בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהגישה המדינה ובדעת רוב ביטל זיכוי שנפסק בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה בתיק גרימת מוות ברשלנות.
תחילת הסיפור בתאונה שהתרחשה ב -21 בספטמבר 2015. סמוך לשעה 16:30 יצא הנאשם ברכבו מחניית בית החולים מעון-רופא בחיפה. בעודו עומד על המדרכה, הוא התכוון לפנות ימינה לכיוון נווה שאנן אך משהתקרב לכביש – פגע עם חזית רכבו בקשישה בת 85 שהלכה על המדרכה. היא פונתה לבית החולים רמב"ם ונפטרה בחלוף מספר שעות.
הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי לא היה קשר סיבתי בין התאונה לבין החבלות ומות המנוחה. סנגורו, עו"ד ערן בר אור, טען כי המנוחה סבלה מדימום מוחי כ-10 ימים לפני התאונה ועל כן לא ניתן לקבוע חד משמעית כי נפטרה כתוצאה ישירה מהתאונה.
במהלך המשפט הציגה התביעה ראיות שונות. ביניהן, הודאת הנאשם בפני איש משטרה שהוזעק לזירה, לפיה פגע קלות במנוחה. ראיה נוספת היתה שיחה של הנאשם עם מוקד 100 מיד לאחר התאונה, בה אמר: "בטעות דרסתי פה מישהי". ראיה משמעותית זו הוצגה באיחור, לאחר שפרשת התביעה כבר הסתיימה והנאשם כבר העיד.
השופט גיל קרזבום שזיכה את הנאשם מחמת הספק קבע שהיה מחדל חקירתי וציין כי המשקל הראייתי של ההקלטה נמוך מאחר והנאשם היה שרוי באותו רגע במצוקה. לגבי ההודאה בפני השוטר קבע השופט כי היא אמנם קבילה, אך משקלה נמוך מאוד מאחר והיה על המשטרה לומר לנאשם שהוא חשוד ולהודיע לו על זכות היוועצות עם עו"ד. בנוסף קבע השופט כי בדיקת המשטרה בזירה לקתה בחסר, וכי היא לא הצליחה לשלול גורמים אחרים שהביאו למות המנוחה.
ביום חמישי (18.7), בית המשפט המחוזי ביטל כאמור את הזיכוי. השופט כמאל סעב אמנם הסכים שהראיה המרכזית היא ההקלטה למוקד 100, וכי היא הובאה באיחור, אולם הזכיר כי הנאשם לא ביקש לחזור ולהעיד בכדי להזים את הראיה. השופט הוסיף כי מכלול הראיות מראות שהנאשם אכן פגע במנוחה, וכי הודאתו בפני השוטר יוצרת מארג ראייתי שלם המבסס את ההרשעה. "רשלנותו של הנאשם היא זו שהביאה לקרות התאונה. אמנם גם המנוחה נהגה ברשלנות, עם זאת רשלנותה אינה מנתקת את הקשר הסיבתי בין הרשלנות של הנאשם".
השופט יגאל גריל הצטרף לדעתו של השופט סעב והוסיף כי אין ספק שחקירת התאונה היתה מלווה במחדלים רבים, אך הצטברות הראיות מובילה למסקנה שרכב הנאשם פגע במנוחה. השופט אבי לוי נותר בדעת מיעוט והחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק, בנימוקים דומים לאלה של בית המשפט לתעבורה.
לבסוף, הזיכוי בוטל כאמור, והתיק הוחזר לבית המשפט לתעבורה, שם יתחדש הדיון וייקבע האם הנאשם נהג ברשלנות, והאם היה קשר סיבתי בין התאונה לבין מות המנוחה.
יש לציין כי כיום הנאשם נוהג. מלבד הפסילה המנהלית ל-90 יום, רישיונו לא נשלל מאחר והתביעה לא הגישה בקשה לפסילת רישיונו עד תום ההליכים.
עו"ד בר אור אמר לאתר פוסטה כי בית המשפט המחוזי החזיר את התיק כדי לקבוע מה תרומתו של הנאשם למותה של המנוחה. לדברי הסנגור, לגופת המנוחה לא נערכה נתיחה לאחר המוות, ולכן אין מסקנה חד משמעית לגבי נסיבות מותה. "לאחר עיון של בית המשפט המחוזי שנחלק בדעותיו, אנו נמשיך ונטען להגנת הנאשם ונבקש מבית המשפט לתעבורה לשוב ולזכות אותו על סמך הסוגיות שטרם נדונו במלואן ושלטענתנו מצדיקות את השבת הזיכוי על כנו".
