בית המשפט העליון דחה את ערר המדינה על שחרורו של תום בן דוד למעצר בית באיזוק אלקטרוני. הפרקליטות טענה כי לא ניתן משקל מספיק לכך שהעבירות לכאורה בוצעו במסגרת ארגון פשיעה, והעובדה שתום שימש מנהל בכיר בארגון פשיעה מחייבת לעצור אותו מאחורי סורג ובריח. לטענת הפרקליטות, ה"ראש" הוא יניב בן דוד ומנהלי הארגון תחתיו – אחיו תום והראל, אשר ניהלו לכאורה מספרד רשת להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליארד שקל במשק הישראלי.
בית המשפט המחוזי אישר את בקשת הסנגור, עו"ד שי שורר, לשחרר את תום בן דוד באיזוק אלקטרוני, למרות ששירות המבחן פסל שבעה מפקחים. השופט יוסי טופף מתח ביקורת על קצין המבחן שקיים "מפגש התרשמות" משותף עם כל שבעת המפקחים. בכך, לדברי השופט, הוא "חטא למטרתו ומנע גיבוש הערכה פרטנית ביחס לכל אחד מאותם מפקחים מוצעים".
עו"ד שורר ועו"ד איתי כהן ממשרדו, הדגישו כי לתום יוחסו עבירות כלכליות בלבד, ללא עבירות אלימות, והחזקתו במעצר תפגע בעיקרון השוויון בין הנאשמים בתיק (מעל עשרה), אשר כולם משוחררים, למעט יניב בן דוד העצור עד תום ההליכים. הראל שהוסגר לאחרונה, עצור עד החלטה אחרת.
השופט עוזי פוגלמן קבע כי "המקרה גבולי", ולא מצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, למעט הוספת תנאי פיקוח כגון איסור על שימוש בטלפון קווי ובכל חיבור לאינטרנט.
עו"ד שורר מסר בתגובה: "לטעמי, בית המשפט העליון איזן בין מילת הקסם 'ארגון פשיעה' לבין חלקו של הנאשם בכתב האישום אל מול המסוכנות. תום בן דוד טען מהיום הראשון כי חלקו בפרשה שולי, והיום התקבלה החותמת לכך".
