מעשה במטען חבלה שהוסתר בבגאז' של מכונית שכל אחד יכול לפתוח

ארבעה חודשים לאחר שהוארך עד תום ההליכים מעצרו של נאשם בהחזקת מטען חבלה, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי קיים כרסום ממשי בתשתית הראייתית, ולכן הורה על שחרור הנאשם בתנאים מגבילים.

על פי כתב האישום שהוגש בחודש פברואר נגד ליאל אלמליח (24) מנתניה, הוא החזיק בתא המטען ברכב שבבעלותו, שחנה סמוך לביתו, מטען חבלה מאולתר אליו הוצמד טלפון שממנו יצאו מוליכים חשמליים. בביתו של אלמליח וברכב אחר שלו הוא החזיק מחסנית, קופסת כדורים, 663 גרם קנאביס, 48 גרם חשיש, שני משקלים דיגיטליים ושמונה שטרות מזויפים של 100 שקל.

כתב האישום נגד אלמליח הוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת ימ"ר נגב. הוא התבסס בין היתר על דוחות פעולה של שוטרי הימ"ר שמצאו את הסמים והאמל"ח, וציינו בדוחות הפעולה כי הרכב היה נעול ונפתח רק באמצעות מפתחות שנתפסו בביתו של אלמליח. לפוסטה נודע, כי בעת בדיקת המטען על ידי החבלנים, לאחר שכבר נלקח מהרכב, הוא התפוצץ. בחקירתו, הנאשם אמנם קשר את עצמו לרכב, אך טען שמדובר ברכב ישן שאינו נעול, הניתן לפתיחה ללא מפתח. לטענתו, כנראה שאדם אחר הניח את המטען בתוך הרכב.

לאחר הגשת כתב האישום לבית משפט השלום בפתח תקווה, מעצרו של אלמליח הוארך עד תום ההליכים. סנגורו של אלמליח, עו"ד שמואל ברגר, החליט לבדוק עד תום את גרסת מרשו, ולכן הגיש בקשה לבדוק את נעילת הרכב בו נמצא המטען. יחד עם השוטרים הוא נסע למקום בו נמצא הרכב, וגילה כי אכן – לא ניתן לנעול את הרכב, ולפיכך גם אפשרי לפתוח אותו ללא מפתח. זאת בניגוד מוחלט למה שנכתב בדוחות הפעולה של השוטרים.

לאחר שהסנגור תיעד בווידאו את בדיקת הרכב, הוא הגיש לבית המשפט בקשה לעיון חוזר בהחלטה להאריך את מעצרו של אלמליח עד תום ההליכים.

בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את בקשתו של עו"ד ברגר, שלא ויתר והגיש ערעור. השופט עידו דרויאן-גמליאל מבית המשפט המחוזי צפה בתיעוד הווידאו וציין: "בסרטון נראה כיצד ניתן לפתוח את תא המטען באמצעות מנגנון מכני ליד כיסא הנהג. דלת הנהג נפתחת וננעלת באמצעות מפתח מכני בלבד, כאשר הדלת של הנוסע ליד הנהג אינה ניתנת לנעילה כלל".

בעוד שעו"ד ברגר טען כי חל כרסום משמעותי בחומר הראיות, בפרקליטות שבו והזכירו כי הרכב חנה בסמוך לביתו של אמליח, שהמפתח נמצא בביתו, ושמטען החבלה נמצא בתא המטען שהיה נעול. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופט דרויאן-גמליאל קבע: "לא זו בלבד שנעילת דלת הנהג אינה מובילה לנעילה אוטומטית של דלת הנוסע – אלא שכלל לא ניתן לנעול את דלת הנוסע, משמע – הרכב אינו ניתן לנעילה, ומתוך תא הנוסעים ניתן לפתוח את תא המטען בהרמת ידית (והכל בניגוד מוחלט לרישומי שוטרים במזכרים שהיו בפני בית המשפט)".

לאור זאת הוסיף השופט וקבע: "מדובר ברכב-גרוטאה העומד ברחוב, פתוח וזמין לכל אדם החפץ להטמין בו חפץ זה או אחר. גם אם לא מדובר במהפך ראייתי עד-כדי הטיית הכף לכיוון הסתברותי של זיכוי, מדובר בכרסום ממשי בחוסנה של התשתית העובדתית". לדברי השופט, מצב דברים חדש זה מצדיק עיון נוסף ב"מאזן המשולש עילה-חלופה-ראיות, ועל כן הורה להחזיר את התיק לפתחו של בית משפט השלום, שיבחן אפשר לשחרורו של אלמליח לחלופת מעצר.

נוכח קביעת בית המשפט המחוזי וההתרשמות החיובית מהמפקחים שהוצעו, השופט ארז מלמד הורה על שחרורו של אלמליח למעצר בית ובתנאים מגבילים נוספים. בהמשך נקבע בבית המשפט המחוזי כי אלמליח ישוחרר גם באיזוק אלקטרוני.

עו"ד ברגר מסר בתגובה: "בית משפט שלום עצר את הנאשם בעקבות דוחות כוזבים של שוטרים לגבי הרכב, אשר טענו כי הרכב ננעל ובשליטה של הנאשם. בדיקה וצילום הרכב במחסן המשטרתי הראתה שהשוטרים שיקרו ולכן החשוד שוחרר למעצר בית לאחר ארבעה חודשי מעצר מיותרים, שכן לא ניתן כלל לנעול את הרכב".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "לא נוכל להתייחס לגופן של הראיות בתיק מאחר וטרם החל שלב ההוכחות, הוא שלב הדיון בטיבן ומשקלן. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נבחנת ובמידת הצורך נבחנת. אין ספק כי איתור המטען ותפיסתו הרחיקו מהמרחב הציבורי פוטנציאל נזק הרסני ואף קטלני. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות למען בטחון הציבור".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מכלול הראיות בתיק יוצג בפני בית המשפט".