למרות שטענה כי חתמה על הסכם פשרה עם המאהב בזמן שסבלה ממצוקה נפשית, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה תביעה של פילגש נגד גבר עימו ניהלה רומן ממושך.
מדובר בקשר רומנטי שהתחיל באהבה גדולה ונוצצת והסתיים במפח נפש ובתביעה משפטית. לשניים שני ילדים, ובמשך 18 שנה ניהלו קשר דיסקרטי, אותו הגבר הנשוי הצליח להסתיר מבני משפחתו. לפני שש שנים החליטה האישה לתבוע את הגבר והגישה תביעות אבהות, מזונות ילדים ומשמורת. בנוסף הגישה תביעה לאכיפת הסכם בטענה שהגבר התחייב לרכוש עבורה דירה, וכן תביעה למזונות משקמים עבורה. לאחר שנתיים הגישה גם תביעה נזיקית כספית בגין נזקים שלטענתה נגרמו לה מהגבר. התביעות הסתיימו בהסכם פשרה שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, על פיו התחייב הגבר להעביר לאישה 800 אלף שקל תמורת ויתור האישה על מזונות ומדור הילדים או כל תביעה אחרת. בנוסף, הגבר התחייב לשלם לה 2,500 שקל לחודש במשך שישה חודשים. עוד הוסכם כי הצדדים ישלמו חצי חצי עבור הוצאות רפואיות של הילדים. בנוסף הוסכם על זמני שהות של הילדים עם האב.
שנתיים לאחר אישור ההסכם, האישה הגישה תביעה לביטולו בעילות טעות, הטעיה, עושק וניצול מצוקתה, כשלטעמה תנאי ההסכם גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל. לטענתה, היא היתה במצב נפשי קשה שמנע ממנה לקבל החלטות מושכלות ולהבין את ההסכם. עוד טענה כי הגבר ידע אודות מצוקתה הנפשית, חוסר השכלתה וניסיונה התעסוקתי, ועשה שימוש בחולשותיה בשלב שהגיעו להסכמות. היא הוסיפה וטענה כי לא הבינה שהסכום הגדול שקיבלה כולל גם מזונות ילדים. בעקבות ההסכם, טענה, נכנסה לדיכאון ואף ניסתה להתאבד.
הגבר, באמצעות עו"ד עדי כרמלי, טען כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה בשיהוי ניכר לביטול הסכם שאושר לפני למעלה משנתיים, כאשר האישה היתה מיוצגת. זאת ועוד, לטענת הגבר, ההסכם גובש לאחר משא ומתן ממושך והאישה הצהירה כי הבינה את ההסכמות ואלו נעשו מרצונה החופשי, כאשר מסמכים רפואיים איששו טענה זו. מעבר לכך, הגבר טען כי האישה רכשה דירה בכסף שקיבלה.
השופטת מיריס פולוס מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון החליטה לדחות את תביעת האישה וציינה בהחלטתה כי עיקר טענותיה מכוונות לכך שההסכם אינו מספק מבחינתה – טענה שאינה יכולה להוות בסיס לביטול הסכם על פי חוק החוזים, אלא אם ניתן להוכיח נסיבות עילת עושק, ואף גינתה את טענתה לבטל את ההסכם בשעה שהשתמשה בכספים. "ניהול הליכי משא ומתן ממושכים מצביע לטעמי על בדיקה מעמיקה ויסודית של ההסכמות וההשלכות על ידי הצדדים ובאי כוחם טרם אישורם… התובעת לא הוכיחה כי מצבה הנפשי לא אפשר לה להבין או לתת הסכמה מדעת במועד אישור ההסכם ולא הוכיחה טעות או הטעיה; לא הוכיחה כי התקיימו נסיבות עילת העושק ולא הוכיחה כי ההסכם גרוע במידה בלתי סבירה מהמקובל ולא עתרה למינוי מומחה רפואי", כתבה השופטת בהחלטתה. בנוסף לדחיית התביעה, האישה נדרשה לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
