קשה לזכות נאשם

18 ביולי 2019.

כבוד השופט דניאל טפרברג מודיע על זיכוי מחמת הספק של נאשם מעבירת הצתה שיוחסה לו. נכתבה הכרעת דין מוקפדת ומפורטת. אבל השאלה המתבקשת היא, מדוע כל כך קשה לזכות נאשם בלא שיוסף הכותר "מחמת ספק".

נאשם הועמד לדין, והתיק התנהל מראשיתו עד סופו. בית המשפט, בסיום מתן הכרעת הדין, קובע: "על יסוד האמור, לא שוכנעתי כי במקרה שלפנינו מלמדות הראיות, מעבר לספק סביר, על אשמתו של הנאשם. החשש מפני הרשעת חף מפשע אינה מאפשרת את הרשעתו של הנאשם בעבירת הצתה, ומחייב איפוא את זיכויו של הנאשם בעבירת ההצתה מחמת ספק".

עוד נקבע באותה הכרעת דין: "לאחר שעיינתי בהודעות העדים במשטרה והתרשמתי מעדויותיהם בפני, אני קובע כי קיים ספק סביר באשר לאשמתו של הנאשם, וכי המאשימה לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי את האמור והמפורט בכתב האישום".

בהמשך קובע בית המשפט כי "הנאשם סיפק תשובות סדירות בעדותו שיש בהן כדי לחזק את הספק בדבר אשמתו במעשה העבירה". אם כך הם פני הדברים, כפי שקבע בית המשפט בכבודו, צריכה להיות תוצאה אחת ויחידה במקרה הזה, זיכוי מלא של הנאשם, ולא זיכוי מחמת ספק.

אם הראיות אינן יכולות לשמש בסיס לאשמת הנאשם, אם קיים חשש להרשעת חף מפשע, אם מכל העדויות וההודעות שבית המשפט עיין בהן לא ניתן להרשיעו בעבירת הצתה, יש לזכות את הנאשם ללא הגיבנת של הספק. זיכוי לשמו, לא יותר, אבל גם בהחלט לא פחות. למערכת המשפטית קשה לזכות נאשמים, אבל אם כבר "חייבים" לעשות כן, מדוע בהגבלה, מה גם שבית המשפט האמין לנאשם ולהסבריו במקרה הזה.

נאשם מוחזק בחזקת זכאי עד שלא יוכחו היפוכם של דברים, ואם החזקה הזו נשארה שרירה וקיימת גם בתום ניהול תיק הראיות ומתן הכרעת דין, מדוע יהיה הוא זכאי מחמת הספק, שזה פחות ממה שמייחסת לו החזקה טרם נתברר משפטו.

ת"פ 49547-11-15, מדינת ישראל נגד ניסנוב.

בשם המאשימה פרקליטות מחוז ירושלים, עו"ד ג'ניה קליימן.

בשם הנאשם עורכי הדין מנחם רובינשטיין ומורן סעדון.