובר בשוטר סמוי. כשהגיעו הנאשמים אל המקום, ח'טיב ומוסטפא התיישבו על ספסל סמוך ותצפתו, בעוד שחסן ניגש לשוטר ונכנס למונית. אז ניתן האות והשוטרים עצרו אותו ואת שני הנאשמים האחרים.
ההצתה שתוארה בכתב האישום היתה אחת ממגוון אירועים פליליים באמצע שנת 2019, שהמחישו את הקלות הבלתי נסבלת של שימוש בהצתות, אמצעי לחימה ונשק חם לפתרון סכסוכים עסקיים. השתלשלות העניינים הזו גם תוארה בכתבי אישום מתוקנים שהוגשו נגד הנאשמים במסגרת הסדר טיעון. בהתאם להסדר, הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן וב-17 בדצמבר אשתקד הורשעו במיוחס להם – הצתה וסחיטה באיומים. מוסטפא הורשע גם בעבירה של סיוע לסחיטה באיומים. במקביל נשלחו הנאשמים לשירות המבחן לקבלת תסקירים.
בתסקיר המבחן בעניינו של ח'טיב נכתב כי הוא מודה בטעות, אך לא מביע הבנה ואמפתיה כלפי קורבנות העבירה. בעניינו של מוסטפא צוין כי הביע חרטה וצער על מעשיו, אך טען כי נגרר אחרי אחרים. לגבי חסן ציין שירות המבחן, כי גם הוא טען שנגרר אחרי חבריו, אך גם פעל מרצון כדי להפיק רווח כספי מהיר וקל מבלי לחשוב על ההשלכות. קצינת המבחן לא התרשמה שהוא גילה "תובנה אמיתית", והעריכה כי קיים סיכון שיחזור על "התנהגות פורצת גבולות בעתיד".
הפרקליטות טענה במעמד הטיעונים לעונש בפני השופט רון סוקול, כי יש לראות את ההצתה והסחיטה כשני אירועים נפרדים ולקבוע לכל אחד מהם מתחם עונש נפרד. הסנגורים טענו מנגד, כי אין להפריד בין ההצתה לסחיטה, שכן לטענתם שני האירועים שלובים זה בזה ונועדו לקדם את אותה מטרה. ח'טיב ומוסטפא חזרו והביעו צער וחרטה, וביקשו שבית המשפט יקל עימם. הם וסנגוריהם הוסיפו וטענו כי "הרוח החיה" מאחורי הסחיטה וההצתה היה חסן.
לעומת זאת, סנגורו של חסן טען בהליך נפרד בפני השופט יצחק כהן, כי מרשו הצעיר שבחבורה, עובדה שנוצלה על ידי חבריו אשר שלחו אותו ל"קו החזית" ואף לקבל את הכסף במפגש עם המתלונן. הסנגור הוסיף כי חסן שיתף פעולה עם חוקריו והודה במיוחס לו. לדבריו, מאסר ארוך לנאשם עלול להשריש אצלו דפוסי עבריינות, דבר המנוגד לאינטרס הציבורי.
השופט סוקול גזר 54 חודשי מאסר על ח'טיב ו-46 חודשי מאסר על מוסטפא. בהליך הנפרד, השופט כהן גזר 54 חודשי מאסר על חסן. על שלושת הנאשמים הוטלו גם מאסרים על תנאי, וכל אחד מהם חויב לפצות את המתלונן ב-15 אלף שקל.
את ח'טיב ייצג עו"ד עסאם טנוס. את מוסטפא ייצג עו"ד סאהר פאר. חסן יוצג על ידי עו"ד ליאוניד פרחובניק מהסנגוריה הציבורית. בפרשה נאשמים גם אמיר חסן (21) ומוחמד מסארוה (19) מחיפה, בעבירה של אי מניעת פשע. ההליך בעניינם טרם הסתיים.
עו"ד פאר מסר בתגובה: "במהלך ניהול ההליך הצלחנו לתקן את כתב האישום לקולא והדבר השתקף בעונש הקל יותר שהוטל על אחמד".
