שר המשפטים אמיר אוחנה אמר הבוקר בכנס לשכת רואי חשבון באילת כי בכוונתו להקים ועדת חקירה בראשות שופט לבדיקת הכשלים במח"ש.
"בימים אלה שמענו מכל עבר על בעיית אמון קשה במחלקה לחקירות שוטרים. אלה לא רק יוצאי אתיופיה, זו בעיה חוצת מגזרים", אמר אוחנה. "אין זה אומר בהכרח שהביקורת מוצדקת. ייתכן שהיא נובעת מסיבות לא ענייניות – אך אם לא נבצע בדיקה יסודית, לא נדע לאתר את שורש בעיית אי האמון ולא נדע לטפל בה. על כן, אני שוקל להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, כדי לאתר את שורש הבעיה ולקבל החלטות". ברמז לראשי הפרקליטות ומח"ש, אמר אוחנה: "כבר שמעתי שיש מי שדעתם לא נוחה מוועדה כזאת, אבל הנוחות פה היא פקטור משני.
"אני ממונה היום על מערכת שלא תמיד הצטיינה בחוש ביקורת עצמית מפותח. אחד הדברים שאני שואף לחזק זה את הביקורת. הביקורת והשינויים שהיא מביאה איתה – יחזקו את אמון הציבור במערכות השונות של עולם המשפט, בתי המשפט, הפרקליטות ומח"ש".
אוחנה הוסיף כי אם הליכוד ינצח בבחירות הקרובות, הוא מעריך כי ימשיך בתפקיד שר המשפטים. "אני רואה לנגד עיני מטרה אחת, עיקרית וחשובה: חיזוק את אמון הציבור במערכת המשפט. אני מאמין שהדרך לעשות זאת איננה מגננת יתר על המערכת, מגננה המונעת כל שינוי ושיפור. הדרך היא לפעול, בכבוד ובדרך ארץ, כדי לבנות ולא כדי להרוס".
מח"ש נמנעת ממיצוי תפקידה
כבסיס אפשרי לכתב המינוי של ועדת החקירה, יכולה לשמש עתירה לבג"צ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד מח"ש כבר לפני שנתיים. בעתירה, ביקשה האגודה להורות למח"ש לנתח ולפלח את אלפי התלונות שהתקבלו אצלה במהלך השנים על שימוש בכוח שלא כדין, ולפי סוג האמצעים בהם עשו השוטרים שימוש.
עורכי הדין אן סוצ'יו ואבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח טענו כי בידי מח"ש כל הכלים לערוך ניתוח מקיף של תיקי אלימות שוטרים, ולעקוב אחרי דפוסי השימוש באמצעי הכוח (אלות, בואש, טייזר, גז מדמיע, רימון הלם, ועוד) ולהפיק לקחים – אך היא נמנעת מכך.
עו"ד סוצ'יו כתבה: "אחת התופעות המרכזיות שמעסיקה מזה זמן את הציבור היא התופעה של אלימות שוטרים והשימוש המוגזם בכוח כלפי אזרחיות ואזרחים, ובפרט מאוכלוסיות מיעוט. המחלקה לחקירות שוטרים משמשת צומת מרכזי בטיפול בתופעות אלו, ומרבית המידע אודות קורבנות אלימות של שוטרים ואודות ההשלכות של השימוש באמצעי הכוח החדשים על שלמות הגוף והנפש של תושבי ישראל מתנקז אליה".
לפי העתירה, "משך שנים ארוכות פנו מבקר המדינה, ועדות הכנסת וארגוני זכויות אדם בדרישה לקבל מידע אודות תלונות שהוגשו למח"ש בגין השימוש באמצעי הכוח השונים, אך מח"ש מסרבת לאסוף את הנתונים. אלפי התלונות שמגיעות למח"ש מדי שנה הן המקור היחיד כמעט שממנו ניתן ללמוד על התנהלות המשטרה כלפי הציבור… התנהלות מח"ש לוקה בחוסר סבירות קיצוני, נוכח האינטרס הציבורי הרחב הקיים באיסוף מידע זה, ולאור החובה של המשטרה לבסס את החלטותיה בעניין השימוש באמצעי כוח על תשתית עובדתית מלאה.
"מעבר לתפקידה של מח"ש בחקירת תיקים פרטניים, למח"ש יש תפקיד מכריע בזיהוי דפוסים של התנהגות עבריינית במשטרה והתחקות אחר כשלים מערכתיים בתוך המשטרה", הדגישה האגודה לזכויות האזרח. "העובדה כי רק 6 אחוז מכלל התיקים שנפתחו במח"ש בגין אלימות שוטרים הסתיימו בהעמדה לדין פלילי, וכי מאות תלונות בגין אלימות שוטרים כלל לא מגיעות לחקירה, מעוררת ספקות באשר ליעילות הטיפול של מח"ש בתופעה ויכולתה להגיע למיצוי הדין עם שוטרים".
העתירה הניבה פרי ראשון. לאחרונה, בהודעת עדכון שמסרה מח"ש לבג"צ, נמסר כי עד סוף 2019 תעלה לשימוש מערכת ממוחשבת חדשה, בה יוזן בכל תיק באיזה אמצעי כוח נעשה שימוש ויתאפשר איסוף ופילוח של האירועים.
