
האם לשכת שר המשפטים אמיר אוחנה היא לשכת עבודה לקרובי משפחה? בשבוע שעבר פורסם בהארץ כי שר המשפטים הטרי מינה את בת דודתו, נרקיס אלפי, כמנהלת לשכתו. השר ביקש בטרם המינוי חוות דעת מהייעוץ המשפטי במשרד המשפטים, שאישר את המינוי ולא מצא בו מניעה, מאחר שלפי כללי התקשי"ר קיים איסור על מינוי עובד בן משפחה בכפיפות, רק אם הוא קרוב מדרגה ראשונה.
היום נודע לפוסטה כי בעקבות בת הדודה אלפי שמונתה כרל"שית השר, מינה אוחנה קרובת משפחה נוספת שלו, אורית משה, כיועצת. מקורות המקושרים למשרד המשפטים טענו כי בלשכה מועסקות כעת שלוש קרובות משפחה בדרגות שונות של השר. במהלך העבודה על הכתבה, ובעקבות ידיעות שהופצו לעיתונאים נוספים, פירסם אוחנה פוסט בפייסבוק בו טען כי רק שתיים מהעובדות שגייס ללשכה הן קרובות משפחה, ושתיהן בעלות נסיון רלוונטי (כאשר לגבי היועצת משה, לטענתו, הוא אינו יודע מה מידת קרבתה המדויקת אליו).
מתחת לתמונת פייסבוק משותפת שלהם שפורסמה לפני מספר שנים, כתבה נרקיס אלפי: "בן דודי היקר עו"ד אמיר אוחנה. ליכוד משפחתי!". לדברי אוחנה, אלפי שימשה עד כה כמנהלת בפועל של לשכת מנכ"ל משרד הכלכלה, ואורית משה היתה בעבר יועצת של סגן השר ז'קי לוי (ליכוד).

התנועה לטוהר המידות בראשות עו"ד אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בבקשה שיבחן מחדש את כשירות המינויים בלשכת השר: "למשרד המשפטים מסורת ארוכה של הנחלת ערכים של שלטון החוק וטוהר מידות", כתבו עו"ד בעז ארד ומנדי אור בשם התנועה. "אף אם אין התקשי"ר אוסר במפורש על העסקת בת דודתו של השר כמנהלת לשכת שר המשפטים, הרי האיסור על העסקת גיס או גיסה, במשרה שיש בה כפיפות ישירה לעובד אחר באותו משרד, ולא סתם עובד, אלא השר בכבודו ובעצמו, מלמד על הבעייתיות הקשה של מינוי זה.
"גם אם אין איסור מפורש על העסקת בת הדודה, אין ספק מבחינת טוהר המידות, כי המינוי הוא ביטוי לתרבות שלטונית קלוקלת. מינוי מסוג זה פוגע באמון הציבור. הוא פתח לריקבון והשחתה, והוא התגלמות הנפוטיזם בשירות הציבורי. אנו מבקשים שהיועמ"ש יבחן וינחה את השר לתקן את הפגם. כמו כן אנו מבקשים כי נציב שירות המדינה יבדוק האם מדובר במינוי בודד של בת למשפחת השר אוחנה, או שמא התקבלו לעבודה בלשכתו קרובי משפחה נוספים, בדרגות קירבה שונות".

בעקבות פניית התנועה לטוהר המידות ועיתונאים, פירסם השר אוחנה כאמור פוסט תגובה: "לאור זעקות השבר על כך שמנהלת הלשכה שלי היא גם בת דודתי, מצאתי לנכון להוסיף עוד קצת 'חומר משפחתי' לעיתונאים. יש לי משפחה גדולה… כשנכנסתי לכנסת, הכרתי את אורית משה. אורית הייתה בעבר היועצת של חבר הכנסת דוד צור (קדימה), ובזמן שהכרתיה – יועצת של סגן השר ז'קי לוי. נוצרה בינינו כימיה, ובאחת השיחות אף גילינו כי יש בינינו קרבה משפחתית מסוימת שאינני יודע לעמוד על טיבה. משנבחר לוי לראשות עיריית בית שאן, המשכתי לשמור על קשר עם אורית, מתוך תקווה שאם אתמנה לשר, דבר שמביא איתו גם את הרחבת הצוות הקרוב, אשקול לצרף אותה. ואכן, כך היה. אורית היא היום חלק מהצוות.
"כשאדם מתמנה לשר, הוא צריך להרכיב לשכה. הלשכה מורכבת ממשרות אמון, כלומר, בהגדרה: אנשים שהשר מכיר ונוצרו ביניהם לאורך השנים יחסי אמון", כתב אוחנה. "נרקיס היא, בעוונותיה, לא רק בת דודה שלי, היא גם האדם היחיד שהכרתי שיכול ומעוניין למלא את תפקיד (הרל"שית). יכולה – כי היא ניהלה בפועל את לשכתו של מנכ"ל משרד הכלכלה, שזה הכי קרוב לניסיון רלוונטי שנמצא במעגל ההיכרויות שלי; ורוצה – משום שבאה לבקשתי כדי לעזור לי לתפעל את הלשכה, תמורת השכר המדהים בן ארבע הספרות שהיא מקבלת, ברוטו.
"למרות שבהגדרה של 'קרובי משפחה' בחוק הרלוונטי, יחסי הקירבה בינינו אינם אוסרים את העסקתה, רציתי להיות יותר צדיק מהאפיפיור וביקשתי מהיועמ"ש חוות דעת כתובה שהדבר כשר, תקין, חוקי – הכל גלוי, הכל שקוף, הכל לפי הספר. לא הסתרנו את הקשר בינינו. אני יכול להבין מדוע מי שקורא רק את הכותרת, ולא את כל הנסיבות, יעקם את האף. אכן ראוי שנפוטיזם יטריד כשמדובר בתופעה, במשרות ציבוריות בשכר מופקע, ובמשרות מסוימות במקומות מסויימים, לא כשהמדובר במשרת אמון", כתב אוחנה.









