הפרקליטות: ניתן לחלט כספים שקבלה מנהלת יחידת החילוט מאביה שהורשע בהלבנת הון

מירון נאמן, שהיה מנהל מרפאות רשת קליניקה און ברומניה, הודה לאחרונה בעבירות הלבנת הון בהיקף של כ-30 מיליון שקל. בהסדר הטיעון שהושג במשפט הוסכם כי נאמן ירצה תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, אבל נותרה מחלוקת בשאלת גובה החילוט. פרקליטות מיסוי וכלכלה דרשה לחלט מנאמן שלושה מיליון שקלים, מתוכם חצי מיליון שקל הם כספי הלוואה שהנאשם נתן לבתו, עו"ד דנה נאמן, שהינה לא אחרת מאשר מנהלת קרנות החילוט של המדינה. ל"פוסטה" נודע כי ההלוואה ניתנה לאחר שכבר נודע כי האבא הסתבך בפרשה גדולה של הלבנת הון.

יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שהוקמה על ידי דנה נאמן לפני כחמש שנים, היא בעלת תפקיד מרכזי בתקיפה ואכיפה כלכלית של המדינה נגד חשודים, נאשמים ומורשעים בעבירות הלבנת הון. היחידה מופקדת על שמירת ערכם ומכירתם של נכסים ורכוש מכל סוג שנתפס מידי חשודים בפלילים לצורך חילוט שווי העבירה לטובת קופת המדינה.

מירון נאמן, אביה של מנהלת יחידת החילוט, היה נציגם של בוריס ואבישר ויסמן, בעלי רשת קליניקה און ברומניה, וניהל את מרפאות הרשת במדינה בשנים 2005-2010. בוריס, שנפטר במהלך ניהול משפטו, ובנו אבישר, הואשמו בעבירות מס והלבנת הון של מאות מיליוני שקלים. לטענת הפרקליטות, הוייסמנים הסתירו את שליטתם ברשת משגשגת של מרפאות לטיפול בבעיות אונות שהקימו במדינות מזרח אירופה, באמצעות מבנה אחזקות מורכב והקמת חברות נאמנות בהולנד, פנמה והאיים האנטיליים. הכנסות העתק של החברות הגיעו לטענת הפרקליטות ליותר מ-150 מיליון אירו (760 מיליון שקל) בשנים 2007-2013.

הראיות בתיק הסתמכו על מסמכים שנתפסו אצל מנהל השקעות ישראלי בבנק UBS שוויץ, שניהל חשבונות עבור בוריס ויסמן. בנוסף גויס רואה החשבון של בעלי הרשת כעד מדינה. לפי כתב האישום, הבעלים ממשפחת ויסמן ניהלו את המטה המרכזי של הרשת מישראל ודאגו שכספים מהחשבונות הלא מדווחים בשווייץ וממוקדי הפעילות במדינות השונות, יועברו לישראל בערוצים שונים עוקפי דיווח בנקאי, במזומן וללא ידיעת רשויות המס.

קוד התפוזים

מירון נאמן הודה בעבירות על חוק איסור הלבנת הון (סעיף 3ב) – פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח. נאמן, שבשנות התשעים שימש בתפקידים בכירים במשק, בין היתר כסמנכ"ל בזק, הודה כי היה מעורב בהעברת כספים מרומניה לישראל, לידי בעלי הרשת בוריס ויסמן, בשנים 2007-2010. היקף ההעברות האסורות: כ-30 מיליון שקל. לפי הודאתו בכתב האישום המתוקן, נאמן פעל בערוץ עוקף מערכות דיווח, לבקשת ויסמן, באמצעות אדם בשם אריק ישראלי, שעבד כמארגן הימורים בקזינו ברומניה והעמיד אשראי לקבוצות מהמרים מישראל.

העברת הכספים מקליניקה און רומניה לישראל בוצעה על גבי פלטפורמת המהמרים, ב"שיטת החוואלות". נאמן היה מוסר כספים מרווחי המרפאות באופן קבוע למארגן ההימורים. האחרון היה מעמיד אשראי למהמרים המגיעים מישראל, ואנשי קליניקה און בארץ היו דואגים לגבות בישראל את הכספים מהמהמרים (בסכום זהה לכספים שמסר נאמן לאיש הקזינו). זהו כאמור עקרון החוואלות המוכר בעולמות העברייניים להלבנת הון: כסף מזומן "נוסע" בין מדינות מבלי שהוא עובר ביניהן פיזית, באמצעות עסקאות בין צדדים קשורים בשתי המדינות.

