אי תשלום פיצוי של 3.5 מיליון שקלים שהוטל בגזר דין פלילי, אינו מהווה חסם לשחרור מוקדם (ניכוי שליש) של אסיר שעמד בכל יתר הקריטריונים, ובראשם מיצוי הליכי הטיפול והשיקום בכלא. כך קבעה ועדת השחרורים בכלא מעשיהו, בעניינו של פקיד בנק, מנהל מחלקת השקעות בבנק הפועלים בטייבה, שהורשע בגניבת שישה מיליון שקלים מלקוחות.
יוסף מסארוונה, תושב בקה אל גרביה, גנב כספים מיותר מעשרים לקוחות של הבנק. בימים האחרונים הוא שוחרר בתום ריצוי חמש שנות מאסר, ארבע מתוך שש שנים שנגזרו עליו, ושנה נוספת בה ישב במאסר כחלף קנס בסך 1.2 מיליון שקלים שאותו לא שילם, מאחר שלדבריו לא נותרו ברשותו כספים.
מעבר לקנס, הטיל עליו בית המשפט גם לשלם פיצויים לנפגעי העבירה, שהצטברו לסכום של 3.5 מיליון שקל, כולל ריביות. מאז מרץ האחרון נערכו בוועדת השחרורים שלושה דיונים, שהתרכזו בשאלת אי תשלום הפיצוי, שבניגוד לקנס אינה גוררת לפי חוק תקופת מאסר אוטומטית חלף פיצוי.
הוועדה, בראשות השופט בדימוס יצחק שנהב, קיבלה את בקשת האסיר, באמצעות עו"ד רומח שביט ממשרד ברזילי גגולה שביט דרוביצקי, לניכוי שליש, למרות אי תשלום סכום הפיצויים הגדול. הוועדה הלכה בעקבות פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון משנה שעברה בעניין קיריל סטצ'נקו, אסיר שהורשע בהריגה ולא שילם את הפיצוי לאם המנוח.
הוועדה קבעה בעניינו של עובד הבנק, כי האסיר עבר הליכי שיקום ו"עשה את כל המאמצים להגיע להסדר פריסת תשלומים עם המרכז לגביית קנסות", כמו במקרה סטצ'נקו, ועל כן ראוי לשחרור מוקדם, למרות שעד כה שילם רק 30 אלף שקל מסכום הפיצוי. הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה, ועתרה לבית המשפט המחוזי, שהחזיר את הדיון לוועדה. זו שבה וחזרה על החלטתה.
דוחות גורמי השיקום בשב"ס וברש"א היו חיוביים באופן חד משמעי. ועדת השחרורים קבעה כי "אין מחלוקת על כך שהאסיר עבר את כל ההליכים הטיפוליים בכלא, ומחוות הדעת המקצועיות עולה כי הוא ראוי לשחרור. נותרה שאלת הפיצוי כשאלה מרכזית להכרעת הועדה".
הפרקליטות טענה כי חרף חוות הדעת, אין לאשר שחרור מוקדם לאסיר שגנב מיליונים ולא החזיר את הכסף. "היכן הכסף? האסיר לא עשה דבר לפצות את המתלוננים במשך כל השנים", אמרה נציגת הפרקליטות. לטענתה, הוא התחיל להפקיד על חשבון החוב 3000 שקל כל חודש, רק לפני שהגיש את הבקשה לוועדת השחרורים. עד עכשיו, הספיק לשלם 30 אלף שקל בלבד מתוך שלושה מיליון. "יש לו יתרת מאסר עד 2021. זו תקופת תנאי ארוכה. שחרור מוקדם זו לא זכות קנויה", טענה הפרקליטות.
עו"ד שביט אמר לוועדה שהאסיר הגיש שלוש בקשות לפריסת הפיצוי ונדחה. "מאז אפריל 2017 אנחנו בתהליך מול המרכז לגביית קנסות כדי לנסות להגיע להסדר תשלומים. המרכז (זרוע של רשות האכיפה והגבייה) דרש שישלם את החוב בשני תשלומים, או שיפקיד מיליון שקל לפחות, ואז ידונו בהמשך הפריסה.
