שחרור מוקדם לאסיר שריצה מאסר על שוד מזוין והריגת קשיש

שתף כתבה עם חברים

האסיר שפוט ל-15 שנים והפרקליטות בערעור על החלטת ועדת השחרורים הציגה מידע מודיעיני מטריד, אלא שאז הראתה הסנגורית כי האסיר יצא לחופשות ובית המשפט דחה את הערעור

כלא מעשיהו (צילום ארכיון להמחשה: משה שי, פלאש 90, למצולם אין קשר לכתבה)

בינואר 2008 חבר סאבר עספור , אז בן 31, לשניים אחרים ויחד איתם תכנן שוד של זוג קשישים בדירתם בירושלים. השלושה התחזו לשוטרים, וכאשר הקשיש פתח את דלת הדירה, עספור קשר את הקשישה, חסם את פיה והצמיד סכין לגרונה, בעוד שני האחרים הצמידו אקדח מפלסטיק לרקתו של הקשיש, סתמו את פיו וכפתו אותו. כשהבחינו השודדים שהקשיש חש ברע ואיבד את הכרתו, הם התירו את כבליו ושפכו עליו מים, אולם הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן. השודדים יצאו מהדירה עם כסף רב ורכוש יקר ערך, ולאחר מכן חילקו ביניהם את השלל.

עספור הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בהריגה, שוד מזוין וקשירת קשר לביצוע פשע, ונידון ל-15 שנות מאסר. זה לא היה מאסרו הראשון; בעבר כבר ריצה שנתיים וחצי מאסר עקב הרשעתו בשוד מזוין, ואף זכה אז לשחרור מוקדם.

תום מאסרו הנוכחי של עספור נקבע ל-27 בינואר 2023. הוא הגיש לוועדת השחרורים בקשה לקיצור העונש באמצעות עו"ד עינת סופר בסרגליק. המדינה התנגדה, ונציגיה הזכירו בתגובתם לבקשה כי האסיר כבר זכה לשחרור מוקדם בעבר אך שב למעגל הפשע ואף ביצע עבירות חמורות יותר. כמו כן הוצג לוועדה מידע מודיעיני המצביע על מסוכנות של האסיר. עוד נטען כי הוא הודח מאגף השיקום בכלא עקב תקרית שלילית שבה היה מעורב.

עו"ד סופר בסרגליק טענה מנגד, בין היתר, כי למרות אותו מידע מודיעיני, עספור יצא לחופשות, גם לאחר אותה תקרית שלילית. היא הוסיפה וציינה כי מרשה עבר מאחורי הסורגים כברת דרך משמעותית מבחינה שיקומית.

ב-22 בספטמבר השנה קיבלה ועדת השחרורים בכלא מעשיהו את נימוקי הסנגורית סופר-בסרגליק והחליטה לקצר את עונשו של עספור (42). הפרקליטות, באמצעות עו"ד עינת לב ארי, הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי מרכז. היא טענה כי כל החלטה לשחרר את האסיר היא חריגה משמעותית מהמתחם הקבוע בחוק, מה גם שהמידע המודיעיני מצביע במפורש על מסוכנות הנשקפת מעספור. לטענתה, קיים הבדל מהותי בין יציאה לחופשות בה נופפה הסנגורית לבין שחרור מוקדם.

עו"ד עינת סופר בסרגליק

עו"ד סופר בסרגליק טענה בבית המשפט המחוזי, כי "מדובר במשיב שמביע מוטיבציה לשיקום ורואים זאת לאורך כל הדרך בכל חוות הדעת… הוא עושה את כל המאמצים לעשות תהליך אמיתי ומשמעותי". היא הזכירה כי האסיר אמור להיות משוחרר לפי תוכנית הדוקה של הרשות לשיקום האסיר (רש"א) ולשהות לאחר השחרור בהוסטל. "להיות בהוסטל זה יותר קשה מלהיות בכלא", הסבירה הסנגורית.

השופטות דנה מרשק-מרום, זהבה בוסתן וחנה קיציס ציינו בהחלטתן כי רק במקרים קיצוניים בית משפט מתערב בהחלטת ועדת שחרורים. השופטות הוסיפו כי כאשר המידע המודיעיני הונח בפניהן, הן מצאו אותו מטריד ומשקף מסוכנות שיש לתת עליה את הדעת. אלא שאז, כך לדברי השופטות בהחלטתן, עו"ד סופר בסרגליק הפנתה את תשומת ליבן לכך שהאסיר יצא לחופשות שאותן המידע המודיעיני לא מנע, והוא גם לא הסתבך במהלכן. "נחה דעתנו כי החלטת הוועדה סבירה לעניין זה", לשון החלטת בית המשפט.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *