האסיר אייל בן משה עתר לבית המשפט העליון בבקשה שיורה לשירות בתי הסוהר להוזיל את עלויות שיחות הטלפון של האסירים, כך שאסיר בשב"ס ישלם את אותם מחירים ותעריפים הנגבים מכל אזרח במדינת ישראל.
העתירה לעליון הוגשה במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שדן בעתירות האסיר שהגיש בן משה בעניין. שופט המחוזי בבאר שבע, אהרון משניות, דחה את העתירה למרות שקבע כי הטענות הן "מובנות ושובות לב".
עו"ד מוטי אזולאי, פרקליטו של בן משה, מציין בפתח בקשת הערעור כי האסיר משלם עבור שיחות הטלפון שלו סכום אסטרונומי של 750 שקל מדי חודש. מחיר זה נגזר משימוש של שלוש שעות שיחה ביום, שהן פרק הזמן המקסימלי שבן משה, כאסיר באגף שמור, רשאי לדבר בטלפון מדי יום.
מחיר זה, מציין עו"ד אזולאי, יקר באלפי אחוזים מהמחיר שישלם כל אזרח במדינת ישראל. מחירי מסלולי השיחות המוצעים על ידי חברות הסלולר נעים החל מ-19 שקל בחודש ועד 69.90 עבור המסלול היקר ביותר. לא מיותר לציין, שמחירים אלה כוללים זמן אוויר ללא הגבלה, שלא לדבר על שירותים נוספים כמו אינטרנט, שאינם זמינים לאסירים.
בדיקה שערך עו"ד אזולאי אל מול שב"ס לפי חוק חופש המידע, גילתה שהסוהרים המשרתים בארגון נהנים מתכניות אטרקטיביות אף יותר. הם משלמים בין 13 שקל בלבד ל-37 שקל בחודש עבור שירותי הסלולר שלהם, לפי המסלול בו יבחרו.
לעומת זאת, האסירים נדרשים לשלם 50 שקל עבור כל שש שעות שיחה, באמצעות רכישת כרטיסים לטלפונים של מערכת "שחף" המותקנת בבתי הכלא. שימוש בהיקף של מספר שעות שיחה ביום יוביל לתשלום מאות רבות של שקלים מדי חודש. עבור האסירים, שירותי הטלפון חיוניים אף יותר מאזרח רגיל, כעורק תקשורת יומיומי יחיד לבני משפחתו ולעורכי הדין.
"כשם שבית המשפט לא יקבל מצב בו אסיר יחויב לממן מכיסו את משכורתו של הסוהר השומר עליו, או את בניית בית הסוהר, כך לא סביר להטיל עליו את הוצאות מערכות התקשורת והמודיעין המשוכללות של שב'ס", טוען עו"ד אזולאי.
מערכת "שחף" מאפשרת לשב"ס ניטור ושליטה על שיחות הטלפון של האסירים, ובחוזה של המפעילה, חברת בינת, עם שב"ס נקבע כי האסירים אכן יממנו את הכנסות המפעילה. לפי ההסכם, במשך עשר שנים "התמורה משימוש הכלואים במערכת" תועבר לבינת, לאחר ששב"ס ינכה ממנה חמישה עד שמונה אחוזים עבור "החזר הוצאותיו". לדברי עו"ד אזולאי, שירות בתי הסוהר והחברה גורפים מיליוני שקלים, תוך התעשרות על גבה של אוכלוסיית האסירים החלשה ומתוך קצבתם.
בפסק הדין בבית המשפט המחוזי קבע השופט משניות כי על אף ההבנה לטענות העותר, לא ניתן לטעון לאפליה, ואוכלוסיית האסירים אינה בת השוואה לאוכלוסייה אחרת. בית המשפט קבע כי שב"ס זקוק ליכולות פיקוח, ולכן "העלויות הכרוכות במתן שירותי תקשורת לאוכלוסיית האסירים גבוהות יותר במידה ניכרת". במלים אחרות, בית המשפט נתן הכשר להטלת חלק מהעלויות הניכרות של מערכת התקשורת, המשמשת לצרכי מודיעין, על האסירים.
עו"ד אזולאי מצטט בהקשר לכך את השופט אליקים רובינשטיין מפסק דין זכויות האסירים, הידוע גם כפסק הדין הצפיפות בבתי הסוהר. רובינשטיין כתב: "מושכלות יסוד כי כל זכות מזכויות האדם באשר הוא אדם, שמורה לו. אין האסיר מתערטל מזכויותיו, ואין הוא מאבד את החירויות הנתונות לכל אדם, אלא אם הדבר נדרש לשם תכלית המאסר. כתלי בית הסוהר אינם 'חור שחור נורמטיבי' שמעבר לחומותיו אין זכויות ואין מגן".
שירות בתי הסוהר טוען בתגובה כי "תעריף השיחות לאסירים הוזל משמעותית לעומת מערכת בזק הקודמת, וחברת בינת זכתה במכרז פומבי שנסב בעיקרו אודות ההצעה הזולה ביותר לעלות דקת שיחה לאסיר. ההתקשרות במערכת שחף נועדה למנוע ביצוע עבירות פליליות מתוך הכלא, ולכן לא ניתן לערוך השוואה בין אסירים לסוהרים ולאזרחים שאינם מצויים במאסר".
