
ב-19 ביוני 2016 סמוך לשעה 16:40 נסעה א' ברכב טויוטה מסחרי בכביש 672, סמוך לכניסה לכפר עוספיה ונתקלה בפקק תנועה. היא ניסתה לפנות שמאלה לחניון סמוך, אך ממש באותו הרגע רוכב אופנוע ניסה לעקוף את הפקק והתנגש ברכב.
רוכב האופנוע נפצע בגפיו ואל המקום הוזמנה משטרה. שוטרים שהגיעו לזירה העריכו כי התאונה נגרמה באשמת הנהגת – חוות דעת שהובילה לבסוף לכתב אישום שהוגש נגדה, בו יוחסו לה עבירות של סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה של ממש לאדם.
התובעת, עו"ד רפאלה ממן שושו, טענה בסיכומיה כי על סמך הודאת הנהגת כי פנתה שמאלה, יש להרשיע אותה. לטענת התביעה, היה על הנהגת להבחין ברוכב.
מנגד, הנאשמת כפרה באחריותה לתאונה. לטענת סנגורה, עו"ד ישראל גרבאווי ממשרד עו"ד מוטאי מצגר גרבאווי, הנאשמת רצתה לפנות שמאלה לחניה במקום עבודתה, במקום שבו הפנייה מותרת, על קו מקווקו. לטענתו, הנאשמת לא השלימה את הפנייה, מאחר שרוכב האופנוע התנגש בדופן רכבה. הסנגור הוסיף וטען כי ההגנה הצליחה ליצור ספק רב באשר למיקום ההתנגשות.
השופטת טל תדמור זמיר החליטה לזכות את הנאשמת מחמת הספק. בין היתר היא ציינה כי השוטר שהגיע לזירת האירוע "לא צילם תמונות בזירה, לא חקר אנשים שנכחו בזירה, לא אסף ממצאים ולא תיעד את הנזקים בכלי הרכב המעורבים, למעט ציון כי הבחין ברכב הנאשמת בפגיעה בפח בדלת הקדמית ובכנף השמאלית". השופטת הוסיפה כי הנאשמת סיפקה גרסה עקבית.
השופטת הוסיפה ומתחה ביקורת על בוחן התנועה בתיק, באומרה כי הוא "לא הגיע לזירה בסמוך לקרות התאונה, אלא לאחר כשנה ושלושה חודשים. מדו"ח הבוחן עולה כי הוא אמנם ביקש מהנאשמת להצביע על המקום שבו היא עמדה טרם הפנייה שמאלה, ברם הוא לא שאל את הנאשמת שאלות ולא ביקש ממנה להצביע על מקום האימפקט (התנגשות). אף בעדותו בבית המשפט הבוחן העיד כי אין לו ממצאים מהזירה לגבי מקום האימפקט והוא אינו יודע היכן התרחשה התאונה. למותר לציין שהבוחן לא בדק את הנזקים שנגרמו לכלי הרכב".

בנוסף קבעה השופטת כי "הן הנהג המעורב והן הנאשמת הותירו בי רושם של עדים מהימנים. כל אחד מהם העיד על קרות האירוע מנקודת מבטו ולא מצאתי בגרסאותיהם סתירות או אי התאמות שיכולות היו לכרסם במהימנותן… מרבית העובדות אינן במחלוקת, כך שהשאלה אינה מי מהשניים אינו דובר אמת, אלא האם הנאשמת התרשלה בנהיגה באופן שגרם לתאונה… משלא הוכח כי הנאשמת אכן סטתה מנתיב נסיעתה, אני קובעת שהיא לא נהגה ברשלנות ולא היוותה סיכון לעוברי הדרך. הנהג המעורב, שאצה לו הדרך, הוא שנהג ברשלנות, כשעקף בדרך לא פנויה".
עו"ד גרבאווי מסר בתגובה: "ראוי לציין שישנם שופטים בישראל וכאשר מצליחים לנטוע ספק בעובדות כתב האישום ולהוכיח שעובדות התאונה לא עולות בקנה אחד עם סעיפי האישום – בית המשפט לא מהסס לזכות ואף להעביר ביקורת על התנהלות החקירה. עובדות אילו ראויות לציון וזה נותן תחושה טובה לאזרח שיודע שלא מרשיעים בכל תנאי ובית המשפט נוהג באובייקטיביות ללא העדפה של צד זה או אחר".