הוגי התוכנית, לטענת הפרקליטות, היו בוריס ואבישר ויסמן, אך נאמן היה הגורם המבצע ברומניה וקיבל בונוס של חמישה אחוזים מכל העברה אסורה, שנחתה בסופו של דבר בידיהם של ה-וייסמנים בישראל. סנגורו של נאמן, עו"ד ירון קוסטליץ, חלק על הטענה כי נאמן תוגמל ישירות בשכרו עבור ההעברות. לנוכח המחלוקת נוהל הליך של "מיני הוכחות" בשלב הטיעונים לעונש – לאחר שנאמן הודה בעצם העבירה – לקביעת גובה הכספים שיחולטו ממנו.

תובעי פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד ירון גולומב ועו"ד נגה בליקשטיין-שחורי, הציגו לבית המשפט מסמכים בהם עשה נאמן שימוש במילת הקוד "תפוזים", עבור כספים שהעביר לישראל באמצעות בלדרי הקזינו. בתכתובת מייל מספטמבר 2007 כתב נאמן לאבישר וייסמן: "להלן פירוט התפוזים", ופירט תאריכים וסכומים שלצדם כתב "איש שלנו" או "בוריס" או "אלכס" או "אדי".

בינואר 2008 התלונן נאמן על כך שלא תוגמל בבונוס סוף שנה. במכתב לויסמן, הוא כתב כי "ההכנסות של החברה עולות כל שנה בלמעלה מ-50%! אין הרבה חברות כאלה בעולם".

בהמשך טען נאמן כי הוצאות על הקמת סניפים ברומניה "מנעו העברת 200 תפוזים", והוא הסתפק בהעברת "110 תפוזים, אך גם זה הרבה יותר ממה שקודמיו בתפקיד העבירו". בהזדמנות אחרת התלונן נאמן לויסמן: "עקב המיתון שכרי ירד משמעותית, והיום אני מרוויח כמו טכנאי מזון בתנובה לא כמו מנכ"ל…".

קשר משפחתי

נציגי הפרקליטות טענו כי מהמסמכים עולה כי שכרו של נאמן נגזר במישרין מגובה ההעברות במזומן שביצע. לטענתם, בעבירה מסוג הכשלת דיווחים, החוק קובע חילוט של 100 אחוז משווי הרכוש שבו נעברה העבירה – במקרה זה 29.5 מיליון שקלים. עם זאת, ברוב המקרים בתי המשפט הורו על חילוט של עד 40 אחוז, משמע כ-12 מיליון שקל. במקרה זה הפרקליטות ביקשה להסתפק בחילוט שלושה מיליון שקלים בלבד מרכושו של נאמן.

התובעים טענו כי שכר בשווי 1.7 מיליון שקל שקיבל נאמן במטבע רומני, וכן הלוואה של מעל חצי מיליון שקל שנתן נאמן לבתו לפני ארבע שנים כסיוע לרכישת דירה, הינם ברי-חילוט. לעו"ד דנה נאמן אין מעורבות בעבירה, ומעולם לא יוחסה לה מעורבות כזו, אך הסתבכות אביה גרמה לכך שהכספים שקיבלה ממנו כבת משפחה, נדרשו על ידי המדינה ככספים לחילוט, מה גם שהם נמסרו לה לאחר התפוצצות הפרשה.

בגזר הדין שנתן בשבוע שעבר השופט יוסף טופף מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוא הטיל על מירון חילוט של 600 אלף שקלים בלבד, והוסיף קנס של 100 אלף שקל – הרבה פחות מהסך הכולל שביקשה המדינה, ומזה המקובל. השופט הסביר זאת: "מהמסמכים שהונחו לפניי עולה כי נאמן פעל נמרצות להעלות את רף כספי העברות מרומניה לישראל, כשברור כי כך הוא נמדד כמנהל ובנגזר מכך מתוגמל". עם זאת, מאחר שלפי הסכמה בין התביעה להגנה לא הובאו עדים בעניין תגמולי המנהל, "לא הונחה מסה ראייתית מספקת לקביעה כי הנאשם נהנה באופן אישי מאותן העברות כספים… ולמעט השפעתם על שכרו, כפי שצפוי שהיה מתוגמל על עמלו לו הכספים היו מועברים לישראל באופן כשר וחוקי, הרי שהוא למעשה לא התעשר מכך".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפרקליטות ביקשה לחלט מכספו של הנאשם שווי של רכוש שנעברה בו עבירה. העברת סכום ההלוואה מהנאשם לבתו הייתה גלויה במערכת הבנקאית. כלומר, לא מדובר ברכוש שנעברה בו עבירה, אלא סכום שהפרקליטות ביקשה לחלט במקום כספים אחרים. זאת, לאור טענת סנגורו כי הוא מוגבל באמצעים ואין לו כספים רבים אותם ניתן לחלט". בדוברות ביקשו להדגיש: "הפרקליטות לא ביקשה לחלט דבר ממנהלת יחידת החילוט, נאמן, כל טענותיה של הפרקליטות היו ביחס לאביה בלבד".