מסע הבחירות של אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין הנבחר, יצא לדרך מנקודת פתיחה לא פשוטה.
בהיבט האישי, חימי נהנה מאהדה והערכה מקצועית של קולגות בתחום הפלילי שצבר בעשרות שנות קריירה. ברמה הפוליטית הברנז'אית הוא גם צבר כוח עצום של אלפי עורכי דין בסיום קדנציה מוצלחת במיוחד בה הקים יש מאיין את מחוז המרכז.
אבל הנשורת מפרשת אפי נוה, החקירה הפלילית שהגיעה עד לפתחה של הוועדה למינוי שופטים, מעצרו הסנסציוני שמטבע הדברים עורר התקפות מרוכזות בכל אמצעי התקשורת, איימו לפזר את כל מחנה אפי נוה כולו, ומטבע הדברים העלו שאלות על עתיד הלשכה. בן רגע נוצרו תנאים להופעה של מתמודד כבד משקל, שיטיח עוד בוץ בהנהלת הלשכה, באנשיה ובמה שהיא מסמלת, וינסה להטיל צל ענק על המוניטין של חימי, וזה היה מתחם הנוחות המטעה של ציון אמיר.
כאשר מנהל הקמפיין של חימי, היועץ האסטרטגי מאיר סוויסה, ביצע מחקרי עומק לפני חמישה חודשים הנתונים הצביעו על סחף עמוק אל ציון אמיר, המועמד החדש, ה"נקי", שהבטיח לטהר את הלשכה.
סוויסה הוא קמפיינר מגוון עם נסיון בלא מעט מערכות. עד לאחרונה ליווה את מירי רגב, ובבחירות 2015 היה בצוות האסטרטגי של נתניהו. בימים אלה סוויסה כבר מנהל דווקא את הקמפיין של איציק שמולי לראשות מפלגת העבודה. לסוויסה יש נסיון גם מבחירות קודמות בלשכה שהסתיימו בנצחונות, ב-2011 כיועץ בצוות של דורון ברזילי וב-2015 כיועץ של אפי נוה (מנהל הקמפיין היה הדוד שלו, דדי סוויסה). במטה המנצח של חימי, לצד מאיר סוויסה היו עוד מנהל המטה, ירון סבן, טל מילר והדוברת הילה זליגמן.
הנה כלל אצבע שמוכר בעולם הייעוץ הפוליטי ונכון להרבה מערכות בחירות: 35 אחוז נוהגים לתמוך במנהיג קיים. זה גודלו של מחנה ה"כן" המובהק. בצד השני, מחנה ה"לא", המתנגדים הקשים, הוא גם פחות או יותר באותו גודל. ביניהם, כשליש מתלבטים.
להחזיר את הבייס הביתה
מערכת הבחירות האחרונה נפתחה עבור מחנה ה"כן" – כל מי שמזוהה עם הלשכה – בפוסט טראומה ובעמדת מגננה. המנהיג הקודם הלך בבושת פנים, וציון אמיר נישא על גלי מומנטום אופוזיציוני חריף. הסחף התבטא בנתון מדאיג בסקרים הראשונים שהזמין סוויסה: אמיר הוביל ב-36 אחוזים, נקודת פתיחה גבוהה.
חימי, למרות הבחירה שלו כיושב ראש זמני, נתפס כאנדרדוג. אבל בשיא המתקפה הציבורית על הלשכה, בלט עוד נתון בסקרים: שיעור גבוה במיוחד של מתלבטים, 60 אחוז. מה שווים סקרים כאשר רוב גדול מעורכי הדין לא מצביעים בבחירות? כדי להבין את זה סוויסה בודד את הנתונים לאלו שהצביעו בשתי המערכות הקודמות, ומצא כי הפער לטובת אמיר הצטמצם ל-15 אחוז בלבד.
בשלב הזה שני הצדדים הפיצו סקרים שאף אחד לא באמת האמין בהם. בעוד אמיר הלך על ראשו של חימי כחברו ושותפו לדרך של נוה, חימי חזר ואמר שהלשכה בתקופת נוה עשתה דברים טובים למען עורכי הדין ומערכת המשפט, ואילו אפי טעה ברמה האישית ועל כך הוא משלם מחיר. חימי נשאר נאמן לאמת שלו, ולא ניסה למצוא חן בעיני התקשורת. עם זאת, כאשר נבחר לכהונה זמנית הוא הודיע כי השופט בדימוס יורם דנציגר הוא מועמדו לוועדה למינוי שופטים (במקום נוה!), פעל לתקן ולשנות את דרך מינוי בוררים והפסיק את עבודתה של מבקרת הפנים, אך למרות זאת הותקף על סירובו לגנות את נוה, ולא התרגש.
"המוטו של חימי היה 'שומרים על הבית'", מתאר אחד מאנשי הקמפיין הבכירים. "עורכי דין רבים וטובים שמעורבים בלשכה ביקשו מנהיג שלא יתבייש בלשכה. שלא ימחק את הישגיה. שיביע אמון באנשים. כך התחלנו לבנות את מחנה ה'כן' מחדש, החזרנו את הבייס הביתה", הוא מסביר במונחי קמפיין בחירות. "חזרנו לבנות את גאוות היחידה… עורכי דין שהביעו בסקרים דעה שלילית על הלשכה לא באו בסופו של דבר להצביע, ואילו אנחנו ידענו שהמצביעים מהבחירות הקודמות מעריכים את העבודה של חימי.
"במקביל לחזרת ה'בייס', ציון אמיר לא התרומם. לא זינק קדימה. הקמפיין שלו לא הצליח להביא קהלים חדשים. נקודת הסיום שלו לא היתה שונה בהרבה מנקודת הזינוק".
