רשות איסור הלבנת הון, ספקית המודיעין הפיננסי בחקירות פליליות ובתחום סיכול טרור, עשתה בשנים האחרונות קפיצת דרך טכנולוגית, בין היתר באמצעות גיוס מוחות מיחידת העילית של המודיעין הצבאי 8200. הרשות, בהובלת ד"ר שלומית ווגמן רטנר, הוגדרה בכנס השנתי שערכה השבוע כ"יחידה ההייטקית של משרד המשפטים", וסדרי האכיפה והפיקוח (רגולציה) שהנהיגה הוכרו כבין המחמירים בעולם עם הצטרפות ישראל לארגון האכיפה FATF.
ועדיין, מהכנס השנתי שערכה הרשות בתל אביב (9.12) עולה כי עולם הלבנת ההון מתפתח במהירות, והעבריינים צועדים לפני גופי הפיקוח בעלי הכלים המוגבלים. הכנס השנה עסק בעיקר בשני נושאים חמים: עולם המטבעות הווירטואליים והפרופסיה המתפתחת של מלביני הון מקצועיים.
מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי, תיאר את הפריחה של הפשיעה הכלכלית "הרציונלית" במרחב המקוון, שם אחר לשיטפון פשיעת הצווארון הלבן ברשת. למשל, אספקת שירותי פריצה וביצוע מתקפות סייבר כדי לפגוע במתחרה עסקי. עצם התשלום במטבע וירטואלי לספק שירות כזה ייחשב לדברי ד"ר ויסמונסקי כעבירת הלבנת הון, גם ללא המרת מטבע נוספת.
פריחת העבריינות היא פועל יוצא של יתרונות ההצפנה והאנונימיות ברשת, שמשרתים גם את העבריין הקלאסי, סוחר הסמים שמעביר מיליונים במטבע וירטואלי על גבי דיסק-און-קי. "אנחנו נלחמים עם בליסטראות והעבריינים מצוידים במטוסים", קונן עו"ד ויסמונסקי. "אם אני עבריין ברשת, אני מבזר את הפעילות שלי על פני כמה ספקיות שירות. האם ראיתם בתיקי בית משפט תוצרי האזנות סתר לווטסאפ או לרשת סקייפ? (להבדיל מתפיסת ראיות בדיעבד בטלפונים, ז"ק). תחשבו מה זה אומר", הוסיף ויסמונסקי ותיאר את האתגרים של גופי החקירה, "חוק הבזק קובע איזה מידע חברת סלולר צריכה לשמור ולספק לפי צו. על ווטסאפ אין לנו רגולציה כזו… אם נשרטט בפירמידה את היחס בין מודיעין לכתבי אישום – בתחום הסייבר, יש לנו הרבה יותר מודיעין, הרבה פחות העמדה לדין והרבה פחות הרשעות".
אותם קשיים תקפים בחקירת מסלול הכסף, הוסיף ויסמונסקי: "אם העבריין עובד עם ארנק אלקטרוני 'קר' (שלא מחובר אונליין לרשת), אנחנו צריכים לתפוס את ההתקן שאיתו הוא מתחבר לחשבון. אם לא תפסנו, אנחנו עומדים מול שוקת שבורה… אם תפסנו את ההתקן, ואנחנו רוצים להכנס לארנק ולתפוס את הכסף, יש לפעולה משמעויות אקס-טריטוריאליות, השאלה מה תגיד המדינה שאצלה יושב השרת… הנושא של מטבעות קריפטו והלבנת הון במרחב המקוון עדיין לא נמצא במרחב הראייה והמסוגלות של המשטרה".
מפקד הסייבר בלהב 433, סנ"צ אבי מייברג, שהגיע ליחידה מהיחידה-האחות לחקירת פשיעה כלכלית יאל"כ, ציין בכל זאת כמה תיקי הלבנת הון תקדימיים שפוצחו ביחידה. בתיק טלגראס הוגש כתב אישום נגד טייס חיל האוויר לשעבר, שהוגדר כמלבין הון מקצועי ושימש על פי האישום כנותן שירותי מטבע (ביטקוין) לארגון הפשיעה. בתיק אחר פוצח סחר בפרטי כרטיסי אשראי גנובים, באחד האתרים הגדולים בעולם שהוקם דווקא על ידי פלסטיני תושב חברון. לדברי סנ"צ מייברג, בארנקים של בעל האתר עברו מעל 1,000 ביטקוין – כ-30 מיליון שקל, אבל התיק הסתיים בהסדר מינורי למדי כתוצאה מהקשיים הראייתיים.
"רשות איסור הלבנת הון מקבלת אלפי דיווחים על ארנקים אלקטרוניים, שאנשים משתמשים בהם לצורך הלבנה", אמר ראש אגף מחקר ברשות, גיל ברקת. "נותני השירות משתמשים ב'מיקסרים ומערבלים'. ואחרי כמה ימים כשהכסף מתערבל באלפי ארנקים, קשה מאוד לדעת מאיפה הוא הגיע ולאן הועבר".
