אבסורד בהתגלמותו: מצד אחד פרקליטות המדינה הודיעה (ראשון, 22.12) לבג"צ כי המדינה לא תעמוד ביעד שקבע בית המשפט בפסק דין הצפיפות בבתי הסוהר. מצד שני, שירות בתי הסוהר הקפיא בימים האחרונים את השחרורים המנהליים אשר אמורים להפחית את הצפיפות ולאפשר להתקרב ליעד.
שתי הבשורות השליליות נובעות מאותה סיבה: השיתוק הפוליטי והיעדר ממשלה וכנסת מתפקדת בישראל. בהודעת עדכון מטעם המדינה לבג"צ אתמול, נמסר כי "בנקודת הזמן הנוכחית, לא יעלה בידי המדינה להגשים את מימוש הפעימה השנייה במועדים עליהם הורה בית המשפט. זאת, בהינתן הסיטואציה המשטרית החריגה והתקדימית, לפיה הממשלה הנוכחית משמשת שנה שלמה כממשלה יוצאת, מצב שלא נודע עד כה בישראל. ממשלת ישראל מכהנת כממשלת מעבר וכנסת ישראל התפזרה שלוש פעמים ברצף". כתוצאה מתנאים אלו מודיעה המדינה כי לא עלה בידה לקדם את התוכנית ליישום הפעימה השנייה והסופית, עליה הורה בג"צ, לשיפור תנאי המחיה של האסירים.
עד 1 במאי 2020 אמור היה שטח המחיה של כל אסיר לגדול ל-4.5 מ"ר לפחות "בפעימה השנייה", במקום 3.5 מ"ר כיום. זוהי כבר דחייה שנייה ביישום התוכנית. פסק הדין בראשות השופט אליקים רובינשטיין קבע ביוני 2017 כי התוכנית לרווחת הכלואים תיושם בשני שלבים מהירים, תוך תשעה ו-18 חודשים. המדינה ביקשה עיון מחדש בפסק הדין – לאחר שהממשלה קבעה תוכנית ליישום מלא של פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר) – רק ב-2027, עם סיום תוכניות הבינוי שאושרו לשב"ס. בית המשפט התכנס שנית, הפעם בראשות השופט חנן מלצר, שפסל את תוכנית הממשלה וקבע תאריך יעד סופי: 30 באפריל 2020. על פסק דין זה, הממשלה כבר לא הגיבה מאחר והיתה עסוקה בעניינים אחרים. בחירות.
"נסיבות חריגות ותקדימיות אלו לא עמדו בפני בית המשפט עת עמד על לוחות הזמנים הנדרשים למימוש הפעימה השנייה", טוען בהודעה לבג"צ נציג הפרקליטות עו"ד רן רוזנברג. כדי לקבל את הארכה הנדרשת, המדינה מציגה לבג"צ את הפעולות שנעשו בשנה וחצי האחרונות, מאז ניתן פסק דין הצפיפות. כזכור, המדינה עמדה (באיחור) ביעד הפעימה הראשונה של 3.5 מ"ר. צעדים כמו הרחבת השחרור המנהלי (קיצור מאסרים אוטומטי), וייעול הליכי שחרור על-תנאי לאסירים השפוטים למאסרים קצרים, הביאו אף הם לירידה במספר הכלואים. בהשוואה לדצמבר 2017, מספר האסירים הפליליים בישראל ירד ב-1,360, וכיום יש פחות מ-6,000 אסירים שפוטים פליליים בבתי הסוהר לעומת 7,336 לפני שנתיים. במספר העצורים, לעומת זאת, חלה עלייה מ-3,150 ל-3,407.
כתוצאה מירידה גם במספר האסירים הביטחוניים, ובעקבות סגירת מתקן חולות והפסקת כליאת זרים לשם גירושם, ירד סך כל הכלואים במדינת ישראל למספר הנמוך ביותר מזה שנים רבות – פחות מ-14 אלף בסוף השבוע האחרון. לשם השוואה, בסוף שנת 2017 היה מספר הכלואים בשב"ס יותר מ-18 אלף. למרות כל אלה, שירות בתי הסוהר מעריך כי בתאריך היעד, ה-1 במאי 2020, רק כ-40 אחוז ממקומות הכליאה יעמדו בסטנדרטים שקבע בית המשפט – 4.5 מ"ר לכל אסיר בתא הכולל שירותים ומקלחת. 40 אחוז נוספים מהאסירים ימשיכו לשהות במרחב של 3.5-4 מ"ר בלבד לאדם ו-11 אחוזים מהאסירים יסתפקו בשטח קטן של 3-3.5 מ"ר. זאת, הגם ששב"ס הוציא כבר 1,000 מיטות מהמתקנים, כדי לרווח את השטח הקיים לכל כלוא.
בתנאים אלה היה מצופה שיימשך השחרור המנהלי המוגבר שנקבע לפני שנה בהוראת שעה לשלוש שנים, המכפילה את מספר השבועות שמתקצרים אוטומטית ממאסרו של כל אסיר. מהלך זה תרם משמעותית לירידה במספר הכלואים. ואולם, לפי הוראת השעה, קיצור מנהלי של מאסרים מתבצע רק כאשר מספר האסירים בפועל גבוה מתקן הכליאה שנקבע בכנסת. בכל שנה קובעת ועדת הפנים בכנסת תקן של מספר אסירים מקסימלי שאמורים להכיל מתקני שב"ס. השחרורים המנהליים הוקפאו כעת, מאחר והתקן לא עודכן.
תקן הכליאה האחרון העומד על 14 אלף אסירים, אושר בכנסת בסוף 2018 – כמה חודשים לפני ביצוע הפעימה הראשונה להגדלת שטח המחיה לאסיר ל-3.5 מ"ר. אילו היתה כעת כנסת פעילה, היא היתה דנה כבכל שנה בתקן הכליאה ל-2020 וסביר שהיתה מאשרת מספר אסירים מופחת, כדי להמשיך לחתור ליעד של הפחתת הצפיפות בבתי הסוהר ולעמוד במועד שקבע בג"צ לחודש מאי הקרוב.
מאחר ואין כנסת, שב"ס פועל לפי התקן שנקבע לפני שנה – וכשמספר האסירים ירד מתחת ל-14 אלף הוא נאלץ לעצור את השחרורים, אם כי בשב"ס אומרים כי מדובר בעניין נזיל ותנודתי: ככל שמספר האסירים והעצורים ישוב ויעלה מעל 14 אלף, השחרורים המנהליים יתחדשו. אבסורד נוסף הוא כי המדינה ובתי המשפט אינם מנצלים את חלופות האיזוק האלקטרוני למעצר. המדינה מסרה לבג"צ כי מתוך 750 תקני איזוק אלקטרוני, יש עדיין כ-200 פנויים לא מנוצלים.
פסק דין בג"צ בעניין הצפיפות בבתי הסוהר הוא תוצאה של עתירת האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה להודעת הפרקליטות: "למרות שבית המשפט כבר נתן למדינה ארכה של שנה וחצי ליישום פסק הדין, מודיעה עכשיו המדינה שאין בכוונתה לעמוד בהוראות בית המשפט, מבלי להתחייב אפילו ללוח זמנים ליישומו. מצער לגלות שלמרות הצפיפות המחפירה, הנתונים מגלים שמספר העצורים הפליליים בבתי הסוהר רק עלה, והוא כעת הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. חוסר היציבות במערכת הפוליטית לא יכול להוות הצדקה להמשך החזקת אסירים ועצורים בתנאי מחיה בלתי אנושיים".
