חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקידו כמפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא מתייחס בתדרוך כתבים לתופעת האלימות במגזר בערבי אשר שוברת שיאים חדשים (רביעי, 16.10).
"נושא האלימות והשימוש בכלי ירייה לפתרון סכסוכים זאת לא רק בעיה במגזר הערבי – זאת בעיה אסטרטגית של כלל מדינת ישראל", אמר ניצב לביא בשיחה עם כלי התקשורת בחול המועד סוכות. "מהיום הראשון בתפקיד הבנתי שהבעיה המרכזית של המחוז זה השימוש בנשק ונושא האלימות, בעיקר במגזר הערבי. קיבלתי החלטה שיחד עם מג"ב ויחידות השטח אנחנו מתמקדים בנושאי האמל"ח והאלימות ושמים אותם בראש סדר העדיפויות, תוך שאנו מוותרים על נושאים אחרים. תפיסת העולם שלי אומרת ש-97 אחוז מהציבור במגזר הערבי הוא ציבור נורמטיבי, אנשים שומרי חוק שמעוניינים בשירותי משטרה, וכל מה שמעניין אותם זה הביטחון האישי והביטחון של המשפחה".
לצד הביקורת הקיימת על המשטרה, לביא לא מפנה אצבע מאשימה כלפי גורמים אחרים ואומר: "האחריות על הפשיעה במגזר הערבי, אלימות ואירועי רצח וירי – מוטלת בראש ובראשונה על משטרת ישראל ועל מפקד המחוז. אני לא מתכוון להטיל את האחריות על אף אחד אחר. עם זאת, בוודאי יש גורמים נוספים בתוך הקהילה שאנחנו צריכים לגייס אותם לטובת הנושא".
בכל הנוגע לשיטת הפעולה בה הוא דוגל אמר ניצב לביא: "השוק מוצף באמל"ח ובמשך שנים התייחסנו לנושא באמצעות תפיסות נשק וכתבי אישום. אבל, למרות שהיו יותר תפיסות וכתבי אישום כמות אירועי הירי הלכה וגברה. תפיסת העולם שלי אומרת, שאנחנו צריכים לגעת לא רק במשתמשים בנשק, אלא בכל השרשרת, בסחר באמל"ח. בחודשים האחרונים גילינו כי ממדי התופעה הרבה יותר גדולים ממה שחשבנו, גילינו לא מעט אנשים שמתפרנסים מהעסק הזה, בעיקר עבריינים, ולא מעט צירים של הברחות אמל"ח שמגיע בסופו של דבר לתוך המגזר הערבי. אם חשבנו בהתחלה שמי שרוכש נשק זה עבריינים, גילינו שגם לא מעט אנשים נורמטיביים רוכשים נשק.
"בחודשיים האחרונים אנחנו פועלים גם מחוץ לגבולות המחוז בכל השרשרת: הסוחרים, המתווכים ועד לאיפה שמייצרים את האמל"ח. אנחנו מזהים גם שב"חים שמבריחים אמל"ח, כלומר מי שרוצה אמל"ח כבר לא צריך להיכנס לשטחים. זה כמו להזמין פיצה, הוא יכול דרך שב"ח שהוא מכיר להזמין אמל"ח שהוא רוצה. אני רוצה לגרום למצב שבסוף לא ישתלם לעסוק בסחר באמל"ח… הדגש שלנו כעת הוא על סוחרי אמל"ח וכל התוכניות שלנו מתמקדות בסוחרים. מי שחושב שאני אעבוד על סוחרי סמים עכשיו – זה לא הזמן. סחר בסמים היא עבירה חמורה מאוד אבל היא לא משפיעה על אלימות ואירועי הירי במגזר".
נושא נוסף שניצב לביא מדבר עליו הוא פתרון סכסוכים באלימות – בקרב עבריינים ואחרים. "כמעט כל יום יש לנו בין 25 ל-30 סכסוכים מרכזיים, בעיקר סכסוכי עבריינים. אנחנו נוגעים בהם אך אנחנו לא יכולים להיות תמיד בכל מקום. ברגע שקורה משהו אנחנו מגיבים בעוצמה, כי אנחנו מבינים שזו הדרך לצמצום האירועים. אם יש קטטה בצהריים ואתה לא מזהה אותה בזמן ומטפל בה, אתה מקבל בלילה אירוע ירי, ניסיון חיסול, השלכת מטען חבלה או רימון. חייבים לטפל בנחישות ובאפס סבלנות באירועי אלימות בזמן אמת, כולל מעצרים של הצדדים, גם אם הראיות חלשות יחסית והנסיבות נוחות פחות. אתה חייב לבצע מעצרים ולהסביר לכולם שהמשטרה נכנסה לתמונה כדי למנוע את האירוע הבא".
לדברי מפקד המחוז, הדילמה המרכזית של המשטרה היא כיצד לפעול לאחר אירוע אלימות או ירי. "נניח שיש אירוע של ירי על אדם והמודיעין שלנו יודע מי ביצע אותו – יש לנו דילמה אם לבצע מעצר או להמתין. תמיד יש את הדילמה של לבצע מעצר מהיר ולמנוע סיכון חיי אדם, או להמתין עם המעצר המהיר, לקחת סיכון של פגיעה בנפש ולנסות לאסוף ראיות".
לטענת ניצב לביא, לתופעת הסולחות המסורתית במגזר יש השפעות שליליות על ההתמודדות של החוק עם תופעת האמל"ח והאלימות. "סולחות זה משהו שיכול להשפיע על החקירה במיוחד בשלבים הראשונים, קורבן עבירה משתף פעולה אבל אז בדקה אחת הכל יכול להיהרס בגלל סולחה, שבעקבותיה הקורבן כבר לא ישתף פעולה".
בנוגע לארגוני הפשיעה בצפון אמר מפקד המחוז כי במחוז הצפון "מזהים פחות פעילות של ארגוני פשיעה במובן המלא של המושג, אלא יותר אירועים שקשורים לסכסוכים בין קבוצות עבריינים על רקע של גביית חובות כספיים וסחיטת דמי חסות. אנחנו מזהים את נושא הכסף וההלוואות בשוק האפור כפקטור מרכזי שמוביל לאחר מכן לאירועי ירי".
ניצב לביא התייחס ספציפית לעיר טמרה, שנחשבת כעיר רווית פשיעה: "מדובר בעיר שמייצרת פשיעה, אלימות, סחר בסמים, אירועי ירי ושודים מזוינים. בשלושת החודשים האחרונים פועלת מפקדה משימתית וביחד עם פעילות כירורגית של ימ"ר על יעדים מרכזיים. לכן כמות אירועי בעיר הירי ירדה למספרים נמוכים, המשילות עלתה באופן משמעותי ותחושת הביטחון חזרה לרחוב".