גם עולם הלבנת ההון "המסורתי" מחוץ לרשת משתכלל, וכאן נכנס לתמונה הקונסיליירי. "אנו רואים לצערנו הרבה עורכי דין שהלבנת הון מקצועית היא ההתמחות העסקית שלהם", אמר ברקת. "הם יודעים לפתוח חשבונות בנק בכל מקום בעולם בלחיצת כפתור, להקים חברות אוף-שור בנאמנות וליצור מערכים שלמים של הלבנה שהכסף עובר בהם במהירות הבזק, גם דרך המערכות הבנקאיות".
עו"ד חגי מזרחי, ראש תחום הלבנת הון ברשות המסים, סיפר על שיטות הלבנת הון באמצעות ערוצי המסחר: ניפוח חשבונות מכס או להפך, הנמכת מחיר סחורות ביבוא ויצוא כ"חוואלה משוכללת" להעברת כספים בין מדינות, לכאורה בלי להעביר כסף "חי".
ראש מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד ציפי גז-גילוני, סיפרה כי ברשות מבחינים בעלייה משמעותית בעבירות שימוש במידע פנים במסחר במניות, וכחצי מהתיקים שנחקרים בשנתיים האחרונות עוסקים בתחום זה. המודיעין הפיננסי שמסופק על ידי רשות איסור הלבנת הון, באמצעות הדיווחים המועברים על ידי הבנקים וחברי הבורסה, מחדד את התמונה הראייתית, לדברי עו"ד גז. מדובר בחקירות שהחלו בדיווחים על פעילות חריגה של אנשי מסחר בבורסה, או פעולות לא כלכליות לכאורה של קנייה ומכירה בו זמנית של ניירות ערך.
מדריך לרשתות הלבנת הון
ערב הכנס, רשות איסור הלבנת הון פרסמה מדריך לזיהוי מלביני הון מקצועיים, החל בנותני שירות יחידים, ועד לרשתות חובקות עולם. רשת הלבנת הון טיפוסית מורכבת ממספר שותפים או אנשי קשר העובדים יחד כדי לקדם תוכניות להלבנת הון או לספק בקבלנות משנה את שירותיהם. לרוב רשתות אלו פועלות ברמה גלובלית.
גובה העמלה עשוי להשתנות בהתאם למידת הסיכון, ובתוך הרשת קיימים תפקידים שונים: ניהול תשתיות (הקמת חברות, פתיחת חשבונות, גיוס אנשי קש, ניהול בלדרי מזומנים), פיתוח עסקי, ניהול מסמכים מזויפים, ביצוע השקעות וקניית נכסים כגון נדל"ן, יהלומים, מוצרי יוקרה ורכבים, ביצוע העברות כספים באמצעות מערכת הבנקאות הרגילה או דרך נותני שירותי אשראי, ביצוע משיכות ופעולות המרת מטבע, ניהול ספרים כפולים, כולל רשומות מפורטות עם שמות קוד של לקוחות, סכומים מולבנים, מקור ויעד העברת הכספים, עמלות שהתקבלו, ועוד.
לרוב, כסף מזומן מועבר לגובה כספים שאמור להחדיר את הכספים למערכת הפיננסית דרך עסקים עתירי מזומנים, נותני שירותי מטבע, בתי קזינו, או העברות פיזיות של המזומן למדינה אחרת. כספים בחשבונות שמנוהלים על ידי מלביני הון מקצועיים, מועברים באמצעות מבני נאמנות מורכבים, הכוללים שרשרת חשבונות של חברות קש מקומיות וזרות.
רשימת דגלים אדומים המשמשים את הרשות לזיהוי פעילות מלביני הון מקצועיים
- – העברות המבוצעות דרך חשבונות בנק שונים אך מנוהלות מאותן כתובות IP.
- – חברות, חשבונות בנק, בעלים ודירקטורים המצויים במיקום גאוגרפי שונה אך אותן כתובותIP משמשות לניהול מקוון של החשבונות.
- – מספר רב של חשבונות בנק הנפתחים או המנוהלים באופן מתואם על ידי יחיד או על ידי ישות משפטית אחת.
- – חשבונות של חברות המשמשים כחשבונות מעבר – חשבון הבנק מקבל כספים ומיד מעביר אותם הלאה, כך שבסוף היום יתרת החשבון הינה אפס.
- – חברות המשמשות להעברת כספים אינן מבצעות תשלומי מסים, ביטוח לאומי או פנסיה.
- – העברות כספים לחו"ל עבור טובין שמעולם לא נשלחו, התקבלו או תועדו.
- – תשלומים עבור נדל"ן ונכסי יוקרה אחרים המבוצעים על ידי חברות זרות.
- – חשבונות בנק במדינה אחת אשר מוחזקים על ידי מבנה תאגידי במדינה אחרת עם בעלי שליטה או נהנים במדינה שלישית, המשמשים לקבלת או העברת כספים בגין טובין או שירותים אשר אינם קשורים לעסקים השולחים או מקבלים את ההעברות או שאינם קשורים לעסקה שבגינה מבוצע התשלום.
הגולדמן הזה בכל מקום שיש בו הלבנת הון… 😉