ב-23 ביוני החליטה ועדת השחרורים שליד כלא מעשיהו לדחות בקשה לשחרור מוקדם שהגיש האסיר דוד בלחסן – שהורשע ונידון ל-50 חודשי מאסר עקב מעורבותו בגידול למעלה מ-3.5 טון קנאביס במושב ניצני עוז שבשרון – בהתבסס על מידע מודיעיני שהוצג לה. בהחלטתה נכתב בין היתר, כי לאופי הידיעות המודיעיניות בעניינו של בלחסן אין תאריך תפוגה "ובמיוחד ראוי לציין שמטרידות הואיל ומלמדות על כך שלכאורה האסיר לא באמת שינה את דפוסי ההתנהגות העברייניים שלו". "בתוך הידיעות מקופלת התנהגות עבריינית מאוד, שלא לומר מעבר לכך", הוסיפה הוועדה בהחלטתה.
לאחר החלטת הוועדה נכנס לתיק עו"ד אליה של"ם, שהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. הדיון בעתירה התקיים ב-4 בנובמבר בפני הרכב של שלושה שופטים. בראש ההרכב ישבה השופטת דנה מרשק מרום, אותה שופטת שלפני כשלוש שנים גזרה על בלחסן את עונש המאסר. בתחילת הדיון הציעו השופטים לעו"ד של"ם לחזור בו מהערעור, אך הוא סירב בנימוס. בהמשך טען כי עוד לפני החלטת הוועדה יצא בלחסן לחופשה למרות המידע המודיעיני, ומאז החלטת הוועדה הוא יצא לחופשות נוספות. לדברי עו"ד של"ם, במידה והמידע המודיעיני היה רלוונטי כפי שטוענת הפרקליטות – אחת הידיעות דיברה על כך שלבלחסן קשר עם עבריינים – הרי שגורמי המודיעין בשב"ס ובמשטרה לא היו מאפשרים יציאה של האסיר לחופשות, והוא גם לא היה נהנה משיחות טלפון ללא הגבלה ושהות באגף פתוח בכלא.
בשלב הזה של הדיון, השופטים הציעו להחזיר את הדיון לוועדת השחרורים, על מנת שתעמיק ותבדוק את המידע המודיעיני שהוצג לה, ותדון בשאלה האם אכן מדובר במידע אשר אמור למנוע את השחרור המוקדם של בלחסן, שעבר מאחורי הסורגים הליכים טיפוליים לא מעטים. לאחר שהצדדים הסכימו, השופטים החליטו להחזיר את הדיון לוועדה כדי שתקבל הסברים בנושא המידע המודיעיני, "שכן לא ברור לנו כיצד אושרו יציאותיו לחופשות על רקע המידע האמור", לשון ההחלטה.
בשבוע שעבר (19.11) התקיים דיון חוזר בוועדת השחרורים. קציני המודיעין הסבירו במעמד צד אחד את עמדתם לדייני הוועדה. לאחר עדויותיהם, הפרקליטות ביקשה לדחות את הדיון ביומיים לצורך בדיקת דברים שעלו מעדויות הקצינים. עו"ד של"ם התנגד וטען כי את הבדיקות הפרקליטות היתה צריכה לערוך כבר בחודש יולי.
לאחר שהתרשמה גם מבלחסן עצמו, הוועדה קבעה בהחלטתה כי בחינת עדויות אנשי המודיעין מלמדת באופן חד משמעי, באופן שאיננו מותיר כל ספק, שאותן ידיעות מודיעיניות בעניינו – שהובילו לדחיית בקשת האסיר בפעם הקודמת – "חסרות כל ערך מודיעיני" שיש בו כדי להשפיע על שיקולי הוועדה בכל הקשור לבקשה לשחרור מוקדם. לבסוף, הוועדה הורתה על שחרורו המוקדם של האסיר, בכפוף לתנאים מגבילים, ביניהם מעצר בית לילי.
מדהים כיצד רק לפני ארבעה חודשים היו אותן ידיעות מודיעיניות כל כך חמורות בפני הוועדה, ואילו כעת חברי הוועדה אמרו על אותן ידיעות בדיוק כי הן חסרות ערך. הדברים מתקשרים מטבע הדברים לביקורת שהשמיע לאחרונה נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, על הפרקליטות, בכל הקשור לטיפול שלה במידע מודיעיני. רוזן קיבל אז את תלונתו של עו"ד פנחס פישלר, שמייצג את זאב רוזנשטיין, לפיה הפרקליטות מתייחסת לתפקידה בהצגת ידיעות מודיעיניות לבית המשפט כ"צינור" בלבד, שאינו בודק את החומרים עליו מבוססות טענותיו.
