אלכסנדר שטרן מתנהל מזה שנים ארוכות סביב הבקשה שלו לקבל פטנט רשום על מהלך שהגה בהימורים על סדרות קלפים. שטרן הגיש את הבקשה לרשם הפטנטים כבר בחודש פברואר 2009, אולם לאחר שהבקשה פורסמה ברבים בשנת 2015 – מפעל הפיס הגיש את התנגדותו לבקשה.
רשם הפטנטים אופיר אלון החליט לחלק את הדיון בנושא לשניים: תחילה, לערוך דיון בשאלת כשירות האמצאה להירשם כפטנט. לאחר מכן, במידה והאמצאה תימצא ככשירה, לדון ביתר ההתנגדויות.
שטרן הסביר בפני רשם הפטנטים כי בבסיס האמצאה לה קרא "משחק לוטו" עומדת התובנה לפיה כל קלף בחבילת קלפים משתייך לשלוש קבוצות: קלפים בודדים, סדרה (לב, יהלום וכו') וקבוצת קלפים בעלי אותו ערך (למשל, כל קלפי ה-7 בסדרות השונות). המבקש טען כי כאשר שולפים 52 קלפים מחפיסה, נוצרות קומבינציות שונות של קלפים תחת הקבוצות, ועליהן ניתן להמר. לדוגמא: מה יהיה סדר המספרים הכללי שיישלף, מה יהיה סדר המספרים שיישלף בסדרה מסוימת וכדומה. המשחק אמור להתנהל כך: תחילה, רישום ההימור הנבחר; לאחר מכן הוצאת קלפים רנדומלית שיוצרת מופע המגדיר תמורות שונות; רישום סדר ההוצאה של הקלפים; ולבסוף השוואה בין הניחוש לתוצאה וקביעת סכום הזכייה בהתאם להסתברות שההימור הנבחר אכן יתממש.
עו"ד תמיר אפורי ועו"ד שי גליק ממשרד שבלת ושות' ייצגו בסוגיה את מפעל הפיס וטענו כי האמצאה הינה למעשה כללים ואופן ניהול משחק ותו לא. "למעשה ניתן לבצע את המשחק באמצעות עט ונייר, ולכן האמצאה איננה כשירה לרישום בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק. במילים אחרות, האמצאה המיומרת אינה בעלת אופי טכנולוגי ועל כן אינה כשירה לרישום כפטנט", נאמר בבית המשפט.
שטרן טען מנגד, בין היתר, כי "כאשר מימוש האמצאה באמצעות המחשב שונה מהותית מאופן הביצוע הידני עד כי לא מעשי לבצע את אותו תהליך באופן יעיל באמצעים 'ידניים' או כי אין לאופן מימוש זה משמעות שלא בהקשר של התהליך הממוחשב – הדבר מעיד על הימצאותו של אופי טכנולוגי מוחשי".
הרשם אלון ציין בהחלטתו כי "על מנת שאמצאה תהיה כשירה לרישום, עליה, בין היתר, להיות בתחום טכנולוגי". הוא קיבל את עמדת מפעל הפיס וקבע בהחלטתו: "השיפורים שציין המבקש מביצוע המשחק באמצעות מחשב בענייננו הם הקלה בקושי ברישום, מהירות ביצוע המשחק, שיפור הדיוק ומניעת טעויות. כל אלו הינם תוצאה טבעית ומתבקשת של ביצוע המשחק באמצעות המחשב, ולפיכך סבור אני כי האמצאה איננה בתחום טכנולוגי כנדרש על פי החוק, לא באופן בו היא נתבעת כעת. אכן, בבקשה קיימות תביעות הכוללות שימוש במחשב, אולם בהעדר הסבר מטעם המבקש באשר לתרומה נוספת שיש בביצוע האמצאה באמצעות מחשב מעבר לייעול הברור והמתבקש, אינני סבור כי ההמצאה בעלת אופי טכנולוגי".