הקרב על מדינת תל אביב
במחנה חימי ידעו מראש שאת 'מדינת תל אביב' הם יפסידו. בבחירות האלה נחשף דמיון מדהים לדפוסי ההצבעה בבחירות לכנסת, כאשר בחירת מחוז תל אביב והסנטימנט הפוכים לשאר המדינה. במטה חימי ידעו שכל מה שהם צריכים הוא למנוע קריסה בתל אביב ולהקטין שם את היתרון של אמיר, מתוך הנחה שכל שאר המחוזות והפריפריות יאמרו את דבריהם.
ככל שה"בית", הלשכה הותקפו יותר, גדלה המוטיבציה דווקא של התומכים בחימי. "עבורנו, התחושה התקשורתית שציון אמיר ינצח דווקא היתה טובה", משחזר אותו בכיר במטה חימי. "שבועיים לפני הבחירות אמיר הוציא סקר של מכון רפי סמית, שהוא מוביל על חימי בפער של 30 אחוז. אנחנו לא הוצאנו סקר נגדי, למרות שהיה לנו. זו היתה טעות שלו, כי בתל אביב אנשים חשבו שהקרב גמור, שם ציון אמיר 'ראש לשכה' כבר מזמן".
בסופו של דבר השאננות, או שמא אדישות, הובילה לשיעור הצבעה של 22 אחוז בלבד במחוז הכי גדול, מה שהעניק לאמיר יתרון של 700 קולות בלבד. האדישות במחוז תל אביב פעלה באופן מובהק לטובת חימי. ביום הבחירות, סוויסה ואנשיו אפילו פעלו להפצת מסרים על לחצים בקלפיות בתל אביב כדי להניא מצביעים מלרוץ לקלפיות, מטה אמיר לא ידע לעשות את הפעולה ההפוכה.
למה האליטות התל אביביות והתקשורת היו בצד של אמיר? אין כאן עניין של ימין ושמאל. דווקא חימי התבטא בבירור נגד יוזמות לפגוע בבית המשפט העליון כאשר נתניהו ניהל מו"מ להרכבת ממשלה, בעוד קולו של אמיר נדם במשך ימים רבים. אולם, הדימוי של אמיר הוא אליטיסטי, והוא נתפס כתל אביבי בורגני, עם רעמת השיער הלבנה, המשקפיים האופנתיות, דרך הדיבור. אמיר חבר אל המשרדים הגדולים, צירף את אילן בומבך ודורון ברזילי, וקידם את המוטיב של "הנאורים" שיחזירו את הכבוד ללשכה "מול העסקנים הנבערים". בתל אביב זה סייע לו, בכל מקום אחר זה עבד נגדו באופן מובהק.
המרצע יצא מהשק בראיון של יוסי מזרחי בחדשות 12, עם האמירה של אמיר על אנשי חימי שאינם פותחים ספר. במטה חימי הגיבו לאמירה המקוממת והמופרכת בקמפיין רשת של עורכי דין שהעלו תגובות ותמונות: "אל תקרא לנו בורים". אמיר טען כי דבריו עוותו, אך בסוף הקמפיין חזר בנו, אריאל, על הנרטיב וכתב כי מצביעי חימי הם "עדר לא איכותי", בעוד תומכי אביו הם "זוכי פרס ישראל". הדברים עבדו כבומרנג.
פשוט להיות אמיתי ומחובר
"אמיר לא ניהל מערכה פוליטית או ציבורית נכונה", מאבחנים אנשי הקמפיין של חימי. "הניצחון שלנו הוא הוכחה שאפשר לנצח גם עם קמפיין פוזיטיבי… קמפיין נגטיבי לא תמיד מנצח אם הוא לא מציג אלטרנטיבה אמיתית".
הקמפיינרים של חימי ידעו לנצל את טעויות הצד השני, ובתגובה לאמירות המזלזלות, עבדו שם על הבלטת חוזקותיו האישיות של המועמד שלהם. חימי הצטלם עם משפחתו בביתו בראש העין ובקרית שמונה וסיפר על שורשיו בסדרת סרטונים. הוא נחשף בפן אישי יותר, שאפשר הצצה אנושית מעבר למסרים המתוכנתים. הסרטון גרף תגובות אוהדות. מטרתו היתה להעביר את חימי כאיש של אנשים וערכים, איש של רגשות. "חימי פשוט להיות אמיתי", גרסה הסיסמה בנסיון מתוחכם לעקוץ את היריב היהיר.
נקודת חוזקה משמעותית נוספת היתה המועמדים המוערכים במחוזות, כמו עו"ד תמי אולמן בחיפה, לעומת המועמדים שהציב אמיר ובמקומות מסויימים לא היו ברי תחרות כלל.
הפוטו פיניש של סוויסה התבסס על טרנד החיבורים העכשווי, והוא דחף את חימי לכרות בריתות עם סיעות ומועמדים שירדו מהגדר. גם זה יצר את המומנטום והתנועה בכיוון חימי. סיעת עורכי הדין הדתיים בראשות עו"ד יוסף ויצמן, סיעת ארגון הפרקליטים, המועמד עו"ד אביחי ורדי. "לא הכרתי את חימי אישית קודם, וישבתי עם שניהם", אמר לנו ורדי, "עם אבי הרגשתי יותר חיבור". באמצע כנס אילת בסוף יולי, אבי חימי והפמליה שלו נטשו את הכנס ערב אחד ונסעו 250 קילומטר צפונה כדי להשתתף בסעודת האיפטר בעיר רהט, שם ארחו אותם נכבדים מקומיים החולשים על קהילה של כ-250 עורכי דין מקומיים. כל קול חשוב.
