ועדת השחרורים: עופר מקסימוב נגמל מהימורים

עופר מקסימוב, שעמד מאחורי אחת הפרשיות הכלכליות המוכרות והמפורסמות בתולדות המדינה ומוטט יחד עם אחותו אתי אלון את הבנק למסחר, צפוי להשתחרר בימים הקרובים לאחר 17 שנים בכלא.

אחרי שיצא מאוכזב משלושה דיונים בוועדת השחרורים שליד כלא מעשיהו – אשר החליטו פעם אחר פעם לא לקבל את בקשתו לשחרור מוקדם – בפעם הרביעית התקבלה ההחלטה לשחררו, שנה מוקדם יותר מהעונש שהושת עליו בשנת 2002 בבית המשפט המחוזי מרכז. ההחלטה התקבלה בעיקר בזכות טיפול פרטי לגמילה מהימורים שמקסימוב קיבל במשך שנתיים ב"מרכז התחלה חדשה", טיפול שזכה לביקורת חיובית מצד הגורמים הרשמיים המלווים את מקסימוב במאסר.

ועדת השחרורים פרסמה משפט אחד בלבד מתוך ההחלטה לקצר את עונשו של מקסימוב: "הוועדה סבורה כי האסיר הוכיח שהוא ראוי בעת הזו לשחרור מוקדם על תנאי, וכי מסוכנותו לשלום הציבור פחתה באורח המאפשר את שחרורו המוקדם". בכך קיבלה הוועדה בראשות השופטת דניאלה שריזלי את טיעוני הסנגורית של מקסימוב, עו"ד רינת פרידמן, חרף התנגדות המדינה אשר לא השלימה עם ההחלטה וביקשה צו עיכוב ביצוע לצורך הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז.

כאמור, מקסימוב לא התייאש למרות שעבר דיונים והחלטות שלא לטובתו בוועדת השחרורים. מדיון לדיון ניתן היה להבחין במגמה להקל עליו במידה ויעמוד במספר דרישות שהוצבו לו. במהלך הדיונים הקודמים הובאו בפני הוועדה חוות דעת חיוביות של גורמי הטיפול בשב"ס – למשל, במשך מספר שנים הוא שהה באגף השיקום ויצא מדי יום לעבודה במפעל מחוץ לחומות הכלא, ללא שהתקבלו בעניינו מידעים שליליים. הוא גם יצא לחופשות רבות אותן עבר בהצלחה.

כלל גורמי הטיפול קבעו כי מקסימוב מיצה למעשה את אפשרויות הטיפול שמציע שב"ס, כולל קבוצה לטיפול בהתמכרויות. חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר השלימה את התמונה, והמליצה על המשך מסלול שיקום בקהילה, עם תוכנית נוספת המיועדת למכורים, טיפולים פרטניים וקבוצות תמיכה ל"מהמרים אנונימיים".

הוועדה בראשות השופטת שריזלי שקלה את כל הנתונים האלה כבר בדיוניה הקודמים, אבל חששה מהמסר שייצא לציבור מקיצור של כמה שנות מאסר בתיק כל כך חמור, ותקשורתי, והחליטה להשית על מקסימוב את סעיף 10א לחוק שחרור על תנאי, לפיו יש "להביא בחשבון אפשרות לפגיעה חמורה באמון הציבור".

הוועדה קבעה לאור זאת, ועל בסיס אבחון פסיכולוגי שבוצע למקסימוב בשב"ס ב-2017, כי עליו להעמיק בטיפול. מי שבחן את ההחלטה טוען כי היה בה גרעין אבסורדי: הוועדה הכירה בכך שמקסימוב השלים את כל אפשרויות הטיפול בשב"ס, אך במקביל קבעה כי בכל הטיפולים שמציעה המדינה בנושא התמכרויות חסר מרכיב ספציפי הממוקד במהמרים כפייתיים.

לפיכך, כדי לפתור את הפלונטר של טיפול ממוקד שאינו קיים בכלא, אבל היעדרו מונע ממנו שחרור, הציעו באי כוחו של מקסימוב דאז כי הוא יתחיל תוכנית טיפול פרטית הממוקדת בהימורים, במרכז "התחלה חדשה", בניהולם של דנה קייזר וד"ר נמרוד שני. בשנתיים האחרונות, במהלך חופשותיו מהכלא אחת לחודש הקדיש מקסימוב מזמנו לטיפול פרטני אצל דני גולד, ראש תחום התמכרויות במרכז הפרטי. בדצמבר 2018, בסיום השנה הראשונה לטיפול, ועדת השחרורים עדיין מיאנה להשתכנע בטענה כי מדובר בשלב ראשוני. בדיון האחרון, לאחר שנתיים, התיק הטיפולי שהוצג היה כבר עב כרס וטיעוני הנגד של המדינה להמשך המסוכנות הפכו פחות ופחות משכנעים.

באופן חריג ויוצא דופן, לפרקליטות לא היו בארסנל "מידעים מודיעיניים" כלשהם שיגבו את ההתנגדות ויבססו טענת מסוכנות עכשווית. בדיון שנערך לפני שבוע, נציגי המדינה מחזרו את הטענות מדיונים קודמים: העבירות שביצע מקסימוב בתחילת שנות האלפיים היו מהחמורות בתולדות המדינה: מיטוט בנק, ריקון אלפי חשבונות באמצעות אחותו אתי אלון, ומימון סיטוני של ארגוני פשיעה.

נציגי המדינה הוסיפו כי תוכנית השיקום הפרטית שנועדה לתת מענה לחסר בתוכניות השיקום הקיימות בכלא, היא תוכנית שאינה מספקת. ועדת השחרורים דחתה את הטענה הזו.

עו"ד פרידמן שהציגה לוועדה את כברת הדרך השיקומית וחוות הדעת, לרבות המלצת רש"א, ציינה בפני חברי הוועדה כי על פי כל האינדיקציות, מקסימוב "גמול מהימורים" 17 שנים, וכי למעשה הוא נשא בכל תקופת המאסר שנגזרה עליו והיה אמור כבר להשתחרר, לולא תקופת "חלף קנס" של שנה וארבעה חודשים שנוספה לתקופת המאסר המקורית עקב היותו של מקסימוב פושט רגל ואי יכולתו לשלם קנס פלילי של מיליוני שקלים.