בית המשפט המחוזי, בפסק דין מנחה, דחה (15.9.19) בקשת רשות ערעור של אם, והותיר על כנה את ההחלטה לחסן ילד בן 3.5. "אין כל צורך לצרף חוות דעת רפואית בתמיכה לבקשה למתן החיסונים, שעה שההורה השני מתנגד. ברירת המחדל היא שיש לפעול על פי הנחיית הרשויות, ולערוך את החיסונים", קבע השופט נפתלי שילה.
הורי הילד התגרשו לפני כשנה, ובהסכם ביניהם נקבע שמשמורת הילד תהיה בידי האם. לפני כחודשיים הגיש האב תביעה וביקש מבית המשפט לאשר חיסון הקטין (חיסון מחומש) או להורות על חיסונו ללא חתימת האם. השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה פסק (21.8.19) שהאב רשאי לחסן את הילד בכל חיסון המומלץ על ידי משרד הבריאות, חרף התנגדות האם. "חיסונו של קטין הוא חלק מטובתו, שלמות גופו והבטחת שלומו", נימק.
האם לא השלימה עם ההחלטה, והגישה בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה לבית המשפט המחוזי. באמצעות עו"ד שוש חן נחום, טענה האם שהשופט שני טעה כשלא המתין לקבלת חוות דעת רפואית בטרם הורה על ביצוע החיסון. עוד טענה, שהחיסון טומן בחובו סיכון, ואין לכפות עליה כאם ביצוע פעולה רפואית בבנה בניגוד לדעתה.
האב, באמצעות עו"ד מיכל ברנקין, טען שהילד אינו מחוסן כלל, וזו סכנה מיידית הן עבורו והן עבור שאר ילדי הגן. עוד טען, שהדרישה למינוי מומחה רפואי נועדה למשוך ולעכב את ההליך, וכך למנוע את החיסון, שהרי עמדת משרד הבריאות היא חד משמעית ואין כל צורך בחוות דעת רפואית נוספת משמדובר בטיפול מניעתי.
השופט שילה קיבל כאמור את טענות האב, וחייב את האם בהוצאות משפט של 5,000 שקלים. עו"ד ברנקין: "מדובר בפסק דין מנחה, מאחר שמדובר לראשונה בסוגיה שהוכרעה בבית המשפט המחוזי: חיוב לחסן על אף היעדר הסכמת ההורה השני. על פי פסק הדין אין צורך בחוות דעת מומחה בכל הקשור לחיסון המהווה טיפול מניעתי".
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
עו״ד מיכל ברנקין תותחית. ממליצה עליה בכל פה