"אם היה לו כסף, הוא היה משלם קודם את הקנס ולא נשאר במאסר שנה נוספת…אין לו שום מקורות כספיים נסתרים. הוא איבד את ביתו ואת ממונו, וכל מה שהיה לו הלך על מימון ההליך הפלילי היקר, ובהליך הגירושין מאשתו. כל שהוא יכול להציע הוא את משכורתו החודשית בסך 3000 שקל, אותה הוא מקבל מהמפעל בכלא בו הוא עובד.
"לא יכולה להיות מחלוקת שלאסיר מאחורי סורג ובריח לא יכולה להיות יכולת לשלם מיליון או חצי מיליון. החלטת המרכז לחייב אותו בתנאי תשלום כאלה בלתי סבירה, לאור העובדה שבלית ברירה הוא נאלץ לשבת עוד שנה במאסר, בהיעדר יכולת לשלם קנס", הדגיש שוב עו"ד שביט. "על הוועדה לקבוע שהאסיר עשה כל שניתן, ותשלום הפיצוי לא יהיה חסם (לשחרור), כאשר כל הקריטריונים חיוביים".
התקדים שנקבע בעליון בעניין סטצ'נקו, הוסיף עו"ד שביט, פועל לטובת האסיר. "שם היה מדובר בתשלום לאם מנוח על הריגה, ובענייננו מדובר בנפגעים כלכליים, אשר קיבלו כבר את הפיצוי שלהם מהבנק…אנחנו דנים באסיר בן 56, סב לנכדים, שזה מאסרו הראשון. העבירות בוצעו לפני 10-14 שנים…התנהגותו בכלא היתה חיובית והוא יצא ל-44 חופשות. רוב תקופת המאסר עבד במפעל יצרני, שולב באגף שיקום, סיים סדנה ייעודית לעברייני מרמה. רש"א התרשמה כי הוא מתאים לטיפול בקהילה".
עו"ד שביט ביטל את הניסיון של הפרקליטות להוכיח שלאסיר יש כספים, לאחר שב"חקירת היכולת" עלה כי גרושתו תבעה מהמדינה מיליון שקל, שמוחזקים לכאורה בקופות גמל שלו וחלקם הוקפאו על ידי המדינה. בית המשפט אף אישר לגרושה לקבל 250 אלף שקל מההפרשות לתגמולים. "האסיר לא ראה ולא יראה את שאר הכסף", הסביר הסנגור. "אלה כספי פיצויים ותגמולים שהמעסיק הפקיד לטובתו בשנות עבודתו, אך אחרי שהתגלתה המעילה, המעסיק משך את הכספים. הוא לא יכול לבקש שהמעסיק ישלם גם את הפיצוי הפלילי שלו". הוועדה אישרה מתן הזדמנות נוספת להסדר של האסיר מול המרכז לגביית קנסות, אך המרכז סירב לדון מחדש בבקשת פריסה, לאחר דחיית ההשגות הקודמות.
ועדת השחרורים שבה וקבעה, הפעם מבלי שהוגש ערעור: "לפי חוק שחרור על תנאי, תשלום הפיצוי לקרבן העבירה הוא שיקול רלוונטי אחד מתוך שורה של קריטריונים… בהלכת בית משפט העליון נקבע שאם יעדי השיקום מומשו, ובהיעדר מסוכנות, 'הותרתו במאסר בשל אי תשלום הפיצוי בלבד, מפחיתה ממשקלו וחשיבותו של האינטרס הגלום בשיקום אסירים והחזרתם לחברה'… אנו משוכנעים שהאסיר אינו יכול לשלם את הסכום הנ"ל… בכל אחת מהפניות לפריסת חובות, פירט האסיר את מצבו הכלכלי שאינו מאפשר לו לשלם את הנדרש, העובדה שירד מנכסיו בעקבות מאסרו והוצאותיו המשפטיות. האסיר מטופל בחמישה ילדים, התגרש מאשתו, יש לו חוב של חצי מיליון שקל בהוצאה לפועל ואין לו כל נכס שניתן למכור".
