רוסטילב זץ (56) הורשע בשנת 2013 בעבירות של מעשה מגונה בפומבי ונשלח למאסר. בדצמבר 2014 הטיל עליו בית המשפט צו פיקוח ומעקב למשך 30 חודשים, בהתאם לחוק ההגנה על הציבור בפני עברייני מין. במסגרת הצו אסר עליו בית המשפט לעבוד בחופי ים, בבריכות ומרחצאות, במכוני בריאות או מקומות בהם העבודה כרוכה בשהייה במחיצת אנשים המצויים בלבוש חלקי. זאת, מאחר שידוע היה כי עבד כמציל ומפעיל בריכה.
למרות הצו, בדצמבר 2015 החל זץ לעבוד בבית חולים "לוינשטיין" ברעננה בתפקיד של איש אחזקה ומפעיל בריכה, בניגוד לצו הפיקוח. על מנת להתקבל לעבודה, זץ הציג מסמך מזויף הנחזה להיות אישור משטרה שלפיו אין מניעה להעסקתו בבית החולים. ב-29 בנובמבר 2015 הוא מסר בראיון שנערך עמו כי הוא נעדר עבר פלילי. בהמשך הועבר תוכן הראיון והמסמך המזויף לבחינת קצין הביטחון של בית החולים. בהסתמך על הפרטים הכוזבים, זץ התקבל לעבודה ועבד בבית חולים כשבוע וחצי בחודש דצמבר 2015.
על מנת לקבל אישור עקרוני למקום העבודה, הנאשם טען בפני קצין הפיקוח כי העבודה היא מחוץ לשטח בית החולים, ולפיכך אין לו כל גישה לחולים, בעוד שבפועל העבודה כללה שהייה בבריכה טיפולית בבית החולים. כאשר מעשיו אלו של זץ התגלו, הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו עבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף והפרת צו פיקוח.
זץ נולד באוקראינה, סיים שם 10 שנות לימוד ובהמשך למד באוניברסיטה בתחום הספורט והוראת ספורט. אחר כך שירת שנה וחצי בצבא הרוסי ועם שחרורו עבד כפיזיותרפיסט ומטפל בפציעות ספורט. הוא עלה לישראל בגפו בגיל 27, וכאן עבד כאמור בעיקר כמציל וכמפעיל בריכה במקומות שונים. לאורך השנים חש לדבריו דחפים מיניים מוגברים ולא מווסתים וגילה עיסוק אובססיבי במין. אולי זה מה שמילא את אמתחתו הפלילית בארבע הרשעות, שלוש מתוכן בעבירות של מעשה מגונה בפומבי. בגין מעשים אלה נידון פעמיים לצו מבחן, האחרון ביניהם הופקע. כמו כן נידון למאסרים על תנאי שאחד מהם הופעל במסגרת מאסר בפועל בן 16 חודשים שהושת עליו. שני הופעל כאשר הוטלו עליו 13 חודשי מאסר.
בתיק הנוכחי, הנאשם הסביר את העבירות בצורך למצוא עבודה שהולמת את כישוריו ותנאי שכר הולמים. שירות המבחן המליץ לבית המשפט כי טיפול ייעודי בתחום עבריינות מין יסייע לנאשם "להעמיק בפיתוח הבנה לגבי מצבי חיים מורכבים ולהגביר יכולתו לזהות מצבי סיכון אצלו".
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות עתרה למתחם ענישה של 2-12 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית. הסנגורית, עו"ד ענת קירשנברג, עמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל התקדמותו בטיפול, והתייחסה לשיהוי בהגשת כתב האישום. היא הוסיפה כי לדעתה מתחם העונש ההולם במקרה זה מתחיל ממאסר על תנאי, ובכל מקרה – האינטרס הציבורי מצדיק לאמץ את ההמלצה השיקומית של שירות המבחן.
השופט מיכאל קרשן ציין בגזר הדין: "בענייננו נראה כי הנאשם ביצע את העבירות כניסיון לעבוד במקצועו מתוך מצוקה כלכלית חריפה". השופט התרשם כי המשך התהליך הטיפולי אותו עובר הנאשם יפחית ממסוכנותו ויקדם את שיקומו, "ואין אפוא כל מניעה לגזור עליו עונש שיביא בחשבון את צרכי שיקומו", דברי השופט.
לבסוף, השופט גזר על זץ חמישה חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן למשך שנתיים, בתנאי שהנאשם יתמיד בתוכנית לשיקום מונע.
