היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ושר המשפטים אמיר אוחנה חלוקים בעניין מינויו של ממלא מקום לפרקליט המדינה, בסיום כהונתו של שי ניצן בעוד שבועיים. מנדלבליט הודיע כי לפי עמדתו יש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר הוותיק, שהיה גם פרקליט מחוז תל אביב ופרקליט מחוז דרום. ואילו השר אוחנה פירסם היום חמישה שמות של מועמדים לתפקיד, בהם גם למברגר, ומתוכם בכוונת אוחנה לבחור אחד – לאחר שיראיין את המועמדים ותוך "התייעצות" לדבריו עם מנדלבליט.
בעקבות פרסום שמות מועמדי השר, פירסם היועמ"ש חוות דעת בה הזהיר את אוחנה לצמצם את עיסוקו והשפעתו על בחירת ממלא התפקיד. בחוות הדעת, כתב מנדלבליט כי "ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".
המועמדים שהציג אוחנה, מלבד למברגר, הם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי; מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה דן אלדד, פרקליטת מחוז תל אביב, אשרה גז-אייזנשטיין ושם מפתיע יחסית – המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, הפרקליטה הוותיקה אורלי בן ארי. יתכן שאוחנה מסתייג מעו"ד למברגר בשל העובדה שכמשנה של שי ניצן בתחום הפלילי, הוא היה שותף לכל המהלכים אותם תוקף אוחנה, שתיאר את ראשי המערכת תחת הכינוי הקולקטיבי (מעניין אם התכוון גם ללמברגר) כ"פרקליטות שבתוך הפרקליטות" – על משקל מדינה בתוך מדינה.
אחרי מפכ"ל זמני שנמצא במילוי-מקום שנה, ואחרי נציב זמני לשירות בתי הסוהר, ימונה אם כן גם פרקליט מדינה זמני, תוצאה של המשך הכאוס הפוליטי. בחוות דעת קודמת קבע מנדלבליט כי בתקופת בחירות ובממשלת מעבר, לא ניתן להקים ועדת איתור למינוי פרקליט מדינה קבוע, כדי שלא לכבול את ידי הממשלות הבאות.
בהודעה מטעם שר המשפטים, טוען אוחנה המבקש מעורבות רבה בבחירת ממלא המקום, כי חוק שירות המדינה מורה כי בסיטואציה כזו, רשאי השר להטיל על עובד מדינה למלא את תפקיד מ"מ פרקליט המדינה לתקופה של שלושה חודשים, שניתן להאריכה. "בשבועות האחרונים הודעתי ליועץ כי אין לי כוונה לבקש את הארכת כהונתו של ניצן", אמר אוחנה. "לאורך החודשים האחרונים בדקתי מרחוק מועמדים היכולים בעיני למלא את התפקיד, והגעתי לחמישה שמות".
לדברי השר, לרשימה עשויים להצטרף שמות נוספים בימים הקרובים, מתוך המערכת. הוא הוסיף בעקיצה נוספת לניצן: "לכל המועמדים למעט נזרי, ניסיון רב של עשרות שנים בניהול תיקים פליליים, בוודאי יותר מלפרקליט המדינה הנוכחי עת נכנס לתפקידו". לדבריו, "כל המועמדים מוכשרים ובכוונתי לבחון את מידת התאמתם. בימים הקרובים אראיין את כל המועמדים, אתייעץ בנציב שירות המדינה כפי שהחוק מורה, אתייעץ גם ביועץ המשפטי לממשלה – ואקבל את החלטתי".
בתגובה, מנדלבליט כאמור המליץ לאוחנה לקחת צעד לאחור, וקבע כי בכל מקרה את ממלא מקום פרקליט המדינה יש למנות מבין הבכירים ביותר בפרקליטות, ולא מקרב שורה שנייה. לדברי היועמ"ש, "הרגישות הנודעת בשגרה למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, נוכח היותו מופקד על עבודת הפרקליטות בכל הנוגע לתיקי ראש הממשלה, ובכל הנוגע לתיקים אחרים הנוגעים לנבחרי ציבור. היבטים אלה מחזקים באופן מיוחד את הרגישות והייחודיות של קבלת החלטה בנוגע למינוי ממלא מקום פרקליט מדינה בימים אלה, ואת הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון".
מנדלבליט הדגיש כי "הרגישות אינה פוחתת נוכח העובדה שמדובר בממלא מקום בלבד, הואיל וממלא מקום פרקליט המדינה מחזיק במלוא הסמכויות הנתונות לפרקליט המדינה עצמו. במצב הפוליטי הקיים, אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים. מכלול המאפיינים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן. זאת, באופן שיבטיח את עצמאותו של ממלא המקום, את אי-תלותו בגורם הממנה, ואת אמון הציבור בטוהר השיקולים העומדים בבסיס המינוי".
לדברי היועץ, "בהיעדר ועדת איתור בראשות שופט, קיימת חובה משפטית לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה (מינוי ממלא מקום). לכל הפחות, נדרש כי המועמד שיישקל למינוי לתפקיד יהיה מקרב עובדי הפרקליטות הבכירים ביותר, כך שמי שימלא את התפקיד יהיה בעל הניסיון והכישורים המתאימים לתפקיד זה". מנדלבליט נימק את המלצתו על עו"ד למברגר, "בשים לב לוותק הרב, לתפקידיו הקודמים ולתפקידו הבכיר הנוכחי, לניסיונו העשיר וליכולותיו הגבוהות". היועמ"ש הבהיר כי אין בדברים כדי להשפיע על תהליך מינויו של פרקליט מדינה קבוע, אשר יתקיים לאחר כינון ממשלה קבועה.
